הם מ-פ-ח-דים: בכירי מערכת המשפט יוצאים למאבק בנימין ברגר, JDN     ב"ה כ''ב באייר תשע''ה   30.04.15 בכנס שהתקיים בבית הנשיא ריבלין אמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק כי “השיטה אינה מושלמת ויש מקום לשינויים, אך היא טובה מאוד” • ריבלין הצטרף למתקפה: “הרף לכם מהמחשבה להרחיב את הוועדה למינוי שופטים”; “בית המשפט צריך להיות יותר נועז כדי להבטיח שלא נחיה במדינה שאיננה דמוקרטית” | האליטה המשפטית של ישראל חוששת למעמדה: לאחר הצהרותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו לקדם בכנסת חוקים להגבלת כוחו המוגזם של בג”ץ, יוצאים בכירי מערכת המשפט לשעבר ובהווה למאבק לשימור אחיזתם בחיים הציבוריים במדינה. בכנס שאירח נשיא המדינה ראובן ריבלין בנושא “כבוד האדם כעקרון חוקתי”, בו השתתפה צמרת עולם המשפט מישראל ומקנדה, אמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק כי “השיטה אינה מושלמת ויש מקום לשינויים, אך היא טובה מאוד”. ברק זכור שלא לטוב כמחולל מהפכת ה’אקטיביזם השיפוטי’, במסגרתה נטל לעצמו בג”ץ סמכויות שלא הוקנו לו בחוק ומינה את עצמו לגוף היכול לבטל את חוקי הכנסת בהינף יד לפי עקרונות מעורפלים של ‘סבירות’ ו’מידתיות’ ופרשנות נרחבת של חוקי היסוד המנוסחים בלשון כוללנית. ריבלין: זה לא ‘חוק עוקף בג”ץ’ אלא ‘חוק עוקף כנסת’ גם הנשיא ריבלין הצטרף למתקפה נגד השינויים במעמד בג”ץ, והזהיר מפני “כניסת שיקולים זרים” לעבות מערכת המשפט. “עלינו להבטיח דמוקרטיה איתנה, אשר בית המשפט העליון הוא המגן שלה. אני חושב שהריבון היא כנסת ישראל, אך כנסת ללא הפרדת רשויות, תהיה פגיעה בדמוקרטיה”. קרא עוד: מקום המשפט – שמה הרשע!! | דעה הליכוד דורש להכניס להסכמים הקואליציוניים סעיפים להחלשת כוחו של בג”ץ הנשיא ריבלין העניק לנתניהו ארכה של שבועיים נוספים להרכבת הממשלה ראש הממשלה נתניהו ורוב שותפיו הקואליציוניים מעוניינים לקדם את חוק ‘פסקת ההתגברות’, אשר יסדיר לראשונה את סמכותו של בג”ץ לפסול חוקים ויקבע כללים נוקשים בעניין. בנוסף, בימין מעוניינים להרחיב את הוועדה למינוי שופטים כך שיהיה בה רוב לנציגי הציבור, ולבטל את השיטה הרקובה של ‘חבר מביא חבר’ הנהוגה היום במערכת המשפט. הנשיא התייחס לעניין ואמר כי הניסיון לחוקק את החוק המכונה ‘עוקף בג”ץ’, הוא פסול. “הם לא עוקפים את בג”צ בחוקים הללו אלא את הכנסת עצמה, כי הם חורגים מעקרונות שהכנסת קבעה”. ריבלין קרא לפוליטיקאים “הרף לכם מהמחשבה להרחיב את הוועדה”, והפתיע כאשר הצהיר כי “בית המשפט צריך להיות יותר נועז כדי להבטיח שלא נחיה במדינה שאיננה דמוקרטית”. .הסובלים הראשיים מ'האקטיביזם השיפוטי'. (אילוסטרציה: נתי שוחט - פלאש 90) חלק נכבד מהדיונים נסוב על הדיון הציבורי המתמשך בכינונה של ‘חוקה’ בישראל, אשר תקבע את כללי השלטון וזכויות האזרח ותגבר על כל חוק פרטני שיועבר בכנסת. לפני יותר משני עשורים הועברה בכנסת שורה של ‘חוקי יסוד’ – כמו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו או חוק יסוד חופש העיסוק, המהווים מעין ‘חוקה זוטא’ ומשמשים את בג”ץ כעילה לפסילת כל חוק אשר לא נראה בעיניהם. נשיא בית המשפט העליון לשעבר הסביר כי “כיום בישראל מתקיימת חוקה מצומצמת, באופן כזה שאם הכנסת תפגע בזכויות שבחוק יסוד כבוד אדם וחירותו היא תעשה פעולה בלתי חוקית ובאפשרותו של בית המשפט להתערב בהחלטותיה”. בהוראת גדולי התורה, הנציגים החרדיים בכנסת מתנגדים באופן עקבי ונחרץ לרעיון המסוכן של ה’חוקה’, בפרט לאור הנזק הקטסטרופלי שגרמו חוקי היסוד לציבור החרדי ולצביונה היהודי של המדינה.