דבר ראשון תודה לכולם שעזרו לי ועודדו אותי עם הסיפור שהבאתי פה לפני שבוע וחצי 
אז ככה, למי שזוכר את הסיפור עם החברה לשעבר שלי :
https://rotter.name/cgi-bin/nor/dcboard.cgi?az=show_thread&om=13914&forum=bogrim&omm=0
לא סיפרתי איך זה השתלשל בדיוק, וכרגע אני עצבני בטירוף, אז תודה למי שהולך לקרוא את זה 
בהמשך לסיפור שהבאתי פה, יום שני שעבר הייתי בבית חולים (היא כמובן לא ידעה מזה). אמא שלי התקשרה אליה רק להודיע לה שאני בבית חולים. היא כמובן עדיין לא התקשרה. רק יום למחרת היא התקשרה ואמרה שהיא חושבת שזה ריב טיפשי. אני טענתי שזה לא ריב טיפשי אם היא לא יודעת לעשות את ההפרדה בין הדברים החשובים לה בחיים - בן זוג או בילויי יום הולדת חד פעמיים. תיארתי לה את הצד שלי ואמרתי לה תחשבי שאני עושה את זה לך... היא כמובן שתקה וביקשה סליחה. אמרתי לה - "אם את כבר מבקשת סליחה, תבקשי את זה כי את באמת מתכוונת ואל תגידי את זה סתם כי זה מתאים לסיטואציה!".
לאחר מכן היא הביאה לי את כל התירוצים של "אבל יש לי יום הולדת פעם בשנה ואני רוצה להנות". אמרתי לה "עדיין לא הבנת שאנחנו לא מבטלים ? סך הכל דוחים את זה כדי שאני אוכל להרגיש יותר טוב ושנהנה כמו שצריך".
לאחר מכן שאלתי אותה פשוט בישירות - "מה יותר חשוב לך ? הבריאות שלי או היום הולדת שלך ?"
היא בתגובה - "אהההה.... לא יודעת... יש לי יום הולדת פעם בשנה ואני רוצה להנות". באותה שניה אמרתי לה שאני שמח בשבילה שהיא עשתה את ההחלטה הנכונה.
שאלתי אותה מה בסוף עם אילת, היא אמרה לי שהיא נוסעת עם חברה שלה.
ברגע הזה פשוט רתחתי מעצבים... אמרתי לה שהיא פשוט חוצפנית, חסרת בושה וחסרת התחשבות!! אחרי 3 שנים זה מה שאת עושה לי ? במקום להיות חברה טובה, להגיד לא נורא ופשוט לדחות את זה כדי שנוכל להנות ביחד באמת, את הולכת ראש בקיר ובכל זאת הולכת עם חברה שלך... את באמת צריכה להתבייש בעצמך.. ואמרתי לה שאני חושב שאנחנו צריכים לסיים.
היא התחילה לבכות וניתקה לי. אחרי שעתיים דיברנו שוב והיא אמרה שאני צודק ובאמת צריך לסיים את זה כי היא לא יכולה יותר.
היום התברר לי שהיא בכל זאת נסעה... אני יודע שזאת זכותה, אבל כל כך מרגיז אותי שאני הייתי אמור להיות שם איתה, והיא נוסעת בידיעה שאני דבוק לבית כי אני לא יכול לצאת בגלל האנמיה המפגרת הזאת...
וואלה היא באמת כלבה. אפילו איחולי מזל טוב לא מגיע לה...
זהו - אני לא מחפש פה עצות או משהו כי את ההחלטה שלי כבר עשיתי, סתם פורק פה עצבים.
אני באמת לא מבואס שהקשר נגמר, אלא יותר כועס ומאוכזב ממנה, שאחרי 3 שנים היא ככה מתנהגת... כל כך מעליב, במיוחד אחרי כל ההשקעה שלי בה, לוקח אותה למסעדות, מתנות, וכו'... ובמיוחד אחרי שאמרתי לה שלכבוד היום הולדת שלה אני אקח אותה למדינה באירופה לבחירתה. באמת מראה שאכפת לי ממנה ושאני אוהב אותה. אפילו התנצלות לא קיבלתי... פשוט זלזול וחוסר התחשבות מוחלט!
תודה לכל מי שקרא!!!

Ask any racer, any real racer. It doesn't matter if you win by an inch or a mile; winning's
winning.