אני לא ארחיב עכשיו על הכל וכל מה שקרה, אני אסכם בקצרה - הפסקתי ללמוד בכיתה ח' פחות או יותר מעט לפני שאחותי חלתה ונפטרה מסרטן, אין לי בגרות, המשפחה שלי עשתה לי את המוות בקשר לחיים שלי ואיך שניהלתי אותם, אבא שלי עיוור, אין לי קשר עם אח שלי שהוא מה שנשאר,היו לי דכאונות, אמא שלי היחידה שפרנסה את המשפחה מזה שהייתה עוזרת בית, הייתי עד בגיל מאוד צעיר לנסיונות התאבדות של אבא שלי וכו' וכו', אין סוף בעיות וזה היה על קצה המזלג.
מעל הכל אחת הבעיות שמאז ומתמיד הציקה לי הוא הקטע החברתי.
בגלל שגדלתי לבד, כנראה, קשה לי מאוד ליצור קשרים אישיים עם אנשים, על אחת כמה וכמה עם בנות.
גילוי נאות - אני בן 25 בעוד שבוע בדיוק, לא הייתה לי חברה רצינית (בערך, תקראו בהמשך על ההתפתחויות).

עמדתי עד לפני שנתיים בסיטואציה שבה הייתי בטוח שהחיים שלי... הולכים לאיבוד.
פשוטו כמשמעו.
ידעתי שבגרות זה יהיה עניין של שנים בשבילי כדי להשלים, ידעתי שאני צריך כסף - שאין לי, כדי לחיות - כדי ללמוד, כדי לאכול. ידעתי (כן, ידעתי לא פחות ולא יותר!) שאני לא נראה מספיק טוב, שיש לי אופי לא מספיק טוב ואף בחורה לעולם לא תתייחס אליי.

הבנתי שכדי לשרוד אני אהיה חייב להתחכם ולהתעלות מעל החסרונות שלי,
לנצל את המעט שיש לי כדי להתחזק וכדי להתעלות מעל הסיטואציה שהייתי שקוע בה.
פשוט עשיתי את זה.
התחלתי להתעמק בפיתוח תוכנה לעומק, ספציפית בנושא ה WEB.
הצלחתי דרך קשרים עיסקיים שיצרתי באינטרנט, להתחבר למשקיעים ישראלים, ופיתחתי איתם סטארט - אפ, אותו עזבתי בהמשך.
במשך שנתיים אני עובד כיום כבר כראש צוות פיתוח בחברה בסדר גודל בינוני,
ומרוויח כבר לא מעט, הרבה יותר ממה שציפיתי או חשבתי.
אני לא רוצה לדבר במספרים, אני רק אגיד שמדובר בהכל כולל הכל, רכב, דלק, טלפון, קו טלפון, ושכר שכמעט ומשתווה לשל אח שלי, שהוא מהנדס ועובר ברפאל כבר 11 שנה.

אני לא אשקר -
השקעתי המון. שעות על שעות. עבדתי בלי סוף, קראתי בלי סוף, למדתי בלי סוף. עשיתי הכל כדי לשרוד, כדי לא לגמור ברחוב.

היום אני כבר מקבל אנשים לראיונות עבודה, יש תחתיי עובדים עם תארים שמשתמשים בפלטפורמות שאני פיתחתי כדי לתחזק את החברה.
ראיתי שיש כאן גם עוד מפתחים, יכול להיות שחלק היו אצלי בראיון - אשמח לשמוע בפרטי

בכל מקרה, אני כן רוצה ללמוד בעתיד - חושב על אופציות בחו"ל.
אני מתעניין מאוד בפיזיקה ולומד שיעורים ולקחים מחברים שלי שלומדים באוניברסיטאות, כי אני בעצמי לא יכול ללמוד כרגע - אין לי בגרות, בלי בגרות (שום בגרות כלשהי) לא ניתן ללמוד בארץ, רק באוניברסיטה הפתוחה.
האוניברסיטה הפתוחה - זה נשמע כביכול כמו חלום, אופציה ללמוד מאפס.
אחוז הנושרים שם מאוד גבוה ביחס למה שמספרים.
זה לא פשוט בכלל, צריך להתכונן לזה מנטאלית ואני שוקל את זה כרגע.

מעבר לנושא הזה, בקטע החברתי אני יכול להעיד שהרבה לא השתנה.
גם עם בנות, אני לא זוכר את הפעם האחרונה שניהלתי שיחה סתם עם מישהי אקראית, אף פעם לא הצלחתי לדבר עם בחורה ולגרום בה להתעניין בי.
אבל.
לפני שנה וחצי פגשתי בבחורה בת 38, שיא היופי. אופי מושלם.
מעולם לא פגשתי בחורה יותר יפה ממנה,
מעולם לא יכלתי לבקש מישהי עם אישיות יותר טובה משלה, אף פעם לא חלמתי על מישהי כמוהה. התאהבתי בה.
הייתי איתה בקשר במשך חצי שנה, היא לימדה אותי עולם ומלואו.
פער הגילאים דפק את כל העסק. אני התחרפנתי מזה.
לא יכלתי לקבל את הסיטואציה שהיא איתי, אבל לא באמת איתי, נוצר איזשהו פער בקשר הזה בגלל הגילאים בסופו של דבר וזה לא יכל להתפתח מעבר לזה.
אחרי שהייתי מאוד מתוסכל ועשיתי כמה דברים ששיגעו אותה,
גמרנו את זה.
זה כאב, אבל זה נגמר. אני עדיין לפעמים בודק מה איתה,
היא חשובה לי מאוד - וקשה לי להשלים עם הפרידה הזאת, אבל צריך להתמודד עם המציאות.
כבר הרבה זמן מאז.. אני שוב לבד.

אני גרוע מאוד בלהתחיל עם בנות, מאוד.
זה החסרון הכי גדול שלי, משהו שמעולם לא הצלחתי להתמודד איתו, והתמודדתי עם המון דברים בחיים.
קראתי בצבא את כל הספרים שהיו אז של אומנות הפיתוי, וזה נשמע לי זול ומסריח.
פשוט מסבירים לך מהות של בן אדם שאתה צריך להתנהג כמוהו, כדי למשוך בחורות.
הגישה - דוחה אותי. באמת.
זה שבאים ואומרים לך במפורש -
"תעקוץ את הבחורה, תיצור אצלה פגיעות כדי שתוכל לחדור אליה".
נו באמת, באתם לגלות לי את אמריקה?
כל הדברים האלה הרי ברורים מראש.
מי שלא מצליח עם בחורות לרוב זה בגלל חוסר נסיון, בושה, או שהוא גדל בסביבה נטולת בנות ולכן הסיטואציה של לדבר מול בחורה זרה לו.

אני גם לא חושב שאני נראה טוב אבל גם לא אומר שאני נראה רע.
אני כן יכול להגיד שיש לי בטחון עצמי ואני יודע לתקשר עם אנשים.

יכול להיות שזה באמת משהו שחסר לך בגלל הסביבה והתנאים שגדלת בהם.
בדיוק כמוך אני חושב ובטוח שכל הקורסים והספרים של אמנות הפיתוי זה חרטא אחת גדולה, ובדרך כלל רק אנשים נואשים מגיעים לשם.
אני לא רואה בשיטות האלה דרך למצוא בחורה רצינית.
אולי תמצא איזה סטוץ או קשר קצר, אבל בטח שלא משהו לטווח ארוך.

לדעתי תנסה לשקול ללכת אולי לפסיכולוג. אל תשלול את זה.
נכון שפסיכולוג לא יתן לך טיפים איך להתחיל עם בנות.
אבל כמו שאמרת, אכלת הרבה חרא בחיים ואתה נדפק היום בגלל העבר.

טיפול אצל פסיכולוג (שאני אומר טיפול אני מדבר על סדרת פגישות ולא מפגש יחיד) יעזור לך ברמות שאתה לא מבין בכלל!

אתה יכול לדבר איתו/איתה על כל דבר שעל ליבך.
אני מניח שאת השיחה אתה תפתח בזה שאתה לא מצליח ליצור קשר עם בנות, הפסיכולוג יודע מה לשאול ואיך לשאול כדי להגיע ללב הבעיה.
אתה תראה שלאט לאט, לא בהכרח במפגש הראשון או השני, תגיעו לליבה של העסק והפסיכולוג יתן לך מהתובנות שלו ואתה גם כן תבין על עצמך דברים שלא חשבת עליהם עד עכשיו, שאחרי השיחה אתה תגיד לעצמך "איך לא קלטתי את זה קודם?"

באיזה שהוא מקום, קל לך להאשים את הבעיות בעבר כדי להרגיש שלם ובטוח שהמצב שלך היום נגרם בגלל אותן בעיות.

הפסיכולוג יגיד לך דבר ראשון לנסות לשחרר את הדעות הקדומות שלך ואת הקביעות שעשית, ולהתחיל לחשוב בצורה אחרת, מחוץ לקופסא.

אם תגיע לפסיכולוג טוב, הוא ידע לכוון ולנווט אותך למקומות הלפעמים יותר אפלים בראש או כאלה שלא חשבת עליהם עד עכשיו (מה שנקרא תת-מודע).

דבר נוסף, אל תתבייש ללכת לפסיכולוג ואל תרגיש רע עם זה!
המון אנשים הולכים לטיפול, מקומות עבודה אפילו מעודדים את העובדים ללכת לפסיכולוג כדי שהעובדים יהיו פנויים מנטלית לביצוע עבודה על הצד הטוב ביותר.

טיפול שכזה יכול לפתוח אותך לאופקים חדשים, גם מבחינת העבודה וכמובן באפיק החברתי/זוגי.

אני יכול להגיד לך שלפעמים הדרך הטובה ביותר היא להתנתק מהסביבה..
אני אסביר,
לפעמים הסביבה מכירה אותנו בצורה מסוימת ואנחנו נכלאים בתוך הסטיגמה שיש עלינו לכן אם אנחנו מתנתקים יש מצב שנוכל לבנות לעצמינו תדמית חדשה..
אל תתביש לדבר עם בנות, שתדע לך שאחד הדברים הכי מושכים זה ביטחון עצמי.. לא משנה אם הוא אמיתי או שאתה סתם משחק אותה כאילו אתה בטוח בעצמך..

עשית שיפור עצום. ממש 180 מעלות. מהביטחון העצמי, ועד למצב הכלכלי, ולאיכות החיים שלך.

מה שכתבת, מזכיר לי ספרים של אנשים שהצליחו מ-0, וזה העמוד הראשון שאתה קורא. שהצליחו ללא כל. חיים קשים. אבא עיוור, אחות שנפטרה מסרטן, אי תמיכה בבית, סביבה קשה. ילדות לא הכי קלה. לא נולדו עם כפית של זהב בפה.

למרות הכל, הצלחת.
תיראה איפה אתה היום, הכל בעשר אצבעות. בעשייה עצמית.
בעבודה קשה, כפי שנאמר - "בזיעת אפיך תאכל לחם". אכן עשית את מה שאומר הפסוק. למדת לבד מ-0. הצלחת בלי אבא שיכניס אותך עם פרוטקציות.
תקרא טוב - אתה מראיין אנשים. תיראה באיזו עמדה אתה. ואיפה היית לפני 5-6 שנים? רק על זה, מגיע לך שתטפח לעצמך על השכם שעשית שינוי מדהים שכזה. ותלמד להעריך את עצמך יותר מכפי שאתה מעריך היום.

רק על זה מגיע לך כל הכבוד.

אבל, כל זה לא שווה. אם בראש אתה לא מקבל את עצמך.

אדם נמצא, היכן שמחשבותיו נמצאות.
אתה יכול להיות האדם הכי מוצלח בעולם, לשכב על חוף הים באי טרופי מדהים, ממש גן אדם עלי אדמות, אבל המחשבות שלך טרודות ב"כמה כל זה לא שווה לי. כשאני נמצא פה לבד, ללא מישהי איתי. איך זה שהצלחתי כ"כ בחיים, אבל בעצם לא הצלחתי".

כפי שאמרתי, אדם נמצא היכן שמחשבותיו נמצאות. הוא בחוף הים, במקום הכי מדהים שיש, אבל הראש שלו מתעסק בצרות שלו, בחסרונות שלו. והוא מתעלם מכל הטוב שיש לו.

עוד דבר, כמעט ואין אנשים שהצליחו לבד. ישנם בודדים מאוד, והם יחידי סגולה איך שאומרים.

כל אדם צריך שיהיה לו מישהו שידחוף אותו, שירומם אותו למעלה, שיעזור לו, שידחוף אותו ברגעים הקשים, ויהיה לו לעזר.
אומרים שאנשים שיש להם כישרון, התברכו ממנו מאלוקים. את ההצלחה, הם השיגו בעבודה קשה ובזכות האנשים שדחפו אותם לשם ותמכו בהם לאורך כל הדרך.

אתה צריך למצוא חבר שיעזור לך מהבחינה הזוגית.
שיצא איתך. שיראה לך את הכיף שבזה. גם הכיף שבלקבל דחיות, הכיף שלדעת שאתה לא מושלם, ולא כל אחת תאמר לך כן. לא לחשוב פעמיים אחרי כל דחייה.
לתת גז, ולזרום קדימה. להתקדם, ולא לעמוד במקום ולאכול את עצמך על כל אחת שאמרה לך את המילה שאתה כ"כ פוחד ממנה "לא".

גם ללמוד לקבל "לא" זאת גדולה. וזה לוקח זמן. אבל אתה תצליח.

אאחל לך בהצלחה רבה חבר.
כבר הצלחת, נישארה לך פינה קטנה לסגור. שאני אומר, תיקח את הזמן. אל תטריד את עצמך יותר מידי. שזה לא יעסיק אותך ויסתיר מעיניך את כל הטוב שיש לך. מספיק טיפה של מחשבה רעה, וזה יכול להרוס לך הכל.

איך הולך השיר של גידי גוב?

"יש אי שם מישהו חושב עלייך מישהו רוצה אותך נורא יש אי שם יש אי שם מישהו חולם עליך מישהו"

אולי יש גם מישהי כזאת שחושבת עליך, וחולמת עליך?

להכיר ולהרגיש בנוח עם בחורות זה לא דווקא שקורה בן לילה.
אתה יודע שאני דתיה לשעבר, באחד הפורומים שבו אני משתתפת, הגולשים הם דתיים וחרדיים לשעבר. רוב החרדים לשעבר שהכרתי ממש לא ידעו איך לדבר עם בחורה, ועם הזמן כולם שם "השתפרו". הדבר המרכזי היה המפגשים עם אנשים שיש להם את אותו הרקע, או רקע דומה, והעובדה שהם נפגשו עם בחורות ובחורים אחרים, בסביבה נייטרלית, בלי הלחץ להרשים אחד את השני ופשוט הכירו אנשים חדשים. בחורים מדברים פחות בדרך כלל, אז יותר קל להסתדר איתם. נשים זה לא קל.

היינו השבוע בפסטיבל יין, היו ימבה אמריקאיות מה-student exchange, ורואים מיד את ההבדל.
אולי זה תמימות, אולי זה פתיחות... לא יודע.

אבל גם אם לפעמים יש פערים של שפה, עדין אפשר לפתח שיחה, מעניינת, ורואים גם את ההבדל.

בנוגע לזוגיות, בעיניי אתה עושה טעות שאתה לא מנסה אתרי הכרויות.
נראה לי שאתה נעול על זה שהחברה הבאה תהיה אישתך.
מה פתאום? צא איתה כמה חודשים, "נצל אותה" - שהיא תלמד אותך דברים, תלמד מה אתה אוהב ומחפש באמת בנשים ותמשיך הלאה.
בשביל זה לא צריך מישהי סופר איכותית, רק שתראה סבירה ושלפחות תוכל לדבר איתה ברמה סבירה. לא חסר כאלו כי השוק הזוגי לישראלים הוא סגור וחסוד יחסית למדינות מסויימות בעולם.

בלי קשר, לי נראה שחוויה עם בת 38 (כשאתה בכלל לא מנוסה, ואני לא מדבר על מינית דווקא, כן?) זה הכי גרוע שיכולת לעשות, וכדאי לשכוח ממנה.
א. בגיל הזה היא רוצה משהו. אולי זה כסף, אולי הרגשת הנעורים של לצאת עם מישהו צעיר, מה שבטוח זה לא אמור להיות מתאים לאדם נבון ואינטלגנטי כמוך
ב. הפרשים בקשרים המיניים בצורה קיצונית שכזו זה בעיניי מאוד לא בריא
דע לך שלא חסר גם בנות 25 אם בקושי או בכלל נסיון בארץ, וממש לא כי משהו פגום בהן
ג .ראש אחד, ציפיות אחרות

בעיניי אם אתה נרשם לאתר הכרויות ולוקח את זה צעד קדימה,
בלי בררנות יתר ובלי קשקושים - לצאת פשוט לדייט,
תוך שבוע יהיה לך דייט ותוך שבועיים בת זוג חדשה.
אני בטוח שההשוואה היא לראיונות עבודה. בהתחלה לחוצים, לא מצליחים לענות כמו שצריך, אבל עם ההשתפשפות משתפרים ומצליחים יותר.

תחפש סביבות חדשות להסתובב בהם (כמו לימודים שזה אחלה מקום להכיר בחורות)
אם יש לך חברים/מכרים/קולגות שיכולים להכיר לך בחורות.. לך על זה, אל תתבייש
אני גם ניסיתי בזמן האחרון בכיוונים האלה

אתה יכול להתחיל ללמוד לרקוד סלסה, יש שם מלא בחורות חלקן איכותיות מאוד
מכיר כמה וכמה זוגות שהכירו וגם התחתנו משם

בהתחלה שהתחלתי לקרוא את האשכול לא ציפיתי לזה, באמת מדהים.

שמע , קודם כול בשביל סיפור לספר לבחורה שאתה מכיר , זה סיפור שיפיל מהרגלים ולדעתי דיי מהר תגיע איתה הביתה אם זאת תיהיה הכוונה שלך .

מעבר לזה , לפי חבר שהיה באומנות הפיתוי , יש שם את הדברים שאתה מספר ומגדיר אבל יש גם את הפן המצחיק שם .

ואני יכול להגיד לך שיש לי חבר שלא היה מעיז בחיים לגשת לדבר עם בנות , והיום יש לו "טריקים" ושיטות להשיג את מי שהוא רוצה.

לכן לא הייתי פוסל על הסף את הסיפור.

מעבר לזה , הייתי ממליץ לך לנסות באמת כמו שאמרו פה את הבנות הלא ישראליות , מניסיון שלי (מאורס) זה עולם אחר לחלוטין!.

יש כמה וכמה מקומות בתל אביב שהם בשביל תיירים , אחד מהם לדוגמא הוא המייקס פלייס בתל אביב , הייתי שם פעם אחת אבל אהבתי ממש שכול מה שאתה שומע במקום זה אנגלית....

שווה .

מעבר לזה אני מאמין שיש הרבה מאוד פאבים בתל אביב שמיועדים לתיירים ..

כמו שאמרו בנוסף , לגבי הסלסה , אני הייתי רוקד גם סלסה לפני 4-5 שנים , וכן יש שם אחלה בחורות , אולי שם תצליח למצוא את מה שאתה מחפש...

נ.ב

צריך להכיר טוב מקומות בתל אביב , יש מקומות שכול הטראש יוצא אליו ואז באמת כמו שאמרת ינפנפו אותך דיי מהר , אבל צריך להגיע למקומות הקטנים האלו , ה"בייתיים" האלו שאנשים הולכים לשם באופן קבוע לשתות בירה , ולא להכיר אנשים , זה המקום למצוא אנשים טיפה יותר איכותיים..

אתה צריך להסתכל על כל הדברים שהשגת ולדעת שגם בקטע של הבנות תוכל להצליח.. לכל אחד יש את האחת שלו.. אני באמת מאמין בזה

תנסה אולי דרך אתרי הכרויות.. דרך חברים משותפים.
אתה צריך למצוא מישהי שתתן לך את הביטחון בקטע של בנות..

אין פה שום קשר למראה חיצוני.. תוציא לך את זה מהראש
ראיתי אנשים בכל הצורות שיש להן בת זוג.. רק צריך להאמין ולנסות