זה לא עובד כך בשום מדינה דמוקרטית. אין חופש ביטוי מוחלט.

הנקודה המשעשעת היא שכאשר חופש הביטוי עובד לרעתם אז הם ישר צועקים. ראה ערך קריקטורות מוחמד. מה הייתה הטענה שלהם? שזו פגיעה ועלבון למליוני מוסלמים.

ולחרבן על דגל המדינה זה לא עלבון ופגיעה ברגשותיהם של מליוני ישראלים?

רוצה לקרוא לזה סתימת פיות? תהנה.

ובנתיים, הוכח כבר בעבר שהסתה ומילים יכולים לגרום לאנשים לעשות מעשים משוגעים. כל המחבלים המתפוצצים האלה לא קמו יום אחד ואמרו בא לי להתפוצץ. במשך שנים הטיפו להם דברים שגרמו להם להפוך למחבלים מתאבדים. גם בתוך הארץ יש שייחים שמטיפים לאלימות בצורה שבה הרשויות לא יכולות ממש להגיש נגדם כתב אישום על הסתה. האנשים האלה למדו היטב איך לומר את מה שהם רוצים כך שהמסר יובן היטב ומצד שני לא ניתן יהיה לפעול כנגדם במישור המשפטי.

יש 2 סוגים של אנשים מטומטמים:
1. אלה שאומרים במודע דברים שאסור להגיד ויודעים שהם יתנו את הדין על זה (חמומי מוח).

2. אלה שמאפשרים לאנשים אחרים לומר דברים אסורים במסווה של דברים מותרים, כאלה שמאפשרים לבעלי לשון חלקלקה להתחמק מלתת את הדין על דבריהם או שמצדיקים את הדברים שהם אמרו כי יש חופש ביטוי.

בכל מקרה, אני רואה במעשיה משום קריאה לאלימות.
נכון, אנחנו חיים במשטר דמוקרטי וחופש הביטוי
הוא אחד הערכים המרכזיים בו. למרות זאת, אין כזה
דבר חופש ביטוי טהור. משטר שנועד להגן אזרחיו
וליצור מערכת מסודרת בה חברה תוכל לשגשג צריך
בראש ובראשונה להגן על עצמו ולשמר את קיומו.
לעיתים המחיר הוא גם פגיעה בזכויות בסיסיות.
כמו שלעיתים יש להגביל את חופש התנועה של אדם
המסוכן לשאר החברה ולכלוא אותו כך יש לעיתים
להגביל את חופש הביטוי בנוגע למעשים והתבטאויות
המסכנות את החברה כולה.

ביזוי בוטה וגרוטסקי של סמלי במדינה באופן חוזר
ונשנה והתבטאויות פרובוקטיות שמערערות על זכות
קיומו של המשטר בכלל והמדינה בפרט - הינם אלימות.
אלימות המסכנת את החברה ועלולה לדרדר אותנו לאנרכיה.
אלימות שאין לה מקום במשטר השואף לשמר את את עצמו
ולהשליט שלטון חוק למען אזרחיו. לא סתם בהמון מדינות,
גם בכאלו הנחשבות נאורות ומתקדמות מאוד, ישנם חוקים
נגד ביזוי סמלי המדינה. ביזוי שכזה יש בו משום זלזול
ודה-לגיטמציה של המשטר ושלטון החוק במדינה כולו.

אני מבחינתי המקום האוטופי זה פגיעה בחופש הדיבור.
אלימות פוגעת בחופש הדיבור. מחאה לא.

אנחנו לא נגיע להסכמה כי מבחינתי מעשים כאלו
עוברים את הגבול ולדעתך הם לא. החוק במדינה
לצידי ולכן יש תוצאות למעשים כאלו. יתכן ולא
היה קורה כלום אם החוק לא היה מגביל אבל אני
מעדיף לחיות במדינה עם קצת יותר הגבל חוקי
על חופש הביטוי מאשר מדינה בה הגבולות מטושטשים
והמצב הופך למגוחך (קורה במדינות בהן יש "יותר מדי"
חופש ביטוי).

שוב, אני לא חושב שלשרוף דגל של מדינה או לחרבן עליו זו הדרך הכי מתוחכמת להטיל ביקורת. אבל אני בטח לא חושב שהאדם צריך להכנס לכלא על זה. זאת פשוט דרך פרובוקטיבית לומר שאני לא מסכים עם הרעיון/סמל/מדיניות הזו.
לשרוף תמונה של בן אדם זה כבר משהו אחר... פה אני חושב (ואני אומר את זה בהסתייגות כי אולי יש על מה לדבר כשמדובר במנהיג ולא אדם פרטי) שזה כבר מסוכן.

מותר וצריך למתוח ביקורת אבל לדעתי אין מקום לביקורת אלימה או ביקורת
שעומדת כנגד לכל עקרון עליו הושתתה המדינה.