בקומה השלישית של בניין משרדים ברחוב המלאכה במזרח תל אביב, בסוף מסדרון קצר, ניצבת דלת צדדית עם שלט קטן: "סוכנות החלל הישראלית". כאן, בארבעה וחצי חדרי הסוכנות הצנועים, מתארחים ראשי סוכנויות החלל המובילות בעולם כשהם מגיעים לביקור בישראל. כעת מסתובב בין החדרים מנכ"ל הסוכנות היוצא, צבי קפלן, ואורז את חפציו אחרי שבע שנים בתפקיד.

לסוכנות החלל הישראלית לא דרוש משרד גדול יותר. מלבד קפלן, הסוכנות מעסיקה עוד ארבעה אנשים בתקן מלא: היו"ר, פרופ' יצחק בן-ישראל, מזכירה ושני יועצים. שאר השירותים הנדרשים לסוכנות מתקבלים ממשרד המדע והטכנולוגיה המתקצב אותה. לדברי קפלן, ישראל היא המדינה היחידה בעולם עם סוכנות חלל שאין לה כמעט תקציב משל עצמה. הדבר מתבטא, כמובן, גם בהישגים של הסוכנות.

כאשר קפלן נשאל מהם לדעתו הפרויקטים הגדולים של הסוכנות בכמעט 30 שנות קיומה, הוא מונה: פיתוח מערכת הנעה על ידי רפא"ל עבור הלוויין ההולנדי "סלושסאט", טלסקופ החלל "טאווקס" (שלא יצא לפועל), הלוויין הישראלי-צרפתי "ונוס" (שפיתוחו מתעכב), שיתוף פעולה בפרויקט לווייני עם איטליה (שנמצא בשלבי תכנון ראשוניים), טיסת הבכורה של אסטרונאוט ישראלי במעבורת קולומביה (תולדה של הסכם בין שמעון פרס לנשיא ארה"ב ביל קלינטון ב-1995, לפי אתר משרד המדע) וכנס החלל השנתי ע"ש אילן רמון (יוזמה משותפת של מכון פישר, סוכנות החלל, משרד המדע וקרן רמון).