NoBuddy
חבר מתאריך 2.7.02
14473 הודעות |
17:58 31.10.11 |
   
|
4. המשך
בתגובה להודעה מספר 0
| |
המלחמה הקרה באסיה (מלחמת קוריאה ווייטנאם)
אם המלחמה הקרה בשנות ה-40 הייתה מאופיינת מבחינה גיאוגרפית בעיקר לאירופה, הרי שבשנות ה-50 היא נודדת לאזורים נוספים כמו אסיה, המזה"ת, ובשלב מסוים היא מגיעה עד לפאתי ארה"ב (משבר הטילים בקובה).
המושג האמריקאים שרווח בשנות ה-50 הוא "תיאוריית הדומינו" – מדברת על כך שארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה שום כניעה בפני הקומוניזם העולמי, משום שברגע שתיפול מדינה אחת לידיים קומוניסטיות יפלו שאר המדינות, וארה"ב חייבת לבלום כל ניסיון רוסי להרחיב את השפעתו.
זירת ההתנצחות הראשונה הייתה בקוריאה.
5. מלחמת קוריאה – במהלך מלחה"ע ה-2 כאשר התפתח המאבק בין ארה"ב לבריה"מ, וזאת במקביל למלחמה נגד יפן, המעצמות מחלקות ביניהן את קוריאה. דהיינו, דרומה לקו הרוחב 38 שלטון אמריקאי, משטר באוריינטציה אמריקאית, ואילו צפונה לקו הרוחב, צפון קוריאה, הוא משטר קומוניסטי באוריינטציה רוסית.
שתי המדינות הללו (דרום וצפון קוריאה) פיתחו לעצמן אוריינטציה שונה – הדרום מדינה פרו אמריקאית המקבלת את ההוראות שלה מארה"ב, מחומשת ע"י ארה"ב, ואילו הצפון הוא משטר קומוניסטי פרו רוסי.
המלחמה פורצת ב-1950 כאשר יש פלישה של הצפון אל הדרום, ארה"ב מגייסת את סעיף 51 במגילת האו"ם. דהיינו, כל סכסוך בילטראלי (דו צדדי) הופך לסכסוך מולטי-לטראלי (רב צדדי), ותחת דגל של האו"ם מצליחה ארה"ב לגייס 15 מדינות ונפתחת מלחמה בת 3 שנים, מלחמת התשה שנהרגים בה 33 אלף אמריקאים ומיליון סינים וקוריאנים.
בשלב מסוים, כאשר החלה המלחמה להסתבך, והיא מתחילה להסתובב סביב קו הרוחב 38, נכנסים הסינים למלחמה. המפקד של הכוחות האמריקאים, הגנרל מק'ארתור, דורש מהנשיא טרומן להסלים את המלחמה בשיטת הזבנג וגמרנו (מהלומה גרעינית כוללת), או לחילופין הסלמה אווירית כדי להגיע לנקודת הכרעה מול הרוסים.
מע' היחסים בין שני האנשים הללו הלכה והסלימה ולא נותר לנשיא טרומן אלא לפטרו.
סופה של המלחמה הזו היה שהיא הביאה ב-52' לחילופי שלטון – האמריקאים חיפשו אחר אישיות סמכותית שתנהל להם את המלחמה, ובסופו של דבר הם מצאו את הגנרל אייזנהאוור.
ב-1953 ביוזמתו של אייזנהאוור נחתם הסכם שביתת נשק סביב קו הרוחב 38, שתי המדינות נשארו עוינות זו לזו באוריינטציה שלמה, והמלחמה הזאת מסמלת מצד אחד את תיאוריית הדומינו, מצד שני היא מסמלת את הבלימה אבל את הביטוי המובהק של המלחמה הקרה, "מלחמה ע"י שליח".
למלחמה הקרה היו גם ביטויים גרעיניים, ואחד הביטויים הגרעיניים היו פיתוח דוקטרינות גרעיניות מנוגדות האחת לשנייה, והן:
6. מאזן האימה והגמול המאסיבי – ההבדל בין שתי התיאוריות הללו נבע מן השאלה - כיצד מרתיעים?
בשנות ה-50 מי שעיצב את מדיניות החוץ האמריקאית היה א.ג.פ דאלאס, שהתיאוריה שלו הייתה תיאוריית הגמול המאסיבי. מכיוון שתיאוריה זו נכשלה, ממשיכו רוברט מקנמרה, שר ההגנה האמריקאי בתקופת קנדי, עיצב תפיסה שונה לגמרי שנקראת הגמול הגמיש שמובילה למאזן האימה.
הגמול המאסיבי – היה דומיננטי בעיקר בשנות ה-40 וה-50 כאשר ארה"ב נהנתה מעליונות גרעינית. ולכן, כל עוד העליונות האמריקאית נשמרה, אמר דאלאס שיטת הגמול המאסיבי. כלומר, על כל התגרות סובייטית יש להגיב בשיטת מהלומה גרעינית כוללת, וכמו שהיה ביפן יהיה גם במלחמה הקרה.
הבעיה בשיטה זו הייתה שהיה חוסר פרופורציה בין הגירוי לתגובה.
כתוצאה מכישלון השיטה הזאת, והראייה שהיא לא מנעה לא את מלחמת קוריאה ולא את משבר ברלין, מזכיר ההגנה האמריקאי רוברט מקנמרה, מעצב את תפיסת הגמול הגמיש. כלומר, יש להתאים את עוצמת הגירוי לתגובה.
מאזן האימה – כתוצאה מהתפיסה הגרעינית של מקנמרה התפתח לנו מושג שנקרא מאזן האימה. דהיינו מה שהחזיק את שלום העולם בסוף שנות ה-50, שנות ה-60, ה-70 וראשית ה-80, הייתה היכולת הגרעינית והיכולת שלהן להכות אחת את השנייה במידה והראשונה תוקפת. המושג הזה קרוי יכולת המכה השנייה (היכולת לספוג את המהלומה הגרעינית ועדיין להחזיר לצד השני).
השיטה הייתה ע"י צוללות, ביצור כוח גרעיני מעופף, כאשר מושג המפתח הוא מאזן האימה שגובל במידה של הרתעה וההליכה על סף התהום.
7. משבר הטילים בקובה – נחשב כאחד המשברים החריפים ביותר במלחמה הקרה משום שהעולם עמד על סף של שואה גרעינית.
ב-1959 השתלטו הקומוניסטים בהנהגתם של צ'ה גווארה ופידל קסטרו, והם הדיחו את הגנרל באטיסטה משלטונו בקובה. קובה תחת הנהגת באטיסטה הייתה גרורה אמריקאית. שנים רבות מאז מלחמת ספרד-ארה"ב, ב-1898 היו לארה"ב בסיסי צבא, מתקני כליאה, זיכיונות כלכליים אמריקאים, וכתוצאה ממהפכת קסטרו-גווארה, הנשיא קנדי ניסה לחולל מהפכה נגדית.
ב-1961 אירע אחד הכישלונות הבולטים של תקופת קנדי שנקרא "פרשת מפרץ החזירים" – בפרשה זו ניסה הנשיא קנדי להחזיר גולים קובניים ע"י ה-CIA במטרה להחזיר את השלטון לידי אוריינטציה אמריקאית.
המבצע הזה עוגן ברשלנות, נכשל בגדול, קסטרו הידק את הקשרים שלו עם בריה"מ וכך הפכה קובה לגרורה קומוניסטית בחצר האחורית האמריקאית, כאשר קובה מאיימת על פלורידה במרחק של 200 ק"מ בלבד.
באוקטובר 1962 מתפתח אחד המשברים החמורים ביותר במלחמה הקרה והוא משבר הטילים בקובה –
מטוסי צילום אמריקאים מגלים מחפורות לטילים בקובה, טילים שבעצם מאיימים על כל שטח ארה"ב עד לקנדה.
הנשיא קנדי עמד כאן בדילמה ענקית – מצד אחד אם הוא לא יגיב ארה"ב נתפסת כרופסת, ככנועה במלחמה הקרה. אבל מצד שני, אם הנשיא קנדי יגיב והשאלה היא איך הוא יגיב, יש סיכוי שהמשבר יסלים למלחמה גרעינית כוללת.
התגובה השלישית של הנשיא קנדי הייתה אופציית ביניים. כלומר, מצור ימי, שמצד אחד זה תגובה, אבל מצד שני אין בה מימד הסלמתי.
הניסיון של קנדי בסופו של דבר הצליח – בריה"מ פירקה את בסיסי הגרעין שלה בקובה תמורת פירוק הדדי בטורקיה (שארה"ב תפרק את הבסיסים שלה בטורקיה). עם זאת, משבר הטילים בקובה הוא המבחן המסוכן ביותר לשלום העולם משום שהוא מייצג את ההליכה על סף התהום, ששני הצדדים מתקרבים לסופו של העולם.
עם זאת הם יודעים לסגת שלב אחד לפני האסון הכולל.
באסטרטגיה הגרעינית, משבר הטילים הקובה ממחיש את מושג "מאזן האימה". כלומר, השלום של העולם תלוי על בלי מה, והוא מכניס את שתי המעצמות לדיאלוג אסטרטגי - שתי המעצמות הגיעו לנקודת השיא במלחמה הקרה ומכאן הם צריכים להגיע לנקודת החזור. כלומר, לפתח דיאלוג אסטרטגי שיצמצם את הסכנה של נשק גרעיני, לפתח קו אדום, ולהתחיל בשיחות הפשרה – מצב שבו המעצמות מגיעות לשיא במלחמה הקרה שהוא כמעט קטסטרופה גרעינית, והן יודעות שלב לפני כן לסגת בהם. עם זאת, זה לא מונע משברים קונבנציונליים, מלחמה ע"י שליח שבא לידי ביטוי במלחמת ויאטנם.
8. מלחמת ויאטנם – היא אחת המלחמות הכואבות ביותר במלחמת הקרה. במלחמה הזאת, שנמשכה 25 שנה שמתוכן 10 שנות מלחמה בפועל, נהרגו בה 55 אלף אמריקאים ונפצעו 300 אלף, והיא השאירה צלקת באומה האמריקאית.
מלחמת ויאטנם בגורמים שלה היא די דומה למלחמת קוריאה. ויאטנם, כתוצאה של מלחה"ע ה-2, המלחמה נגד יפן והמלחמה הקרה, מחולקת סביב קו הרוחב 17. כלומר, צפונית לקו הרוחב 17 משטר קומוניסטי, פרו-סובייטי, באוריינטציה רוסית, ואילו בדרום שולטים הצרפתים.
ב-1954 הצרפתים בקרב "ביין-דיין-פו" יוצאים הצרפתים מויאטנם ובמקומם נכנסים האמריקאים.
כניסתם של האמריקאים למלחמה הזאת יצרה את אחת המלחמות הארוכות ביותר במלחמה הקרה, שבה האמריקאים סיימו אותה עם טראומה בגלל חוסר יכולת להכריע.
במסגרת מלחמת ויאטנם מחולקות שתי המדינות בקו הרוחב 17, כל אחת עם אוריינטציה שונה.
ב-1964 מתפתח אחד האירועים הבולטים במלחמת ויאטנם שנקרא "משבר טונקין", משבר שבו מופצצות אוניות אמריקאיות במפרץ טונקין ע"י מטוסים צפון-ויאטנמים, והנשיא ג'ונסון פונה לקונגרס האמריקאי ומבקש להסלים את הצעדים נגד צפון ויאטנם, והנאום שלו נקרא "מדוע אנחנו בויאטנם?"
|
|
 
  (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
|
| |
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
