ABA


"האם יש כאן מישהו שקרא את ספר הכוזרי?"
גירסת הדפסה        
קבוצות דיון לימודים, מדע ותרבות נושא #11675 מנהל    סגן המנהל    מפקח   Winner    צל"ש   מומחה  
אשכול מספר 11675
Grass-Boyy
חבר מתאריך 9.6.03
3603 הודעות
   11:36   19.09.12   
אל הפורום  
  האם יש כאן מישהו שקרא את ספר הכוזרי?  
 
   איך הספר?

תודה.

http://img405.imageshack.us/img405/3510/realmadridl.png


                                שתף        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  יש באינטרנט, תקרא פרק ותראה אם אתה מסתדר עם הסגנון. לי היה קשה ziv_ru 22.09.12 15:59 1
  להלן מהדורת אינטרנט בתרגומו של יהודה אבן תיבון ilanka  22.09.12 23:29 2

       
ziv_ru
חבר מתאריך 31.3.02
19217 הודעות
   15:59   22.09.12   
אל הפורום  
  1. יש באינטרנט, תקרא פרק ותראה אם אתה מסתדר עם הסגנון. לי היה קשה  
בתגובה להודעה מספר 0
 


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ilanka  לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.8.02
23571 הודעות, 23 פידבק
   23:29   22.09.12   
אל הפורום  
  2. להלן מהדורת אינטרנט בתרגומו של יהודה אבן תיבון  
בתגובה להודעה מספר 0
 
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kuzari/shaar-2.htm


ספר הכוזרי נכתב בשנת 1140, על ידי רבי יהודה הלוי. שלושים שנה לאחר מכן, בשנת 1170, תרגם את הספר יהודה אבן תיבון, איש גרנדה שבספרד. הספר הופץ 340 שנה בהעתקות כתבי יד, ובשנת 1506 הודפס לראשונה בעיר פאנו שבאיטליה.

בשנת תשל"ג הוציא יהודה אבן שמואל את תרגומו החדש לספר הכוזרי, כשהוא מנוקד וכולל מפתחות מפורטים.

טקסט מלא של הכוזרי בתרגום אבן שמואל, באתר שערי שכם

בשנת תשנ"ז הוציא הרב יוסף קאפח את ספר הכוזרי, מקור ותרגום חדש.

מהדורת אינטרנט זו של ספר הכוזרי מבוססת על תרגומו של יהודה אבן תיבון. מאמרים א ו-ד מבוססים על המהדורה המנוקדת שעלתה לאינטרנט על ידי פרוייקט בן יהודה, ושאר המאמרים מבוססים על מהדורת ברלין תר"צ - 1930. יתרונה של מהדורה זו בכך שהיא כוללת מראי מקומות לציטוטים שבספר הכוזרי. השלמנו את מראי המקומות לפסוקים במאמרים א ו-ד על פי מהדורת ברלין.

כדי להקל על הקורא נעשו שינוים קלים בטקסט, לקרב את לשונו של יהודה אבן תיבון ללשון הקורא בן זמננו. כוחו של תרגום אבן תיבון בכך שמשפטים ומושגים מן התרגום הפכו להיות צאן ברזל בתרבות ישראל. כגון: "ישראל באומות כְּלֵב באברים"; "מצאת מקום חרפתי, מלך כוזר", "הפילוסופים אין להאשים אותם כי הם עם לא נחלו חכמה", "וזהו שורש האמונה ושורש המרי", "כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה" ודומיהם.
עם זאת, השינויים שעברה הלשון עברית במשך תשע מאות שנה מכבידים על הקורא בן זמננו.

...לנסח את השאלה נכון - זה אפילו יותר חשוב מהתשובה....


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
___________________________________________________________________

___________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מחק תגובות | עגן אשכול
       



© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net