אירופה לא מתכוונת לתת לארה"ב לנצח במירוץ החלל הנוכחי. תכירו את המערכת הלוויינית גלילאו – התשובה האירופית המשוכללת ל-GPS, עם קצת עזרה מישראל

ייתכן שבקרוב נפסיק סוף סוף לשמוע על ישראלים צעירים שמצאו את המקומות הכי נידחים בעולם ללכת בהם לאיבוד, ועל כל חולי האלצהיימר שיצאו מביתם ומאז נעלמו עקבותיהם. שליחתו לחלל של הלוויין הראשון בפרויקט "גלילאו" עשויה לקצר גם את רשימת התירוצים שלנו לאחר לפגישה. אם חשבתם שמכשיר ה-GPS שלכם הוא מהפכה, חכו עד שגלילאו ייכנס לחייכם בעוד חמש שנים.

הרחק מאור הזרקורים, בחלל הרחוק ובמעבדות על הקרקע, מתנהל קרב טכנולוגי מרתק בין ארצות הברית לאיחוד האירופי על היכולת להראות לנו את הדרך. לא בטוח מי מהם ינצח, אבל כולנו נרוויח. כי המתחרה האירופי של מערכת הניווט הלווייני של אמריקה הולך להיות – כך מבטיחים בנציבות האיחוד האירופי – משהו הרבה יותר חכם ממפת דרכים.

גיבוי זמן
הם בדיוק פתרו איזו בעיה קטנה של כמה מיליארדי יורו, התגברו על התנגדות עזה מצד הממסד הביטחוני בוושינגטון ומצאו את כל התדרים הנחוצים. אירו איילאו הפיני, המתאם הבינלאומי של הפרויקט, מבטיח שבשנת 2013 יעטפו את כדור הארץ 30 לוויינים עם רכיבים תוצרת ישראל שייתנו לתושבי כוכב הלכת שלנו כלים מסעירי דמיון ומצילי חיים.

"האמריקאים עשו הכל כדי להיפטר מגלילאו", אומר איילאו. "הפנטגון התנגד כי הוא לא רוצה מתחרים, והבטיח לנו שימוש חופשי וקבוע במערכת ה-GPS שלהם. אבל ככל שהלחץ האמריקאי גבר, כך עלתה הנחישות של אירופה להתקדם בתוכנית. בסוף הם הגיעו איתנו להסכמה".

קשה לתפוס עד כמה אנו תלויים במערכות ניווט שנמצאות בחלל. לרובנו ברור שהתעופה והספנות חייבות לעשות בהן שימוש, וגם לנו הנהגים נעשה הרבה יותר נוח להגיע למחוז חפצנו. הבעיה היא שלמערכת ה-GPS אין גיבוי. "עשו פעם סימולציה של קריסת המערכת וההשפעה שלה על הכלכלה העולמית", אומר איילאו, "התוצאה היתה מפחידה".

המערכת אחראית למעשה לדבר חשוב בהרבה מהקביעה המדויקת של המיקום שלנו במרחב: היא מראה לנו מהו הזמן המדויק. טריליוני הדולרים שנעים סביב העולם בכל יום בהעברות של איגרות חוב, מניות והמרות מטבע, תלויים בחתימת זמן בעלת דיוק מירבי. קריסה של המערכת – והנזק הכלכלי יהיה גדול לאין שיעור. מנגד, במערכת גלילאו יותקנו שני שעונים אטומיים העושים שימוש במדידה רדיואקטיבית כדי להקטין את הסטייה לרמה מינימלית של שתי ננו-שניות ביממה.

כלכלה בתנועה
הראשון מבין שלושים הלוויינים שאמורים להגיע לחלל כבר מרחף מעלינו בגובה של 23,222 קילומטר. השני היה אמור להשתגר בסוף 2007, אך בינתיים חל עיכוב קל. כשכולם ייצאו מחוץ לכדור הארץ, יאבדו האמריקאים את המונופול שהיה להם בתחום הניווט בשנים האחרונות.

המונופול הזה קריטי בעת עימות צבאי. המערכת האמריקאית, מעבר לשימוש האזרחי שהיא מאפשרת, כוללת מרכיבים מוצפנים הנגישים רק לכוחות המזוינים של ארה"ב. כך הם יכולים לשגר פצצות חכמות בעלות דיוק מירבי, בעודם מונעים, אם ירצו בכך, שימוש של כוחות עוינים ביכולת ניווט מדויקת. זו בדיוק הסיבה שלאירופים נמאס להיות תלויים ביושבי הפנטגון המחזיקים את היד על המתג.

במינהל התחבורה של נציבות האיחוד האירופי בבריסל, האחראי לפרויקט, נתקלו לפני חודשים אחדים בבעיה. במקור, החליטו באיחוד להקצות מיליארד יורו לשלב הבסיס של המערכת, הכולל ארבעה לוויינים ראשונים ותחנות קליטה וממסר קרקעיים. יתרת 2.5 המיליארדים היו אמורים להתקבל מהמגזר הפרטי, בתמורה לאפשרות למכור שירותים מיוחדים לגופים כלכליים ולאזרח מן השורה.

אבל הרעיון לא הצליח להתרומם. התברר שהמגזר הפרטי לא אוהב את הסיכון הזה, ובאוקטובר הקציבה הנציבות את יתרת הסכום, שיוחזר לאחר שהמערכת תפעל במלואה ואפשר יהיה להראות למשקיעים הפרטיים עד כמה היא שווה. לפי ההבטחות, היא הולכת לחולל שינויים מפליגים בדרך שבה אנו מתנהלים סביב הכוכב. למשל, כאשר מבטיחים לנו יכולת ניווט בדיוק של סנטימטרים ספורים, אפשר להתקין בכלי רכב מערכות שיוכלו למנוע התנגשות. נוסף על כך, כבישי אגרה יוכלו לגבות תשלומים לפי הקילומטרז'.

גלילאו גם מתוכנן כך שהנתונים שלו יהיו קבילים בבתי משפט, עבור חברות ביטוח וכדומה. את מסלולה של מיכלית הנפט שתגרום זיהום בקצה אחד של העולם, אפשר יהיה לראות עד נמל היציאה שלה בקצה האחר, כי הנתונים של גלילאו יישמרו במחשבי על.

5 לוויינים יותר מהאמריקאים
גם העוצמה הטכנולוגית של ישראל זכתה להכרה בפרויקט. רק שתי מדינות לא-אירופיות הוזמנו לקחת בו חלק, סין וישראל, כאשר הסינים זכו לכבוד בזכות השוק הגדול שהם צפויים לספק למערכת גלילאו לכשתבשיל.

ממשלת ישראל הקציבה 100 מיליון למשך חמש שנים. ישראל שמאי, הממונה על שיתוף הפעולה עם אירופה במרכז הישראלי למחקר ופיתוח, מסביר שהסכום מנוצל על ידי חברות ישראליות, המשלימות את התקציב מקופתן כדי לבנות חלקים צנועים מגלילאו. התעשייה האווירית תפתח מנגנון ייצוב ללוויינים, ורכיבים לתחנות הקרקע שישמשו את השעונים האטומיים בלוויינים. הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) זכתה בשנה שעברה בחוזה של חברה גרמנית לייצור מיכלי דלק ומנועים זעירים שיותקנו בלווייני גלילאו, כדי שאלה יוכלו לשמר את מיקומם המדויק בחלל.

"יש היבט פוליטי להסכם שלנו עם פרויקט גלילאו, כי הרי אירופה מחפשת דרכים לקרב את ישראל", אומר שמאי. "אבל הם הגיעו אלינו בעיקר בגלל היכולת הטכנולוגית של ישראל".

המערכות יעבדו ביחד
בניגוד ל-GPS, גלילאו יקצה תדרים לתקשורת דו כיוונית. אם תלכו לאיבוד בג'ונגלים של ברזיל או בלב האוקינוס, תוכלו לשלוח קריאת מצוקה ותחנות הקרקע יבשרו לכם שההודעה נקלטה והעזרה בדרך. המערכת האמריקאית קולטת קריאות SOSבעיכוב שיכול להימשך לשעה שלמה, פרק זמן שיכול להיות קריטי במצבי מצוקה. לעומת זאת, גלילאו יקלוט כל קריאה מכל נקודה על כדור הארץ בזמן אמת.

בבריסל מבטיחים כי 30 הלוויינים שלהם יעניקו שירות מדויק בהרבה מה-25 של האמריקאים. עם זאת, מה שמבטיח לנו שירות טוב בהרבה הוא העובדה ששתי המערכות יעבדו יחד, כך שלמעשה המכשירים הקטנים שלנו יהיו בקשר עם יותר לוויינים בו בזמן.

לכולם מוכרת הבעיה של נהיגה בלב אזורים עירוניים, היכן שג'ונגל הבטון והזכוכית חוסם את השידור של הלוויין, וכאן גלילאו מבטיח דיוק רב בהרבה. המערכת תבדוק את עצמה בכל כמה שניות, ואם לא תהיה מסוגלת לספק דיוק ברמה המובטחת, היא תזהיר את המכשיר הקולט על הקרקע.

השירות למעשה יאפשר לעקוב ביעילות אחר כל דבר שזז על כדור הארץ, ממכולות להובלת מטענים ועד לילדכם הקט בדרך לבית הספר. שתי המערכות שישרתו אותנו מהחלל יאפשרו בתוך שנים אחדות מעקב רציף אחר כל אחד וכל דבר. זה יקל מאוד את חיינו – גם אם את חלקנו זה עלול להטריד.