לי אישית זה עזר, עבדתי לפי הנקודות וזה ממקד את המחשבה,
לא שוכחים נושאים ולא מפתחים יותר מידי כשלא צריך, לא מתפזרים..

מבנה הפסקה:
כל פסקה מדבר על עניין אחד בלי לערבב בין נושאים
למשל בטיעונים נגד. כל פסקה מדברת על טיעון אחד.
הפסקה בנוייה כמו "מיני-חיבור" משפט פתיחה, גוף הפסקה ומשפט שחותם אותה, אך אחד לא אמור לנחש שהסתיימה הפסקה.
המעבר מפסקה לפקסה מתבצע במילות מפתח כמו לדוגמא גורם נוסף, נקודה נוספת עניין אחר.
אם עוברים מטיעונים של בעד ונגד נהוג להשתמש בביטויים כמו מצד אחד יש את הגורמים (בעד) בלה בלה בלה אחרי כל הפסקאות והפסקה החותמת לא רק את הפסקה האחרונה בטיעונים בעד אלא חותמת למעשה את כל הטיעונים בעד אז רושמים מצד שני יש את הגורמים (נגד) בלה בלה בלה כל הפסקאות של גורמים נגד וכמובן הפסקה החותמת.
אחרי זה בשלב הסיכומים כותבים בכמה משפטים את סיכום כל הפסקאות, סיכום אשר ישמש כפלטפורמה להבעת דעה אישית וכדו'.