מיותר לציין שהחברה הכי טובה שלי בכל ביה"ס היא הספרנית,
והיא זו שדיברה ללא הרף על כך שאני צריכה להתחיל לקרוא מחדש.
היא הציעה לי עשרות ספרים מכל הז'אנרים הקיימים ופשוט לא הצלחתי להתחבר.

אני מתנדבת בספרייה הזו אבל לא קוראת ספרים. כמה אבסורד..
ביום אחד, כאשר נשארתי אחראית על הספרייה כולה וכל העובדים עבדו במרץ להכנת ערכות לפרוייקט השאלה, קלטתי, ממש במקרה, ספר בעל כריכה אדומה.
מיוחד כזה, שמשך את עיניי.. הפכתי אותו וקראתי את התקציר.

המשכתי בעבודה, והוא מונח לידי.
באיזשהו שלב התייאשתי מהעבודה ופתחתי את הספר כי שיעמם, הייתי לבד.
קראתי את הדף הראשון, והשני, והשלישי..
בקיצור, הגעתי לאמצע הפרק השני עד שאחת העובדות יצאה לקראתי ופשוט העירה אותי. שקעתי בספר באופן מוחלט.

אדוםםאז מה זה הספר הזה בעצם? סוףף
לספר קוראים אדוםם "שעות מתות"סוףף, את הספר הזה חיבר סופר, מוכשר ביותר, תארו לכם שהכתיבה שלו תפסה אותי החל מהרגע הראשון שפתחתי את הספר, בשם אדוםם אורי אדלמן.סוףף

על הספר נאמר שהוא רומן מתח, אבל לדעתי הוא יותר מותחן מאשר רומן.
הספר מתחיל בניתוח מפתיע, מוות פתאומי, סדרת חקירות, רציחות, סקס, ייאוש, כסף, אהבה, כנסים, אונס, מאסר ואמת אחת שרופא אחד מצליח לגלות עם היגיון בריא, פוקוס וחכמה מנצחת.

קראתי את הספר הזה בנשימה אחת, ללא מעצורים,
מצאתי את עצמי שוכחת מסדר היום שלי ומבלה שעות בקריאה סוחפת, מנותקת מהמציאות ומחוברת לכתיבה המדהימה של הסופר הענק הזה.

יכאב לי אם אגלה לכם את העלילה המסעירה כי אדע שפשוט הרסתי לכם את החוויה המדהימה שבקריאת הספר הכ"כ מוצלח הזה.

אדוםםאני מרשה לעצמי לתת לכם טעימה קטנה, תקציר הספר שהודפס על גבו:
" 'מחדל רפואי!' זעקה הכותרת בעמוד הראשי, 'ביתו היחידה של המיליונר בייליס מתה בניתוח רשלני'.
גוש עבה חסם את גרונו של נועם. רק לפני כמה שעות זה היה בסף הכל עוד ניתוח שהסתבך. עכשיו, ממנתח צעיר ומבטיח הוא הפך לאוייב הציבור מספר אחת.

כמה ימים לפני שהחל הכל הם כלל לא הכירו. נועם דנציג היה עסוק בשגרה המתישה של רופא מנתח בבית חולים; יעל לוי העסיקה את עצמה במחשבות על חופשתה.
ואז מגיעה נערה צעירה אל שולחן הניתוחים של נועם דנציג, ובתוך שעות ספורות מתחיל מירוץ מסחרר שמפגיש את השניים והופך אותם בעל כורחם לשחקנים ראשיים בעלילה שהם עדיין מנסים להבין..."סוףף

בסיום העלילה כולה, בעודי קוראת את השורות האחרונות עברה בי צמרמורת שלא ניתן לתאר. אח"כ עברה בי תחושת תסכול עמוקה שזהו, קראתי ועכשיו הספר חוזר לספרייה. הייתי צמאה לעוד עלילה, ועוד דמות ועוד פרט מידע שיסחוף אותי לעוד קצת זמן...

עם סיום הספר, חושף הסופר את המניעים שלו לכתוב ומודה לרשימה ארוכה של אנשים שעזרו לו במונחים רבים: משפטיים, רפואיים ועוד רבים ואחרים שנכתבו בספר.

הפסקה האחרונה בספר היא פניית הסופר אלינו, קהל הקווראים שלו שהוא כ"כ אוהב,
הוא מזמין אותנו לשלוח מייל לכתובת מסויימת ומבטיח לקרוא כל מכתב ולהתייחס אליו.

רציתי לכתוב לו, רציתי להודות לו על החוויה ועל הכיף בקריאה שהעניק לי.
רציתי להודות לו בשמי ובשם עוד רבים שקראו את הספר, ביניהם אמא שלי שגם אהבה את הספר כמוני.
הצטערתי לקרוא באינטרנט שהסופר המדהים הזה נפטר לפני 4 שנים.
הבטחתי לעצמי שאני אקרא עוד מספריו שהרי כתיבה כזו לא מוצאים בהרבה מקומות.

אדוםם לסיכום, ספר מדהים.
מומלץ בחום רב!!
מעולם לא קראתי ספר כ"כ טוב..!סוףף

אדוםם על הסופר:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F

אדוםם על הספר (שימו לב לתגובות הגולשים שקראו אותו):
http://www.bookme.co.il/books/Item_Details.aspx?Barcode=10-276323