ערכתי לאחרונה בתאריך 06.09.09 בשעה 17:18 בברכה, PhoeNiX
שלום,השתחררתי באוגוסט האחרון, אני בן 21 וחצי ואני אספר קצת על עצמי בקצרה.
סיימתי תיכון, אין לי תעודת בגרות מלאה אלא חלקית. יש לי 19 יח"ל סה"כ בגלל 2 יחידות במחשבים שלא עברתי את הבחינה האחרונה במדעי המחשב - לא ארחיב יותר מדי, שטות של גיל הטיפש-עשרה ואולי עכשיו אני משלם על כך.
השתחררתי מהצבא לפני 3 שבועות לאחר שירות מלא.
אחותי בת 25 וכבר עם תואר שני ביד (לא עשתה צבא), כל החיים שלה למדה והצטיינה והעבודה הקשה - השתלמה לה, כיום עובדת במקצוע מכובד ומרוויחה לא רע. לפיכך הדרישות מההורים שלי הם גבוהות גם לגביי למרות שהמצב שלי גרוע ביחס אליה ויש לי עוד דרך ארוכה.
באופן פסיכולוגי/אוטומטי החלטתי לחשוב על לימודי הנדסאי (אלקטרוניקה או אולי תוכנה?) כיוון שלא צריך אליהם בגרות מלאה והדרישות הן לא גבוהות:
יש לי 3 יחידות במתמטיקה בציון 94, 4 יחידות באנגלית בציון 91, חיבור והבעה בציון 83 שאלו נחשבים יחסית לציונים סבירים. במקצועות ההומניים לא הוכחתי את עצמי, אני פשוט לא טוב בלזכור דברים. חשבתי להתחיל ללמוד כבר השנה ולחסוך זמן.
מה אתם ממליצים לי לעשות? מה עושים כשאדם לא רואה את עצמו עושה פסיכומטרי וחורש כל כך הרבה? האם באמת תואר הנדסאי זה סתם דף נייר? כל אדם שאני מתייעץ איתו אומר לי שזה לא שווה כלום בחוץ.
יש משפט שאומר "עבודה קשה משתלמת בעתיד, עצלנות משתלמת עכשיו" אך לא משנה מה, פשוט אין לי מוטיבציה לעבור את כל השלבים האלה! זה נראה רחוק ממני שנות אור ואפילו גדול עליי.
לתשובתכם אודה