www.jafi.org.il/education/100/hebrew/people/max.html

נורדאו, מקס

Nordau, Max

מקס נורדאו (1849-1923), שם העט של שמחה מאיר זידפלד; הוגה דעות, רופא ומנהיג ציוני יליד הונגריה. בצעירותו קיבל חינוך תורני מאביו, רב בעל יחוס למשפחת דון יצחק אברבנאל. ב-1876 הוסמך לרפואה באוניברסיטת בודפשט וב-1880 עקר לפריס.

עוד בהיותו סטודנט החל לכתוב בעיתונות, ובפריס היה כתב חוץ של כמה עיתונים. על כתבותיו ומאמריו חתם בשם העט "מקס נורדאו". נודע בעיקר בזכות חיבוריו וספריו המוקדשים לביקורת על החברה האירופית. העיקריים שבהם: "השקרים המוסכמים של התרבות" (1883), "פרדוקסים" (1885) ו"התנוונות" (1892). כמו כן כתב רומנים, מחזות, ביקורת אמנות וספרים בתחומי הפילוסופיה והסוציולוגיה.

נורדאו הזדעזע מהאנטישמיות שהתעוררה בצרפת בעת משפט דרייפוס ולאחריו. משהציג לפניו הרצל את רעיונו בדבר הקמת מדינה ליהודים התלהב, ונרתם למימוש הרעיון. בקונגרס הציוני הראשון ניסח את תוכנית באזל. נורדאו הוא שטבע את המונח "בית לאומי", ועוד מונחים שהיו לנכסי צאן ברזל של התנועה הציונית.

שימש סגן נשיא הקונגרסים הציוניים שכונסו בימי הרצל ונשיא הקונגרס השביעי עד העשירי. בעת הפולמוס על תוכנית אוגנדה תמך בהרצל, אף על פי שהתנגד לעצם הרעיון, ובשל תמיכתו נעשה ניסיון להתנקש בחייו. לאחר מות הרצל סירב לקבל עליו את תפקיד נשיא התנועה הציונית.

ב-1920 קרא לפתוח במבצע גדול של העלאת חצי מיליון יהודים מאירופה המזרחית ארצה, משום שחזה כי תככים פוליטיים ישימו קץ במהרה לשעת הכושר שהזדמנה לתנועה הציונית. הצעתו נדחתה, והוא פרש במרירות מפעילותו הציונית. נפטר בפריס. שלוש שנים לאחר מותו הועלו עצמותיו לא"י.