Auschwitz

מחנה אושוויץ, מחנה הריכוז וההשמדה הנאצי הגדול ביותר. הוקם ב-27.4.1940 ליד העיירה הפולנית אושוויינצ'ים שבגליציה. ב-14.6.1940 הובא לשם משלוח ראשון של אסירים פוליטיים פולנים; הם שוכנו במבני קבע שנקראו לימים "אושוויץ 1". באוקטובר 1941 נוסד "אושוויץ 2" - מחנה ענק של צריפי עץ, שנקרא גם בירקנאו (Birkenau), כשם כפר פולני סמוך. "אושוויץ 3" הוקם במאי 1942 והיה בו מפעל לייצור גומי סינתטי, שבו ייצרו עובדי הכפייה בסדנאות של החברה הגרמנית "א.ג. פארבן-וורקה".

יהודים נשלחו בעיקר לשני המחנות האחרונים. ל"אושוויץ 1" נשלחו מעט יהודים, רק אלה שנתפסו על רקע פעילות פוליטית אנטי-נאצית.

בשלהי 1941 פקד היינריך הימלר , הממונה על המשרד הראשי לבטחון הרייך (גוף שאיחד את זרועות המשטרה הגרמנית לרבות הס.ס. והגסטאפו), על מפקד המחנה רודולף הס להכין את ביצועו של "הפתרון הסופי" של השאלה היהודית - השמדתם הפיסית של היהודים. הס ואייכמן החליטו להוציא את ההמתות ההמוניות לפועל בגז מרעיל ששמו המסחרי היה "ציקלון ב'". ב-3.9.1941 נערך הניסוי הראשון בהמתה בגז; קורבנותיו היו 900 שבויי מלחמה סובייטים ואסירים חולים. בחווה שהוכשרה לכך בבירקנאו החלו בינואר 1942 להמית בגז אנשים רבים. בינואר 1943 נבנו תאי גז שהוסוו כמקלחות ו-4 תנורים (קרמטוריום) לשריפת הגוויות (שעד אז קברו אותן).

במרס 1942 הוחל ברצח המוני של יהודים באושוויץ והמחנה היה לחולייה מרכזית בתוכנית ההשמדה של הנאצים. מרחבי אירופה הכבושה הגיעו רכבות עמוסות יהודים. באותו חודש הובאו המשלוחים הראשונים של יהודים מפולין, סלובקיה וצרפת. ביולי הגיע המשלוח הראשון מהולנד, באוגוסט מבלגיה ויוגוסלביה, באוקטובר מהפרוטקטוראט של בוהמיה ומוראוויה (מטרזיינשטט) ובדצמבר מנורווגיה ומגרמניה. במרס 1943 הגיע משלוח ראשון של יהודים מיוון, באוקטובר מאיטליה, בנובמבר מלאטוויה ובדצמבר מאוסטריה. המשלוח הראשון של יהודי הונגריה הובא ב-17.5.1944. וכן הגיעו יהודים מצפון אפריקה.

בהגיעם לאושוויץ עברו היהודים "סלקציה" (מיון); רובם נשלחו מיד לתאי הגז ורק מעט גברים ונשים צעירים ובריאים הושארו לעבודת כפייה במחנה, אחרי שקועקע מספר על זרועם השמאלית. גם אלה לא האריכו ימים; רובם איבדו את כוחותיהם בעבודת הפרך, ברעב ובקור או מתו במחלות. רבים מתו או הומתו ב"סלקציות" הרבות שנערכו לאסירים, אחרים מתו ממכות המשגיחים או הומתו בשל עברות קלות על חוקי המחנה הנוקשים. היו שנפלו קורבן לניסויים רפואיים.

ב-7 באוקטובר 1944 פרץ בחצר מישרפה מס' 4 בבירקנאו מרד של אסירים יהודים, אנשי "הפלוגה המיוחדת" ("זונדרקומנדו"). במהלך המרד זה הצליחו האסירים להוציא מכלל פעולה את בניין הקרמטוריום, להרוג שלושה אנשי ס"ס ולפצוע אחרים. חלק מאנשי הפלוגה ניסו להימלט מתחומי המחנה, אך הגרמנים דלקו אחריהם והצליחו לאתרם ולהורגם. כוחות גרמנים נוספים שהגיעו למקום הצליחו לדכא את המרד בתוך שעות ספורות ולהוציא להורג את הרוב המכריע של משתתפיו. היה זה המרד המתוכנן והמחומש היחיד בכל תולדות מחנה אושוויץ, ויהודים בלבד הם אלה שהשתתפו בו. חברי המחתרת הכללית, שפעלה במחנה, והיתה אמורה במקור ליטול חלק במרד, נמנעו מכך לבסוף.

עם התקרב מפלתה של גרמניה במלחמה, פקד הימלר ב-2.11.1944 להפסיק את ההמתות בגז, אך משלוחים של יהודים הוסיפו להגיע. ב-26.11.1944 התקבלה הפקודה למחות את עקבות הפשע ולהרוס את תאי הגז והמשרפות. בקיץ ובסתיו של 1944 החלו הגרמנים לפנות את המחנה ולהעביר את אסיריו למחנות ריכוז בגרמניה ובאוסטריה. רבים נורו או ניספו מאפיסת כוחות ב"מסעי המוות" הארוכים שנערכו בתנאי קור ורעב.