Socrates

סוקרטס (469?-399 לפנה"ס), פילוסוף אתונאי שנודעה לו השפעה מכרעת על התפתחות הפילוסופיה היוונית , בעיקר באמצעות תלמידו אפלטון , ועל הפילוסופיה המערבית בכלל.

הידע שלנו על סוקרטס שאוב בעיקר מ"הדיאלוגים" מאת אפלטון, קטעי פרוזה פילוסופית שגיבורה הוא סוקרטס המנהל שיחות עם דמויות מהעולם האתונאי והיווני של תקופתו. מקור חשוב אחר על חיי סוקרטס נמצא בכתבי ההיסטוריון האתונאי בן תקופתו, קסנופון .

לפני שהתפרסם כפילוסוף, עבד סוקרטס כפסל, ולחם בשורות צבא אתונה במלחמות הפלופנסיות . הוא עצמו לא כתב דבר, ותיאורי אישיותו בכתביהם של מכריו אינם עולים תמיד בקנה אחד. ידוע שאמו היתה מיילדת, והוא הקביל את עצמו אליה כ"מיילד רוחני", העוזר לבריות להגיע למודעות אינטלקטואלית, שבמרכזה ההבנה כי הדעות והאמונות המקובלות הן מסווה לבורות עמוקה.

מאפלטון, כמו גם מאריסטו , אנו למדים כי סוקרטס ראה בהגדרה את הערובה לאובייקטיביות של המושג, וכי קיווה לסתור באמצעותה את הרלטיביזם המוסרי של הסופיסטים . אפלטון פיתח מאוחר יותר את אמונתו זו של סוקרטס, במושגים אובייקטיביים, לכדי תורה אידיאליסטית ("תורת האידיאות" של אפלטון).

לנוכח ערעוריו על הדעות המוסריות המקובלות והפופולריות שלו בקרב צעירי אתונה, האשימו אותו אויביו בהשחתת הנוער, האשמה שבעקבותיה נשפט והוצא להורג באתונה. עניין הוצאתו להורג מופיע בדיאלוגים של אפלטון, בשיחה בין סוקרטס לקריטון. במהלך השיחה מציע קריטון לסוקרטס להציל את עצמו ולברוח באמצעות ידידיו בעלי האמצעים המוכנים לשחד את שומריו, אולם סוקרטס אינו מוכן להפר את החוקים ובוחר, למעשה, במוות. ב"אפולוגיה" מתאר אפלטון את נאומו של סוקרטס במשפט, שבו הוא קובע כיסוד להשקפתו האתית כי "חיים ללא חקירה אינם ראויים לאדם לחיותם".

סוקרטס ראה עצמו כמי שנשלח מטעם האלוהות לשפר את נשמותיהם של בני עירו ע"י בדיקת דעותיהם המוסריות, ולראות אם הן חופשיות מסתירות. בהרמוניה שבין דעותיו של אדם (ובין דעותיו למעשיו) ראה סוקרטס לא רק אידיאל אינטלקטואלי, אלא גם אידיאל אתי. ואילו על עצמו אמר כי אינו יודע דבר זולת זאת שאינו יודע דבר, ובזאת עדיפותו על בני שיחו. הוא השווה עצמו לזבוב טורדני המונע מן העם באתונה לשקוע בתרדמה מנטלית.

למרות "האירוניה הסוקרטית", מושג שנטבע כדי לתאר את מנהגו של סוקרטס להעמיד פני שואל מתוך תמימות ובורות בדיוניו עם אחרים, היו לסוקרטס כמה עמדות ברורות בענייני מוסר: 1. טוב לסבול עוול מלעשותו, כי העוול מביא קלקלה על נשמת עושהו; ומכאן נובעים - 2. שאין אדם עושה עוול מרצונו, כי איש לא ירצה בקלקלת נשמתו; ו-3. השלמות האנושית היא הידיעה, שכן רק היא תמנע את עשיית העוול, שהוא תמיד תוצאה של אי-ידיעה.

*-*

אפולוגיה: Apology :
המשפט שנערך נגד סוקרטס.
סוקרטס מדגיש "אינני מוכן להלחם נגד גזר הדין בכל מחיר" (אינני רטוריקן מן השורה.)
הדיאלוג תורם לחיזוק העקרון של ארגון מבנה הנאום: הקדמה; פירוט המקרה (והכחשת האשמה), תגובה לטענות שכנגד, הפרכת האשמה (דיאלקטיקה)

*-*

האם יש חובה משפטית לציית לחוק. יהיה מוזר לומר כי ישנו חוק אך אין חובה משפטית לציית לחוק. מהי אותה חובה משפטית? האם ישנה חובה מוסרית לציית לחוק? מהו מוסר? שאלה זו נשאלה על ידי אפלטון בדיאלוג שנקרא "קריטון". אפלטון שאל האם ישנה חובה מוסרית לציית לחוק? חלק מהפילוסופים הגיעו לדעה כי אין חובה מוסרית לציית לחוק.