החקלאות היתה אורח החיים והפרנסה של רוב האוכלוסיה המיושבת בארץ כנען ובארצות המקרא. האיכר ומשפחתו גידלו בנחלתם את רוב צורכיהם. עיקר מחייתם היה מן החיטה, שממנה עשו לחם. הצאן והבקר סיפקו להם חלב, צמר ועורות. הבהמות רעו במרעה טבעי וגם אכלו שעורה שגידלו האיכרים בשדה.
מעצי זית הפיקו שמן לאכילה, לסיכה ולמאור.
הגפן סיפקה ענבים, צימוקים ובעיקר יין.
בגינות ובערוגות מושקות גידלו ירקות, כגון בצלים, במיקשה גידלו קישואים ואבטיחים.
החקלאות הקדומה סבלה מן הבצורות וממחלות צמחים, בהעדר אמצעים להתגבר עליהן.
רצף של פעולות ועונות חקלאיות מתואר ב"לוח גזר". זהו חרס מהמאה העשירית לפני הספירה, ימי דוד ושלמה, בכתב עברי קדום, המונה שמונה פעולות חקלאיות של האיכר, המבטאות את מכלול עבודות האדמה בכל אחד מחודשי השנה, עבודות המקובלות בתקופת המקרא.
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=4749
http://lib.cet.ac.il/Pages/sub.asp?rel=1&item=4749
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
