ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 על-ידי חובבי ציון וחברי תנועת בילו, בהנהגתו של זלמן דוד לבונטין. היא היתה היישוב העברי הראשון בשפלת יהודה והחלה כמושבה חקלאית. שמה ניתן לה מהפסוק "ראשון לציון הנה הנם" (ישעיהו מ"א 27). ביום ט"ו באב תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע עשרת מייסדי המושבה, בעלי קרקעות בה, ועוד שש משפחות חסרות קרקע. שם המושבה ניתן לה על-פי הפסוק "ראשון לציון הנה הנם" (ישעיהו מ"א 27).
לאחר תלאות רבות וסבל שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הנסיון בחקלאות, בא לעזרת התושבים הברון אדמונד רוטשילד והקים בה יקב גדול, "כרמל מזרחי". אולם, סכסוכים בין פקידיו למתיישבים עיכבו את פתוח המושבה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ידעה המושבה אסונות רבים: הקרבות שהתנהלו בקרבתה, סגירת השווקים לחוץ לארץ ומכת הארבה בשנת 1915. רק לאחר המלחמה החלה בהתרחבותה ובשנת 1950 ניתן לה מעמד של עיר.
החל משנות השבעים של המאה ה-20 התרחבה העיר לצד מערב, וכעת מורכבת העיר משני חלקים עיקריים:
העיר הישנה, ממזרח לכביש 4. בחלקו הצפוני של חלק זה נמצא אזור התעשייה הישן.
מערב ראשון, ממערב לכביש 4. בחלקו הצפוני של חלק זה נמצא אזור התעשייה החדש, ובו קניונים רבים. חלק זה גובל בים התיכון, ובשוליו נמצאים אגני החמצון של גוש דן.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F