במגילת אסתר מתואר הנס שאירע ליהודים בימי המלך אחשוורוש
מלך פרס ומדי.
המלך אחשורוש שלט על רוב העולם - "מהודו ועד כוש, שבע ועשרים
ומאה מדינה", והעם היהודי כולו חי תחת מלכותו.
במגילה מסופר על המן הרשע מזרע עמלק, שהתמנה למשנה למלך
אחשוורוש וביקש להשמיד את כל היהודים במלכות אחשוורוש.
המן הרשע, שהיה הבכיר בין שרי המלך, זמם להשמיד את היהודים
- "מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד".

לבסוף, כידוע, ארע הנס הגדול. אשתו של המלך, אסתר המלכה,
הזמינה את המלך ואת המן למסיבה קטנה. במהלך המסיבה
ביקש המלך לדעת מה הביא את אסתר לקיים את המסיבה,
ובאהבתו אליה הבטיח לה עד חצי המלכות. בשלב זה גילתה
אסתר בפני המלך את סודה כי הינה בת לעם היהודי, וכי על-פי
הגזירה "נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד". מיד חזר בו
המלך מהגזירה אשר גזר.
וכך כתוב במגילה: "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה
בשונאיהם".
את המן ובניו תלו על העץ, ומרדכי היהודי, שהיה מנהיגו הרוחני
של העם באותה תקופה, נתמנה למשנה למלך אחשורוש.

בזכות אסתר המלכה היהודייה, אשת המלך אחשוורוש, ובן דודה
מרדכי - בוטלה הגזרה, והמן נתלה על עץ הוא ועשרת בניו, והיהודים
נקמו בשונאיהם.
ביום י"ג באדר יום ביטול הגזרה חגגו היהודים: "והעיר שושן צהלה
ושמחה". לזכר הנס וביטול גזירת השמד של העם היהודי, נקבע
לדורות שבערים פרוזות - שאינן מוקפות חומה יציינו את פורים ביום
יד' באדר ואילו ערים המוקפות חומה ביום ט"ו באדר.

אסתר המלכה קבעה גם יום צום לזכר שלושת ימי הצום שצמו אז
ישראל כדי לבטל את רוע הגזרה.
הצום חל יום לפני חג הפורים בתאריך י"ג באדר.

סמלי החג
מדוע מרעישים ברעשן ובאקדח?
מצווה מהתורה למחות את זכר עמלך. המן הה מזרע עמלק,
לכן הרעשה ברעשן ובאקדח הן פעולות סמליות המבטאות את מחייתו.

מדוע אוכלים אוזני המן?
יש כמה דעות,יש הסבורים ש"אוזניים" הם על שם מדרש האגדה שבו מסופר שהמן נכנס לגנזי המלך
כפוף קומה אבל וחפוי ראש ואוזניו מקוטפות.
סברה אחרת גורסת שכרתו את אוזנוי של המן בטרם תלוהו.
צורתן של אוזני המן היא משולשת כנראה כצורת כובעי קציני הצבא הגבוהים במזרח אירופה,
שבדרך כלל לא אהדו את היהודים ובכך הזכירו את המן. יש הסבורים שהצורה המשולשת
היא כנגד שלושת אבות האומה אברהם, יצחק ויעקוב.

מדוע מתחפשים?
התחפושת היא היפוך ושינוי דמות, כפי שארע לעם ישראל בימי מרדכי ואסתר,
"אשר נהפך להם מיגון לשימחה ומאבל ליום טוב"