בין השנים 1936 – 1939 שרר אי שקט רב בארץ, הגורמים לכך היו הערבים, שראו את העליה ההמונית וראו בכך סכנה לעצם היותם רוב, ובנוסף חששו מאיבוד מקורות פרנסתם, הערבים שמכרו את קרקעותיהם ליהודים ראו בכך שהיהודים משתלטים על ארצם. יום אחד התגלתה הברחת נשק של ההגנה, והערבים חששו שהיהודים מתכונים לכבוד את הארץ בכח.

הערבים רצחו יהודי, וכתגובה לכך רצח ארגון ב' (האצ"ל לעתיד) שני ערבים ליד פתח תקוה. ביפו פרצו מהומות ו16 יהודים נרצחו. הפרעות התפשטו ונהרגו סה"כ 80 יהודים ונפצעו כ400. הכנופיות פעלו בשיטת פגע וברח והיו מורכבות מפלאחים. מטרתם שיתוק התחבורה, תקיפת ישובים הרס מסילות ברזל ומטעים שונים. בנוסף הכריזו שביתה כללית כדי לשבור את הבריטים ואף להוכיח ליהודים כי הם חיוניים. השביתה לא נמשכה זמן רב וכשלה. שוב אורגנו הפרעות ע"י חאג' אמין אל חוסייני. שאף ניסה לקרב את עמי הסביבה למאבק. כאן נשלחה ועדת פיל (ראה אחר כך).
המאבק הערבי התחדש בשנת 1937. מאות כנופיות פגעו באנשי ממשל בריטי וביהודים. תקפו תחנות משטרה, מסילות רכבת, ופקידים בריטיים. סה"כ נהרגו 520 יהודים. הממשל הבריטי החליט להגיב ביד קשה, והקים בדי דין צבאיים שהורשו לדון למות כל נושא נשק או מואשם ברצח, הטילו שלטון צבאי בארץ, ענישה כבדה ועקיפה, מעצרים נרחבים ופיקוח תחבורתי, וכן עזרה ליהודים. כמו כן החלו בבנית גדר צפונית ותחנות משטרה רבות.

בעקבות פרעות תרצ"ו נשלחה בארץ ועדה "ודעת פיל". הם נשלחו לבדוק מה גורם לאי השקט, וכיצד מתנהל המנדט בכלל. הועדה שהתה בארץ חודשים וגבתה עדויות רבות והגיעה למסקנות הבאות:
אי אפשר עתה ולעולם ליצור בית לאומי משותף בגלל הבדלי המנטליות, לכן אין סיכוי למנדט הבריטי ויש לחלק את הארץ לשתי מדינות שונות עם מובלעת בריטית, ירושלים. ועד אז יש להגביל את עלית היהודית לכ12 אלף יהודים בשנה. הערבית התנגדו להצעה התנגדות נחרצת ואילו בקרב היהודים שרר ויכוח על ההצעה. חלק בראשות בן-גוריון וויצמן טענו שאין לותר על הצעה זו, מדינה יהודית עצמאית בא"י, ואילו הרוב טענו כנגד, באם כי חשבו שהדבר יגרום להפסקת ההתישבות, באם כי חששו שהויתורים גדולים מידי או כי בכך יכריזו על הערבים מלחמת עד. בנוסף טענו שהדבר משאיר את היהודים בנחיתות אסטרטגית. בקונגרס ה20 נדחתה ההצעה סופית, ואף הערבים התנגדו לה ולכן נפלה.

בעקבות הסירוב של שני העמים נשלחה ועדה נוספת בשם ועדת וודהד, הועדה שבאה לארץ ב1938 והגיע למסקנה שלא ניתן לישם את תוכניות ועדת פיל, כי יש נוכחות ערבית ענפה בשטח שאמור להיות יהודי, ולכן התוכנית בטלה.
הבריטים בנסיונם לאחות את השברים הזמינו לבריטניה את נציגי היהודים, נציגי הערבים בארץ ואת נציגי ארצות הסביבה לועידת השולחן העגול. הערבים היוו כמובן רוב מוחלט וסרבו לדון אפילו עם היהודים. הערבים דחו על הסף כל בקשת פשרה שהיא.