ערכתי לאחרונה בתאריך 17.12.03 בשעה 14:58 בברכה, דני15
הרצל דגל בציונות מדינית כלומר, השגת צ'רטר וטרוטוריה לעם היהודי בארץ ישראל בהסכמת מעצמות העולם.
סיכום מפורט על פעולותיו במסגרת הציונות המדינית נמצא בפורום. חפש.זרם אחר הוא הציונות המעשית :
הציונות המעשית-חובבי ציון
הציונות המעשית היא הזרם המבטא את האידיאולוגיה של תנועת "חיבת-ציון" (חובבי ציון), אשר דגלה בשיבת העם לארצו בדרך המעשית, בתחייתו הלאומית ובשיבה לעבודת האדמה. היא הושפעה רבות מתורתו של פינסקר ופעלה להגשמתה. דבר זה בא לידי ביטוי בעלייה הראשונה, אשר התבססה על אגודות "חובבי-ציון" שעלו לארץ, הקימו את המושבות והכשירו את הקרקע לעליות האחרות. (ראה/י סיפור העלייה הראשונה).
הם התנגדו להרצל משום שהוא תמך בעלייה לא"י רק עם קבלת הצ'רטר והם, לעומת זאת, ביקשו לעלות לא"י באופן מידי ומעשי כדי לקבוע עובדות בשטח. בקונגרס הציוני הראשון הושגה פשרה בין שני הזרמים, ונקבע כי יש לעלות לא"י ובמקביל לפעול לשם השגת הצ'רטר (על בסיס זה התפתחה הציונות הסינתטית). אנשי הציונות המעשית-חובבי ציון, היו בין המתנגדים העיקריים להרצל ב"פרשת אוגנדה". הם טענו כנגדו שהוא זנח את רעיון א"י למען אוגנדה וקראו לרעיונו בגידה משום שזה נגד את המצע של תכנית באזל מ- 1897.