אקספוזיציה – מצד, נתונים שיעזרו לנו להבין את הסיפור בהמשך. מופיעות הדמויות, מקום, זמן, אירוע וגם ניצני הבעיה.
משפחה פטריאכלית – האב כראש המשפחה. הגבר נשוי למספר נשים. רק הבנים מקבלים ירושה. כך היו המשפחות במזרח הקדום.
נדר – התחייב בשבועה לעשות משהו או לא לעשות משהו אם יקרה לו כזה וכזה.
מוטיב העקרה – רעיון שחוזר עם עצמו במקרא :
1] הגבר נשוי למספר נשים, אחת עקרה ואחת ולדנית.
2] העקרה אהובה יותר.
3] העקרה יולדת לבסוף בנס אלוהי.
4] הבנים הנולדים הופכים למנהיגים מקראיים.
פדיון בן – משפחות שלא רצו למסור את בניהן לכהנים שילמו סכום מסוים והבן נשאר במשפחתו.
זה בעקבות מנהג שהתפתח במזרח הקדום שבו הבן הבכור של אישה ניתן לכהנים לעזרה במקומות מקודשים.
מדרש שם – שם ופירושו. הפירוש הוא סיפור קצר או משפט.
קורבן עולה – היו מפרידים מקורבן הזבח את החלב מבשר הבהמה ואותו היו שורפים על המזבח. הקטרה.
קורבן זבח – את הבשר שנשאר מקורבן העולה היו מפרישים חלק לכהנים ומהיתר היו עורכים סעודה וקורבן שנקרא זבח.
שם תאופורי – שם המורכב מאחד משמות האל, פועל ושם.
תפילת חנה – הסוג הספרותי הוא שירה מקראית.
עלץ – שמח | אביון – עני, דל | בלתך – חוץ ממך | חתים – נשברים, פוחדים | צור – אבן סלע
רָמָה קרני – כבודי עלה | עתק – דברי התפארות וחוצפה | נתכנו עלילות – מבצע מעשים
התנהגות שמואל לעומת התנהגות בני עלי ותגובת עלי:
שמואל משרת כראוי את ה' בהשגחת עלי. הוא לובש אפוד בד שאימו נתנה לו .
החטאים :
1] הכהנים היו אמורים לקבל חלקים מסוימים מהקורבן ואילו הם לקחו מה שעלה על המזלג.
נער הכהן לקח את מה שרצה מהסירים ולא חיכה שיתנו לו. הוא היה שליחם של בני עלי.
2] הכהנים לא אפשרו לאנשים להפריד את החלב ולבצע קורבן עולה.
הם איימו על האנשים שאם לא יתנו להם את הבשר מיד, ייקחו אותו בכוח.
3] הכהנים ניצלו את מעמדם כדי לנצל מינית נשים שבאו לבקש עצה.
התגובה : הוא מדבר אל בניו בעדינות רבה מדי. הוא שמע רק שמועות על התנהגותם וביקש הם להפסיק מבלי להענישם.
התגובה מבטאת חוסר מודעות, זלזול בסביבה, חוסר לקיחת אחריות, לא משמש דוגמה כאב דואג ולא מבצע את תפקידו כראוי.
בפגישתו עם חנה הוא שפט אותה מבלי להכירה, קפץ למסקנות בלי בדיקה ובכך גם מעל בתפקידו.