הכלב מאוד נקשר לחברה שלך ומצד שני עדיין לא מרגיש בטוח אצלכם. מעבר לכך, אני מתאר לעצמי שחברתך מתנהגת אליו כאילו היה באמת תינוק ולא כלב - מרימה על הידיים, מחבקת ומלטפת בלי קשר להתנהגות של הכלב.כתוצאה מכך, הכלב מאוד קשור אליה ובגלל שהוא חסר את תחושת הבטחון האישי בשל אובדן הבעלים המקורית, הוא עולה ומשתין דווקא על מיטתה או על הצד שלה של המיטה.
מערכת הרגשות של כלבים שונה מבני אדם וכשכלב מרגיש בחרדה או בסטרס (לחץ רגשי) הוא נוטה ל"סמן" ואף להשתין השתנה גדולה לעתים במקום שבו יש את הריח החזק ביותר של האדם שהוא נקשר אליו באופן מיוחד. פעולת ההשתנה מרגיעה אותו והוא נעשה נינוח; אבל כיוון שמתן השתן מכניס את כולם ללופ של כעסים, ההשפעה היא הפוכה מן המקווה. הכלב מבין שמשהו לא בסדר, אבל לא מקשר בין עשיית הצרכים על המיטה לבין הכעס והתיסכול.
הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לתחם את הכלב באזור מוגדר, מרגיל אותו לחיות רק במתחם שהוקצה עבורו וזה יעניק לכם את השקט הנפשי.
בנוסף, הייתי מוציא אותו אליכם רק בזמנים שיש לכם את היכולת להשגיח עליו באופן מלא ולעבוד איתו, לתרגל איתו משמעת, לתרגל איתו שהוא לא עולה לחדרים בקומה השניה (אזור "אסור" מבחינתו), מלמד אותו איך להתנהג בבית בהתאם לצרכים ולציפיות שלכם ובהדרגה משחרר אותו יותר ויותר.
אני מצרף לכאן מאמר שכתבתי בנושא מניעת חרדת נטישה אצל כלבים המאומצים מאגודות אימוץ. גם אם האימוץ שלכם לא נעשה באמצעות עמותה, עדיין התהליכים הרגשיים והמנטאליים של הכלב מאוד דומים.
בכל שאלה, בעיה או התלבטות, אני כאן בשבילכם
יוסיhttps://rotter.name/User_files/nor/5086b5a154e96ce1.doc