חיפשתי מקום ניטרלי כי ברור שהחברים והמשפחה תומכים בי בתקופה הזאת.נפרדתי מחברה שלי לאחר שלוש שנים של זוגיות ולקחתי את זה מאוד קשה.
הכרנו עוד מזמן בימי הבית ספר ואנחנו שכנים,תמיד היינו ידידים טובים ולפני שלוש שנים החלטתי לעשות עליה מהלך,באותה תקופה היא גרה בדירה לבד,ביום האהבה אמרתי לה שאני רוצה לשלוח לה שליח עם פרחים ואני לא יודע את הכתובת כדי להוציא ממנה את הכתובת,היא נתנה את הכתובת וכמובן שהשליח היה אני,הגעתי אליה ונתתי לה פרחים,התיישבנו לדבר ומפה לשם היא ניסתה להבריח אותי ממנה,אמרה לי שהיא לא מסוגלת לאהוב ולהתאהב בעקבות מקרה שהיה לה בעבר.
שאני שמעתי אותה אומרת את זה אמרתי שאני בכל הכוח הולך על זה וגורם לה להבין שיש אהבה בעולם.
חיזרתי אחריה כמו משוגע,היא עשתה לי חיים מאוד קשים. באותה תקופה הייתי לפני טיסה לדרום אמריקה לחצי שנה וזה מאוד הרתיע אותה,התקרבנו והתרחקנו.
קצת לפני הטיסה שלי לדרום אמריקה כבר היינו "מוגדרים" ביחד,חבר וחברה.
טסתי לאמסטרדם והיא ניתקה איתי קשר יומיים לפני הטיסה,הייתי שבור מזה לגמרי,הייתי בטוח שזה נגמר. העלתי משם תמונה ואחרי זה היא הגיבה עליה,שלחה לי הודעות וכו'.. כאילו הכל רגיל,אני התעלמתי מזה היא לא דיברה איתי וגם דיברתי איתה כרגיל. כמובן שעשיתי קצת קונצים של משחקים (פתאום יום אחד לא מדבר איתה בכלל ואומר שאין אינטרנט וכו.. שתתגעגע).
היא התאהבה בי לגמרי.
לפני הטיסה שלי לדרום אמריקה היא עשתה עוד מהלך מלוכלך,היא הזמינה טיסה לפריז יום לפני הטיסה שלי,כדי להיות זאת שנפרדת ולא זאת שנפרדים ממנה. לא אמרתי לה על זה מילה,שתקתי.
לפני שהיא טסה נפרדנו,בילינו ערב ביחד ולאחר מכן נתתי לה מכתב שרשמתי לה שתקרא במטוס,והיא נתנה לי אחד בתמורה.
טסתי לדרום אמריקה שבור,קראתי את המכתב שלה במטוס ונשבר לי הלב,הייתי מרוסק.
יומיים אחרי שנחתתי שם אחיות שלי יצרו איתי קשר ואמרו לי לדבר איתה דחוף,שהיא לא מפסיקה לבכות. כמובן שהתקשרתי והיא התחננה שניהיה ביחד,אני לא חשבתי פעמיים ואמרתי לה שאני מוכן,לא חשבתי בכלל על הטיול רק על כמה שאני אוהב אותה.
נשארתי נאמן לה כל הטיול,הייתי פחות משוחרר בטיול,חיפשתי מקומות עם אינטרנט רק כדי לדבר איתה. בסופו של דבר זה פגע בי מול חברים שלי וקצת התרחקנו בטיול בגלל זה. קיצרתי את הטיול לטיול של שלושה חודשים כדי לחזור לארץ להיות איתה.
אחרי שחזרתי הכל היה מושלם,בילינו המון ביחד ויצאנו המון,היה ברור לנו שזה זה.
הייתי בקשר גבר מאוד מפנק,בין אם זה מתנות ובין אם זה סתם להקשיב ולתת עצה.
היא עברה ניתוח לתיקון רצועה צולבת והייתי לוקח אותה לבדיקות ופיזיותרפיה.
היא קצינה בצבא ועברה המון התלבטויות אם להמשיך בקבע ועזרתי לה להגיע להחלטה.
היא הייתה אצלי כמו בת בית,אפשר להגיד שהיא גרה אצלי במשך כל התקופה,ולי היא לא הרשתה יותר מדי להתקרב אליה לבית (הייתי אצלה אולי עשר פעמים בכל התקופה שלנו ביחד).
נתתי לה את כל החיים שלי.
אבל הרגשתי שאני לא מקבל את אותה אהבה בתמורה.
היא הייתה חברה מאוד קנאית,עבדתי בתור ברמן והייתי מוקף כל הזמן בנות סביבי והיו מתחילות איתי המון,היא הייתה מגיעה כל הזמן לבר לבדוק "דופק" ולראות שאף אחת לא עושה טעות.
היא לא הייתה מרשה לי ללבוש בגדים מסוימים שמחמיאים לי לגוף
היא הייתה מציינת תמיד שהיא מוצלחת יותר,מרוויחה יותר,גורמת לי להרגיש שאני לא זז עם החיים שלי. היא הייתה מקטינה אותי.
לפני כמה חודשים היא רצתה להתחיל להתאמן וכמובן שאני דחפתי אותה לזה,אמרתי לה שאני מטורף על הגוף שלה אבל אם היא מרגישה שזה מה שהיא צריכה אז אני מאחוריה,היא נרשמה לסטודיו ומאז היא פשוט התפלפה. כל מה שעניין אותה זה מה שהיא אוכלת ואיך היא נראית,כל שניה העלתה תמונה לפייסבוק שלה עם המאמן כושר ואיזה פוזה מגניבה עם TRX.
לאט לאט נעלמו גם ההודעות "בוקר טוב",השיחה בינינו כמעט ולא הייתה,היינו עושים סקס פעם בשבוע,היא הייתה אומרת שהיא הולכת לישון אצל חברה בתל אביב והן היו יוצאות לבלות (אגב,בחיים לא אמרתי לה לא להיפגש עם חברות,תמיד פירגנתי.)
בסופו של דבר היא התקשרה אליי איזה יום אחרי שלא דיברנו בכל מהלך היום וישר התחילה לקטר על מבחן שיש לה בקרוב והיא לא יודעת מה לעשות,התעצבנתי עליה במהלך השיחה וניתקתי את הטלפון.
יומיים אחרי שלא דיברנו היא העלתה תמונות עם חברות בפייסבוק "פורים הכי שמח בעולם",ועשתה לייק לדירות מפה לאוזן בתל אביב,ראיתי את זה והלב שלי נשבר,כל כך נפגעתי מההתנהגות שלה שאמרתי שאין מצב שאני מדבר איתה.
אחרי שבוע וחצי היא העלתה עוד תמונה מטומטמת כזאת והתחרפנתי,שלחתי לה הודעה ונפגשנו,דיברנו על איך שאני התנהגתי ואיך שהיא התנהגה,התנשקנו קצת וסה"כ הפגישה הסתיימה באור חיובי.
יום למחרת שלחתי לה שיר ששנינו אוהבים,והיא שלחה לי בתמורה הודעה שבילבלתי אותה לגמרי,שהיא צריכה זמן לחשוב,שיש לה מבחן ענק ביום ראשון והיא לא מצליחה ללמוד כי היא חושבת על איך ש"זרקתי אותה". אמרתי לה קחי את הזמן.
מאז היא שתקה ואני התבשלתי עם עצמי מבפנים.
הרגשתי שלא מגיע לי יחס כזה ושלחתי לה הודעה שאני רוצה להיפגש לדבר שוב,זה היה ביום שני.
היא אמרה לי "אני חושבת שביום חמישי אני יכולה",הרגשתי כאילו תוקעים לי סכין בלב,שמזלזלים בי. שלחתי לה את כל מה שאני חושב בהודעה ולאחר מכן מחקתי אותה מהפייסבוק ומהאינסטגרם.
מאז לא דיברנו,עברו שבועיים.
אני כל היום חושב עליה,לפעמים אפילו בבכי.
אני בן 26,אני נראה טוב,ואני יודע מי אני ומה אני שווה מצד אחד,
מצד שני קשה לי לדמיין שהיא תיהיה עם מישהו אחר,קשה לי לחשוב שאני לא אפגוש אותה יותר.
אני ממש מרגיש כאילו מישהו מהמעגל הקרוב מת לי.
העברתי לה את כל הבגדים שלה והדברים דרך חברה.
מאז הסתבר לי שהיא כבר הספיקה לעבור לגור בתל אביב ונשבר לי עוד קצת הלב.
זה קשר רציני ראשון שלי ופעם ראשונה שאני מתמודד עם פרידה,לקחתי את הדברים מאוד קשה.
לא פתחתי את התיק של הלימודים כבר שלושה שבועות ובטח שלא הלכתי לשיעורים.
הפסקתי את העבודה ורציתי להתפטר,החברים ומנהלים בעבודה מאוד תומכים ונתנו לי חופשה כדי לסדר את העניינים בראש.
אני מנסה להקיף את עצמי בחברים ובאנשים,גם שאני איתם הראש שלי חושב ואני פשוט לא מצליח לשחרר.
סליחה על החפירה,סתם רציתי להוציא את זה
תודה לכל מי שקרא!
רוצים למלא סקרים ברשת ולקבל
על זה כסף?
פנו אליי בהודעה פרטית :]
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
