ערכתי לאחרונה בתאריך 01.07.15 בשעה 12:05 בברכה, tal47
תראה, הדבר אולי החשוב ביותר שהיה חשוב לי לאזן בגוף שלי, זה את המנגנון רעב-שובע הטבעיים של הגוף.
בכל הדיאטות שעשיתי עד עכשיו, הייתי פשוט רעב כל הזמן. נדיר שהייתי שבע או שהצלחתי לא לאכול יותר מ-3 שעות ברצף. הרגשתי ברצינות שמשהו משובש אצלי בגוף.
אח"כ הבנתי שפשוט אכלתי יותר מדיי פחמימות --> גרמתי לקפיצות תדירות באינסולין --> כל פעם שהאינסולין יורד חזרה, נהייתי רעב שוב.
מעגל שקשה מאוד לעצור, וכולנו מכורים פיזית ומנטלית לפחמימות (במיוחד לדגנים וגלוטן). כדי לסדר את המנגנון הזה, חייבים לשבור את המעגל הזה.האמונה היא, שבגלל שבתזונה המודרנית אנחנו אוכלים הרבה יותר פחמימות ממה שהגוף שלנו יכול להתמודד איתו, וזו הסיבה שיש ללמעלה מ-60% מהאנשים אחרי גיל X סוכרת סוג 2.
מעבר לכך, אני משתדל כמה שפחות לגרום לקפיצות של אינסולין בגוף שלי, אני מאמין שההשמנה שלי נבעה מתנגודת גבוהה לאינסולין עקב אכילה מרובה של פחמימות בגיל צעיר וגם בהמשך. על אחת כמה וכמה בשעות הבוקר (ע"מ שישתחררו מאגרי גליקוגן).
שילוב של רמת אינסולין נמוכה בבוקר + קורטיזול גבוהה = שריפה מואצת של שומן ושיפור בתנגודת האינסולין לאורך זמן.
http://meeverlapaleo.blogspot.co.il/2014/10/blog-post.html
וויטמינים? מקבל את כל מה שאני צריך מדגים, בשר אדום וירקות. אני בספק שחסר לי איזשהו וויטמין שקטניות/דגנים יתנו לי מבלי לקחת משהו אחר איתם.
לגבי הארוחות שלי - לא ברור לי איך קיבלת את הרושם שאני כמעט לא אוכל
אתן לך את הדוגמה של אתמול, סתם בשביל הקטע:
מהבוקר לא הייתי רעב עד סביבות 13:00, ואז אכלתי סלט ענק מושקע עם המון ירקות, אגוזים, המון המון שמן זית, וכמות יפה של טונה. בצד שילבתי בערך 300-400 גרם בשר שטיגנתי יום קודם בחמאה.
בסביבות 19:00 הגעתי הביתה מהעבודה, לא הייתי רעב עד 20:00, ואז הכנתי חביתה מושקעת מ-4 ביצים וירקות (בצל, שום, גמבות) ובצד אכלתי לאבנה הום מייד 30%+ עם שמן זית וזעתר.
לקראת השינה אכלתי כמה אגוזים.
זה נראה לך מעט מכיוון שאתה מחפש את הפחמימה בתפריט. אני מחליף את הערך הקלורי של הפחמימות, בשומן (ואולי אפילו יותר).
יש ימים שאני משלב עוד ארוחה, יש ימים שעוד 2, יש ימים שרק אחת. כל יום אני רעב בצורה אחרת
בנוסף לכל - אני הכרתי כל חיי את הנוסחה הקלאסית המודרנית - אתה אוכל יותר קלוריות ממה שאתה צורך - אתה משמין. הפרכתי את האקסיומה הזו (שהאמנתי בה חזק כל-כך) אחרי חודש בדיוק.
מה שהדליק אותי, היה העובדה שבהתחלה אכלתי בימים מסויימים למעלה מ-4000 קלוריות ביום, ובכל זאת ראיתי שיפור במשקל ובאחוז שומן. אח"כ הבנתי שעניינים של אגירה ופירוק של שומן הם נתונים הורמונליים בגוף בלבד, *ללא* קשר לכמות הקלוריות שאוכלים.