ABA


"איפה אני יכול למצוא מידע טוב על התקופה של המלחמה הקרה"
גירסת הדפסה        
קבוצות דיון לימודים, מדע ותרבות נושא #11158 מנהל    סגן המנהל    מפקח   Winner    צל"ש   מומחה  
אשכול מספר 11158
כמה עוד לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 18.11.09
234 הודעות, 11 פידבק
   14:40   28.10.11   
אל הפורום  
  איפה אני יכול למצוא מידע טוב על התקופה של המלחמה הקרה  
 
   וחומת ברלין?
לא ויקיפדיה והאנציקלופדיה של YNET

תודה מראש, אלון
שבת שלום


                                שתף        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  ספרים, סרטים וכמובן - יש מלא חומר ברשת. מה ב-ד-י-ו-ק ilanka  31.10.11 07:24 1
     כל החלוקות של השטחים, כל הקטע של חומת ברלין כמה עוד 31.10.11 12:46 2
  זה חומר מהסטוריה ג שעשיתי בקיץ NoBuddy 31.10.11 17:55 3
  המשך NoBuddy 31.10.11 17:58 4
     מדהים, תודה רבה רבה! כמה עוד 31.10.11 18:21 5

       
ilanka  לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.8.02
23571 הודעות, 23 פידבק
   07:24   31.10.11   
אל הפורום  
  1. ספרים, סרטים וכמובן - יש מלא חומר ברשת. מה ב-ד-י-ו-ק  
בתגובה להודעה מספר 0
 
חסר לך בנושא?

...לנסח את השאלה נכון - זה אפילו יותר חשוב מהתשובה....


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
כמה עוד לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 18.11.09
234 הודעות, 11 פידבק
   12:46   31.10.11   
אל הפורום  
  2. כל החלוקות של השטחים, כל הקטע של חומת ברלין  
בתגובה להודעה מספר 1
 
   ראיתי את הסרט
the life of others על חומת ברלין
ולא הבנתי כלום לגבי המזרח והמערב שם


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
NoBuddy
חבר מתאריך 2.7.02
14473 הודעות
   17:55   31.10.11   
אל הפורום  
  3. זה חומר מהסטוריה ג שעשיתי בקיץ  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   המלחמה הקרה בין המזרח למערב

למרות שבין בריה"מ לארה"ב היה שיתוף פעולה במלחה"ע ה-2 בין השנים 45'-85', מתפתחת במערכת היחסים שבין שתי המעצמות מה שקרוי המלחמה הקרה. המלחמה הקרה קרויה כך כי מעולם לא היה עימות פיזי בין שתי המעצמות אלא מאבק אידיאולוגי, תחרות כלכלית, צבאית (צבירת אמל"ח), מרוץ חימוש קונבנציונאלי ובלתי קונבנציונאלי , מלחמה ע"י שליח והיא מסתיימת בשנת 85' בסיסמאות של גורבצ'וב והסיסמאות שלו הם "גלסנוס ופרוסטרויקה" פתיחות ובנייה מחדש- בוא נבנה מחדש את הכלכלה שלנו על עקרונות שהם קפיטליסטים.
המלחמה הקרה הייתה בעיקרה אידיאולוגית דהיינו מאבק בין שתי עקרונות, תפיסות, בין הקפיטליזם הדמוקרטי של ארה"ב לבין הדיקטטורה הקומוניסטית של בריה"מ.

1. תורת טרומן – במאי 1947 היו יוון וטורקיה נתונות ללחץ הקומוניזם ונשיא ארה"ב באותה תקופה מבקש מהקונגרס האמריקאי אישור ל400 מיליון דולר.
בדימוי שלו הוא משווה את הקומוניזם לנהר סוחף שגורף אחריו כל מה שנקלע לדרכו. כאשר הדימוי של הנשיא טרומן שהמשטרים הללו בנויים על אנטיתזה לדמוקרטיה – אין בהם חופש ביטוי, חופש הדת, ויש בהם דיכוי פוליטי והפחדה, והם נבנים בעיקר מעוני וממחסור, ולכן כדי לבלום את הקומוניזם, יש לסייע כלכלית לאותן ארצות.
המושג שטרומן משתמש בו הוא תורת "הבלימה" – יש כאן מצב שבו כדי לבלום את הקומוניזם דרושה בלימה ממושכת, סבלנית, תקיפה וערנית, ע"י הפעלת כוח נגדי, ומה שהיה תקף לאירופה בשנות ה-40, הלך ונעשה יותר תקיף בשנות ה-50 וה-60 למזה"ת ולאסיה.

2. תוכנית מרשל – במסגרת תורת טרומן קיימת "תוכנית מרשל" – הנחת המוצא האמריקאית הייתה שקומוניזם בנוי על עוני ומחסור, ומצוקה כלכלית מובילה לדיקטטורה. לשם כך, שר החוץ האמריקאי ג'ורג' מרשל, ב-1948 מתווה את תכנית מרשל.
כאשר ההנחה של התכנית שככל שתהיה יותר יציבות כלכלית, תהיה יציבות דמוקרטית.
במסגרת תכנית מרשל הזרימה ארה"ב 12 מיליארד דולר ל-16 מדינות תוך שהיא כופה על המדינות הללו רפורמות כלכליות, רפורמות דמוקרטיות.
בריה"מ אסרה על גרורותיה ליהנות מהתכנית הזאת כשהתכנית הזאת עיצבה את כלכלת המדינות. הצמיחה הכלכלית גדלה ב-64%, הכוח של המפלגה הקומוניסטית ירד וניתן לומר שהתפיסה הדמוקרטית-קפיטליסטית שגשגה בארצות מערב אירופה.

3. משבר ברלין – במסגרת המלחמה הקרה חילקו מדינות אירופה את השליטה באירופה בין בריה"מ לארה"ב.
כלומר, מזרח אירופה – פולין, רומניה, הונגריה, צ'כיה, בזיקה רוסית, ואילו מערב אירופה – צרפת, בלגיה, איטליה, בזיקה אמריקאית. כנ"ל ביחס לגרמניה וכנ"ל ביחס לברלין (מזרח גרמניה לרוסים ומערב גרמניה לאמריקאים).
מזרח ברלין היה באוריינטציה רוסית, מערב ברלין היה שייכת לבריטניה, צרפת ואמריקה, כשבשלב מסוים, לא הצליחו 3 המדינות להשתלט על מערב ברלין.
התוצאה הייתה שארה"ב השתלטה על מערב ברלין ובריה"מ כתגובה לתכנית מרשל הטילה מצור על מערב ברלין.
לאמריקאים היו 2 אופציות – או שהם מגיבים בכוח ואז בעצם פורצת מלחמת עולם שלישית, או שהם נוקטים בשיטה ללא תגובה.
האופציה השלישית הייתה בעצם תוכנית מגירה אמריקאית והיא דיברה על רכבת אווירית – במשך שנה שלמה מפעיל הגנרל קיילי רכבת אווירית אמריקאית של מטוסים אמריקאים – אלפי טיסות שמטיסים אספקה לחיילים לעיר הנצורה.
היתרון של הרכבת האווירית היה שמצד אחד האמריקאים נתפסים כמגיבים, ומצד שני הם אינם מסלימים את המשבר.

התוצאה של משבר ברלין הייתה חלוקתה הברורה של אירופה לשתי מחנות –
אירופה המערבית הוא גוש פרו אמריקאי מחובר לברית נאט"ו, חבר בשוק האירופאי המשותף
ומצד שני הגוש המזרחי באוריינטציה רוסית קומוניסטי כשהוא מחולק ע"י חומה שהופכת לסמל למע' היחסים העכורה של המלחמה הקרה.

4. ברית נאט"ו – כתוצאה מהמשבר של ברית נאט"ו (האמנה הצפון אטלנטית), ברית שמגבשת בין מדינות מערב אירופה, מדינות כמו איטליה, בלגיה, לוקסמבורג, צרפת ועוד מדינות, כשמה שמפעיל אותם הוא סעיף 51 במגילת האו"ם, סעיף הביטחון הקיבוצי - מדינה אחת בברית המותקפת, חייבות כל מדינות הברית לבוא לעזרתה ולסייע לה, 12 מדינות שנהנות מחסות גרעינית אמריקאית ומנשק אמריקאי ומאימונים אמריקאים.

בסוף שנות ה-40 לאחר 4 שנים של עליונות אמריקאית ארה"ב סופגת שתי מהלומות במדיניות החוץ שלה.
א. הפיצוץ הגרעיני הסובייטי הראשון – ב-1949 ביצעו לראשונה הרוסים את הפיצוץ הגרעיני הראשון, שהאמריקאים ידעו במשך שנים שהרוסים מתכוננים לזה, ומה שקרה בפיצוץ הזה היה שנשבר המונופול האמריקאי על הנשק הגרעיני.
ב. המהפכה הקומוניסטית בסין – בסין משתלטים הקומוניסטים בהנהגתו של מאו טסה-טונג, סין עצמה נחלקת לסין העממית ולסין הלאומנית, ומבחינת האמריקאים זאת מכה קשה מכיוון שמיליוני אנשים בעולם הופכים להיות קומוניסטים ונתח גדול בעולם סגור בפני האמריקאים.

האמריקאים הגיבו לשני האירועים הללו בצורה הבאה:
א. תקציב הביטחון האמריקאי גדל פי 4 והאמריקאים פיתחו את פצצת המימן, שההרסנות הייתה פי כמה מאות מפצצת האטום.
ב. תופעת המקרתיזם.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
NoBuddy
חבר מתאריך 2.7.02
14473 הודעות
   17:58   31.10.11   
אל הפורום  
  4. המשך  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   המלחמה הקרה באסיה (מלחמת קוריאה ווייטנאם)

אם המלחמה הקרה בשנות ה-40 הייתה מאופיינת מבחינה גיאוגרפית בעיקר לאירופה, הרי שבשנות ה-50 היא נודדת לאזורים נוספים כמו אסיה, המזה"ת, ובשלב מסוים היא מגיעה עד לפאתי ארה"ב (משבר הטילים בקובה).
המושג האמריקאים שרווח בשנות ה-50 הוא "תיאוריית הדומינו" – מדברת על כך שארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה שום כניעה בפני הקומוניזם העולמי, משום שברגע שתיפול מדינה אחת לידיים קומוניסטיות יפלו שאר המדינות, וארה"ב חייבת לבלום כל ניסיון רוסי להרחיב את השפעתו.
זירת ההתנצחות הראשונה הייתה בקוריאה.

5. מלחמת קוריאה – במהלך מלחה"ע ה-2 כאשר התפתח המאבק בין ארה"ב לבריה"מ, וזאת במקביל למלחמה נגד יפן, המעצמות מחלקות ביניהן את קוריאה. דהיינו, דרומה לקו הרוחב 38 שלטון אמריקאי, משטר באוריינטציה אמריקאית, ואילו צפונה לקו הרוחב, צפון קוריאה, הוא משטר קומוניסטי באוריינטציה רוסית.
שתי המדינות הללו (דרום וצפון קוריאה) פיתחו לעצמן אוריינטציה שונה – הדרום מדינה פרו אמריקאית המקבלת את ההוראות שלה מארה"ב, מחומשת ע"י ארה"ב, ואילו הצפון הוא משטר קומוניסטי פרו רוסי.

המלחמה פורצת ב-1950 כאשר יש פלישה של הצפון אל הדרום, ארה"ב מגייסת את סעיף 51 במגילת האו"ם. דהיינו, כל סכסוך בילטראלי (דו צדדי) הופך לסכסוך מולטי-לטראלי (רב צדדי), ותחת דגל של האו"ם מצליחה ארה"ב לגייס 15 מדינות ונפתחת מלחמה בת 3 שנים, מלחמת התשה שנהרגים בה 33 אלף אמריקאים ומיליון סינים וקוריאנים.
בשלב מסוים, כאשר החלה המלחמה להסתבך, והיא מתחילה להסתובב סביב קו הרוחב 38, נכנסים הסינים למלחמה. המפקד של הכוחות האמריקאים, הגנרל מק'ארתור, דורש מהנשיא טרומן להסלים את המלחמה בשיטת הזבנג וגמרנו (מהלומה גרעינית כוללת), או לחילופין הסלמה אווירית כדי להגיע לנקודת הכרעה מול הרוסים.
מע' היחסים בין שני האנשים הללו הלכה והסלימה ולא נותר לנשיא טרומן אלא לפטרו.

סופה של המלחמה הזו היה שהיא הביאה ב-52' לחילופי שלטון – האמריקאים חיפשו אחר אישיות סמכותית שתנהל להם את המלחמה, ובסופו של דבר הם מצאו את הגנרל אייזנהאוור.
ב-1953 ביוזמתו של אייזנהאוור נחתם הסכם שביתת נשק סביב קו הרוחב 38, שתי המדינות נשארו עוינות זו לזו באוריינטציה שלמה, והמלחמה הזאת מסמלת מצד אחד את תיאוריית הדומינו, מצד שני היא מסמלת את הבלימה אבל את הביטוי המובהק של המלחמה הקרה, "מלחמה ע"י שליח".

למלחמה הקרה היו גם ביטויים גרעיניים, ואחד הביטויים הגרעיניים היו פיתוח דוקטרינות גרעיניות מנוגדות האחת לשנייה, והן:
6. מאזן האימה והגמול המאסיבי – ההבדל בין שתי התיאוריות הללו נבע מן השאלה - כיצד מרתיעים?
בשנות ה-50 מי שעיצב את מדיניות החוץ האמריקאית היה א.ג.פ דאלאס, שהתיאוריה שלו הייתה תיאוריית הגמול המאסיבי. מכיוון שתיאוריה זו נכשלה, ממשיכו רוברט מקנמרה, שר ההגנה האמריקאי בתקופת קנדי, עיצב תפיסה שונה לגמרי שנקראת הגמול הגמיש שמובילה למאזן האימה.

הגמול המאסיבי – היה דומיננטי בעיקר בשנות ה-40 וה-50 כאשר ארה"ב נהנתה מעליונות גרעינית. ולכן, כל עוד העליונות האמריקאית נשמרה, אמר דאלאס שיטת הגמול המאסיבי. כלומר, על כל התגרות סובייטית יש להגיב בשיטת מהלומה גרעינית כוללת, וכמו שהיה ביפן יהיה גם במלחמה הקרה.
הבעיה בשיטה זו הייתה שהיה חוסר פרופורציה בין הגירוי לתגובה.
כתוצאה מכישלון השיטה הזאת, והראייה שהיא לא מנעה לא את מלחמת קוריאה ולא את משבר ברלין, מזכיר ההגנה האמריקאי רוברט מקנמרה, מעצב את תפיסת הגמול הגמיש. כלומר, יש להתאים את עוצמת הגירוי לתגובה.
מאזן האימה – כתוצאה מהתפיסה הגרעינית של מקנמרה התפתח לנו מושג שנקרא מאזן האימה. דהיינו מה שהחזיק את שלום העולם בסוף שנות ה-50, שנות ה-60, ה-70 וראשית ה-80, הייתה היכולת הגרעינית והיכולת שלהן להכות אחת את השנייה במידה והראשונה תוקפת. המושג הזה קרוי יכולת המכה השנייה (היכולת לספוג את המהלומה הגרעינית ועדיין להחזיר לצד השני).
השיטה הייתה ע"י צוללות, ביצור כוח גרעיני מעופף, כאשר מושג המפתח הוא מאזן האימה שגובל במידה של הרתעה וההליכה על סף התהום.

7. משבר הטילים בקובה – נחשב כאחד המשברים החריפים ביותר במלחמה הקרה משום שהעולם עמד על סף של שואה גרעינית.
ב-1959 השתלטו הקומוניסטים בהנהגתם של צ'ה גווארה ופידל קסטרו, והם הדיחו את הגנרל באטיסטה משלטונו בקובה. קובה תחת הנהגת באטיסטה הייתה גרורה אמריקאית. שנים רבות מאז מלחמת ספרד-ארה"ב, ב-1898 היו לארה"ב בסיסי צבא, מתקני כליאה, זיכיונות כלכליים אמריקאים, וכתוצאה ממהפכת קסטרו-גווארה, הנשיא קנדי ניסה לחולל מהפכה נגדית.
ב-1961 אירע אחד הכישלונות הבולטים של תקופת קנדי שנקרא "פרשת מפרץ החזירים" – בפרשה זו ניסה הנשיא קנדי להחזיר גולים קובניים ע"י ה-CIA במטרה להחזיר את השלטון לידי אוריינטציה אמריקאית.
המבצע הזה עוגן ברשלנות, נכשל בגדול, קסטרו הידק את הקשרים שלו עם בריה"מ וכך הפכה קובה לגרורה קומוניסטית בחצר האחורית האמריקאית, כאשר קובה מאיימת על פלורידה במרחק של 200 ק"מ בלבד.

באוקטובר 1962 מתפתח אחד המשברים החמורים ביותר במלחמה הקרה והוא משבר הטילים בקובה –
מטוסי צילום אמריקאים מגלים מחפורות לטילים בקובה, טילים שבעצם מאיימים על כל שטח ארה"ב עד לקנדה.
הנשיא קנדי עמד כאן בדילמה ענקית – מצד אחד אם הוא לא יגיב ארה"ב נתפסת כרופסת, ככנועה במלחמה הקרה. אבל מצד שני, אם הנשיא קנדי יגיב והשאלה היא איך הוא יגיב, יש סיכוי שהמשבר יסלים למלחמה גרעינית כוללת.
התגובה השלישית של הנשיא קנדי הייתה אופציית ביניים. כלומר, מצור ימי, שמצד אחד זה תגובה, אבל מצד שני אין בה מימד הסלמתי.
הניסיון של קנדי בסופו של דבר הצליח – בריה"מ פירקה את בסיסי הגרעין שלה בקובה תמורת פירוק הדדי בטורקיה (שארה"ב תפרק את הבסיסים שלה בטורקיה). עם זאת, משבר הטילים בקובה הוא המבחן המסוכן ביותר לשלום העולם משום שהוא מייצג את ההליכה על סף התהום, ששני הצדדים מתקרבים לסופו של העולם.
עם זאת הם יודעים לסגת שלב אחד לפני האסון הכולל.

באסטרטגיה הגרעינית, משבר הטילים הקובה ממחיש את מושג "מאזן האימה". כלומר, השלום של העולם תלוי על בלי מה, והוא מכניס את שתי המעצמות לדיאלוג אסטרטגי - שתי המעצמות הגיעו לנקודת השיא במלחמה הקרה ומכאן הם צריכים להגיע לנקודת החזור. כלומר, לפתח דיאלוג אסטרטגי שיצמצם את הסכנה של נשק גרעיני, לפתח קו אדום, ולהתחיל בשיחות הפשרה – מצב שבו המעצמות מגיעות לשיא במלחמה הקרה שהוא כמעט קטסטרופה גרעינית, והן יודעות שלב לפני כן לסגת בהם. עם זאת, זה לא מונע משברים קונבנציונליים, מלחמה ע"י שליח שבא לידי ביטוי במלחמת ויאטנם.

8. מלחמת ויאטנם – היא אחת המלחמות הכואבות ביותר במלחמת הקרה. במלחמה הזאת, שנמשכה 25 שנה שמתוכן 10 שנות מלחמה בפועל, נהרגו בה 55 אלף אמריקאים ונפצעו 300 אלף, והיא השאירה צלקת באומה האמריקאית.
מלחמת ויאטנם בגורמים שלה היא די דומה למלחמת קוריאה. ויאטנם, כתוצאה של מלחה"ע ה-2, המלחמה נגד יפן והמלחמה הקרה, מחולקת סביב קו הרוחב 17. כלומר, צפונית לקו הרוחב 17 משטר קומוניסטי, פרו-סובייטי, באוריינטציה רוסית, ואילו בדרום שולטים הצרפתים.

ב-1954 הצרפתים בקרב "ביין-דיין-פו" יוצאים הצרפתים מויאטנם ובמקומם נכנסים האמריקאים.
כניסתם של האמריקאים למלחמה הזאת יצרה את אחת המלחמות הארוכות ביותר במלחמה הקרה, שבה האמריקאים סיימו אותה עם טראומה בגלל חוסר יכולת להכריע.
במסגרת מלחמת ויאטנם מחולקות שתי המדינות בקו הרוחב 17, כל אחת עם אוריינטציה שונה.

ב-1964 מתפתח אחד האירועים הבולטים במלחמת ויאטנם שנקרא "משבר טונקין", משבר שבו מופצצות אוניות אמריקאיות במפרץ טונקין ע"י מטוסים צפון-ויאטנמים, והנשיא ג'ונסון פונה לקונגרס האמריקאי ומבקש להסלים את הצעדים נגד צפון ויאטנם, והנאום שלו נקרא "מדוע אנחנו בויאטנם?"


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
כמה עוד לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 18.11.09
234 הודעות, 11 פידבק
   18:21   31.10.11   
אל הפורום  
  5. מדהים, תודה רבה רבה!  
בתגובה להודעה מספר 4
 
  


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
___________________________________________________________________

___________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מחק תגובות | עגן אשכול
       



© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net