נותרו רק שלושה ימים לבחינה והר הסיכומים המונח על השולחן מרתיע אותך? דורשים ממך לזכור כמות חומר לא הגיונית לבגרות? או שאולי המרצה החליט שאין לכם דבר טוב יותר לעשות מלזכור חומר של שלושה ספרים למבחן אחד? אז אתם צריכים טיפים לזיכרון למבחנים!קורסים ומקצועות רבים דורשים יכולות לזכור כמות גדולה של חומר, בין אם מדובר בחומר מילולי, אלפי מילים לפסיכומטרי, נוסחאות או מידע חזותי. המבחנים בעצם מכריחים אתכם לזכור את המידע שמספקים לכם, ולשלוף אותו בתבונה במהלך המבחן. אז המידע רב, והזמן קצר – איך זוכרים חומר לבחינה?
קודם כל - מה זה בעצם זיכרון ואיך נשתמש בו?
זיכרון הוא אחת היכולות הנחוצות ביותר לתהליך הלמידה. הזיכרון מתייחס ליכולת שלנו לאגור מידע במוח ולשלוף אותו. למרות שלפעמים נראה לנו כאילו זיכרון הוא דבר אחד כולל, זיכרון למעשה מחולק לסוגים שונים ומקושר עם חושים שונים.
כדי להתמודד עם בחינה שדורשת זכירה של כמות גדולה של חומר – והחומר יכול להיות סיכומים המתארים את התקופה הביזנטית, נוסחאות חסרות פשר, או גרפים המייצגים תנודות סתומות – צריך בראש ובראשונה לאתר את הצד החזק שלכם בזיכרון.
לכל אחד יש נטייה לזכור בקלות רבה יותר דברים מסוימים על פני אחרים, ולעיתים קרובות זה קשור לחושים המעורבים בתהליך. למשל, אם אתם שומעים שיר וזוכרים את המילים שלו כמעט מהפעם הראשונה – קל לכם לזכור מידע שמיעתי-קולי. אם לעומת זאת אתם מסוגלים לעצום עיניים ולהיזכר בפרטים ובצבעים בתמונה מסוימת – יש לכם זיכרון חזותי-ויזואלי. ואולי אתם זוכרים משהו רק כשאתם מבינים אותו?
אז קודם כל נסו לבחון לפי ניסיון עבר מה מאפיין אתכם. אם אתם לא מצליחים להיזכר (ובשביל זה אנחנו פה) – נסו את הטכניקות לזיכרון המוצעות לכם פה ותבדקו אילו מתאימות לכם ואילו לא.
שיטות זיכרון למבחן
תוכלו לבחור במה שמתאים לכם לפי סוג החומר, או היכולות שלכם, או לערבב בין כולם:
לבעלי זיכרון חזותי-ויזואלי:
כאשר אתם צריכים לזכור כמות גדולה של חומר מילולי – נסו לארגן אותו באמצעים חזותיים המתארים את הקשר בין החלקים השונים. תשתמשו בטבלאות, מפות, תרשימי זרימה, צבעים, חיצים וכל מה שעוזר לכם לראות את החומר טוב יותר.
אם אתם צריכים לזכור נוסחאות – הדרך הטובה עבורכם היא לכתוב אותן מולכם: מעל הראש על לוח, או על כרטיסיות שתיקחו לכל מקום. מידי פעם הסתכלו על הנוסחה, ואז - עצמו את העיניים ונסו לראות אותה בדמיונכם. כפי שתבינו בהמשך, מעבר לקליטה הפסיבית של החומר חשוב גם לדעת איך לדמיין אותו או לשלוף אותו בעצמכם.
לבעלי זיכרון שמיעתי-קולי:
אתם מסוג התלמידים שחשוב שהם יישבו בשיעורים. אתם צריכים לשמוע את החומר, להקשיב למורה או למרצה, להקשיב לשאלות של התלמידים ולתשובות של המורים. אם לא הגעתם לשיעור - כדאי לכם להקליט הרצאות, או אפילו לצפות בהרצאה באינטרנט לפני שאתם קוראים סיכום של החומר.
כשאתם צריכים לזכור חומר מילולי רב – הקריאו אותו בקול, או חזרו על מה שאומרים לכם. באופן זה אתם גם קוראים, גם אומרים וגם שומעים את עצמכם אומרים את זה (ראיה, דיבור ושמיעה).
אתם יכולים במיוחד ליהנות מהיתרונות של למידה יחד עם מישהו. הלמידה הזו נותנת לכם את האפשרות לשלב יחד את כל מה שעוזר לכם – להקשיב למישהו אחר מקריא חומר, לשאול אותו שאלות בקול, לשמוע את התשובות, ובאופן כללי – לחלוק את ימי הלמידה הקשים עם עוד נפש מיוסרת כמוכם.
ועוד שיטות זיכרון שמתאימות לכולם:
אסוציאציות – אין כמו לייצר קשר שהגיוני עבורכם כדי לזכור משהו נטול משמעות לחלוטין. למשל, האזור שנקרא היפוקמפוס במוח אחראי על זיכרון ולמידה. איך זוכרים את השם הזה? היפו-קמפוס. ובקמפוס הרי לומדים וזוכרים.
סיפור – אם תספרו לעצמכם סיפור, תוכלו לקשר בין דברים שונים.
מילות מפתח – סמנו במרקר, העתיקו לכרטיסיות או שבצו בתרשימים מילות מפתח שייצגו רעיון שלם.
חלוקה לקבוצות – כדי לזכור פריטים רבים שנראים לא קשורים, אפשר לקבץ אותם לקבוצות ואז להתמודד עם מספר פריטים קטן יותר. למשל, סדרת הספרות 1 0 0 2 9 1 1 – יכולה להיראות כמו 7 פריטים לא קשורים, או להתקבץ לתאריך: 11.9.2001, שאותו קל יותר לזכור. שימו לב שמספרי טלפון לרוב זוכרים בשיטה הזו – חלוקה לקבוצות של 3-4 מספרים בכל פעם: 0504-555-555.
ארמון או שביל הזיכרונות – כאן יש לנו גישה שמשלבת דמיון, זיכרון חזותי, זיכרון מרחבי וסיפור. אתם עוצמים את העיניים ומדמיינים מקום או דרך שאתם זוכרים היטב. במקום או הדרך ציינו נקודות מסוימות, כמו הדלת, הגדר, הכורסה וכו'. כל נקודת ציון כזו תהיה פריט שאתם מנסים לזכור, והפריט בעצם יופיע שם בדמיון שלכם. למשל, דמיינו שאתם נמצאים במטבח ופותחים את דלת המקרר. על מדף הביצים יושב נבוכדנצר, מתחתיו, ליד בקבוקי השתיה עומד אמל-מרדוך, ושניהם זורקים ביצים על נבונאיד שמתחבא במגירת הירקות, והנה יש לכם חגיגה עם מלכי בבל.
ועכשיו – החלק החשוב ביותר בזיכרון
רבים מתבלבלים וחושבים שזיכרון טוב הוא היכולת לאחסן מידע רב במוח, כאשר למעשה, העיקר במבחנים הוא שליפת המידע בקלות מהמוח. זאת אומרת, היכולת להיזכר, בזמן מבחן, במה שלמדתם במשך שעות ארוכות. השיטות שדברנו עליהן נותנות לכם דרך קלה "לקודד" מידע רב בצורה קלה לזיכרון, אולם המשימה העיקרית היא שליפת המידע המקודד הזה בבחינה.
לכן, לא משנה באיזו טכניקה בחרתם, כשתסיימו ללמוד יחידה כלשהי מהחומר – עצרו, ונסו להיזכר במה שלמדתם. עצמו את העיניים, צאו להליכה, שטפו כלים או עשו כל דבר אחר שעוזר לכם, ובזמן הזה נסו לעבור בראש על מה שאתם צריכים לדעת מהיחידה הזו שסיימתם. עברו על מה שקידדתם - ראשי פרקים שמרקרתם בדמיון, נסו לראות מול עיניכם את הגרפים, חזרו על מילות המפתח או האסוציאציות - כל החומר שבשבילו השקעתם את הזמן לפני כן.
הצלחתם? עברו על החומר ברפרוף והשוו למה שהצלחתם להעלות - תראו שלא שכחתם כלום. אם שכחתם משהו, עברו במהירות שוב על כל ראשי הפרקים עם העיניים ונסו שוב לחזור עליהם.
ורק איך לא לשכוח את הכל תוך חצי שעה?
ככלל, כדי לשנן משהו בעל פה עדיף ללמוד אותו במשך שעה ולחזור עליו 3 ימים רצופים מאשר ללמוד אותו ביום אחד במשך שלוש שעות רצופות. ההפסקה, ואז שוב החזרה, הן אלה שגורמות לנו להטמיע את החומר טוב יותר. אפילו אם אתם קצרים בזמן, עשו הפסקה של שעתיים – וחזרו שוב על החומר. בהצלחה!
קרדיט:
http://school.walla.co.il/articles/article/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%94
*אם יש לכם עוד הצעות/טיפים/דרכים מעניינות ופרקטיות לזכור חומר לפני בחינה - אתם יותר ממוזמנים להמליץ!
בהצלחה