זה לצורך עבודת חקירה ספרותית.
הסיפור:
מסופר על אשה שהייתה מביאה למשפחת הבעל שם טוב מצרכים ואוכל, ויום אחד היא טבעה בנהר. הבעל שם טוב גזר על הנהר שיתייבש, ואכן הוא התייבש. הנהר התרעם על כך, ומהשמיים אמרו לו שיהיה לו רשות לחזור לפעול, ולהטביע מישהו מזרע הבעל שם טוב.
לאחר זמן, הבעל שם טוב נפטר, ובנו הלך לאותו נהר, והוא כמעט טבע, ואז הבעל שם טוב נגלה אליו והציל אותו, ולבסוף אמר לו שהעולם הזה חומרי כל כך ואם הוא היה זוכר זאת הוא לא היה מציל אותו.עד כאן הסיפור, ואני מחפש - סיפור/מעשייה/אגדה/כל משהו אחר (אבל לא חסידי) - שיכול להיות טיפה דומה לו, כדי להשוות ביניהם.
תודה רבה!
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
