הצעת פתרון בראשי פרקים

נכתבה ע"י שרון לוזון

פרק ראשון

1. פולין ויהודי פולין בין מלחמות העולם

א. קשייה של פולין בתחום החברתי – כלכלי:

בעיית המיעוטים – כשליש מהאוכלוסייה השתייכו לקבוצות מיעוט. פולין לא יישמה את "חוזה הגנת המיעוטים".
פיצול מפלגתי – חוסר יציבות פרלמנטארי עד 1926 (הפיכת פילסודצקי).
משבר כלכלי – התעשייה לא התפתחה והאצולה האגרארית שמרה על כוחה.
משטר דיקטטורי החל מ1926.

ב. השפעת שני קשיים על יהודי פולין:

חוקי גראבסקי – נועדו לייצב את הכלכלה הפולנית הכושלת. פגעו בעיקר ביהודים שרבים מהם עסקו במסחר.
אפליה ממסדית של היהודים – תוצאת אי יישום "חוזה הגנת המיעוטים"

2. ארצות המזרח התיכון וארצות צפון אפריקה והיהודים שבהן, בין שתי מלחמות העולם

א. הבדל אחד בין דרכי השליטה הבריטית והצרפתית:

הקולוניאליזם הצרפתי דגל ב"מעורבות ישירה" בניהול האוכלוסייה וניסיון להנחלת תרבות צרפת לנשלטים. הבריטים שאפו לאפשר להנהגה מקומית להיות גורם מתווך (דוגמת עבדאללה בירדן),ולאפשר לאוכלוסיה הנשלטת התפתחות אוטונומית יחסית.

ב. גורמים שהשפיעו על התנועה הציונית בארצות האסלאם:

יחס השלטונות – ברוב המדינות הערביות הייתה הפעילות הציונית אסורה על ידי השלטונות.
העדר מנהיגות – הנהגת הקהילות התרחקה לרוב מפעילות ציונית.
קשיים בעזיבת המדינה – השלטונות לא נטו לאשר הגירה לא"י.
מיעוט בשליחים ציוניים – למדינות אלו הגיעו לרוב שליחים מועטים שחלקם כשלו בתפקידם.
סדרי עדיפויות של הצינות הבינ"ל – העמידו את יהדות ארצות האסלאם במקום נמוך יחסית.

מאפייני הפעילות הציונית בתוניסיה: בארץ זו פעלה החל מ1920 פדרציה ציונית, היו בה 22 אגודות ציוניות, תנועות הנוער "השומר הצעיר" ו"בית"ר" פעלו אף הן בארץ זו. אגודות ספורט ציוניות, ופעילות חינוכית של ארגונים יהודיים ציוניים.

3. המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב

א. ארבעה ביטויים של המשבר הכלכלי הגדול:

התמוטטות הבורסה – אוקטובר 1929
מפעלים פושטי רגל פיטרו מאות אלפי עובדים
בנקים שהתמוטטו ונסגרו, גרמו לאבדן חסכונותיהם של רבים
המוני מובטלים וחסרי בית נדדו ברחבי ארה"ב

המשבר הפתיע את האמריקאים שחוו תקופת שפע, ויצר משבר עמוק אצל אומה שלמה שחונכה להאמין שהכלכלה שלה יציבה ובטוחה. ערכים שהיו מקודשים התגלו כחסרי ערך.

ב. שלוש יוזמות של רוזבלט במסגרת הניו דיל:

רפורמה בחקיקה – חוק הבנקאות, חוק הפיקוח על הבורסה, חוק ואגנר ליחסי עבודה וחוקים נוספים.
רפורמה לחקלאים – סיוע למגזר החקלאי ובכללו התחייבות ממשלתית לרכישת תוצרת עודפת.
הרשות לפיתוח עמק טנסי – יוזמה לפיתוח אזור שסיפקה תעסוקה למאות אלפים , שיפרה את התשתית במדינה ויצרה עתודות התיישבות.

תרומתה של אחת היוזמות לתהליך היציאה מהמשבר: חוק הבנקאות שהבטיח ערובה ממשלתית לכספים המופקדים בבנקים, החזיר את האמון ואפשר את "הנעת" המערכת הבנקאית.

4. בניין הבית הלאומי בשנות ה20 ויחסי יהודים – ערבים – בריטים

א. הגורמים לעלייה לארץ בשנות ה20:

· סיום מלחמת העולם הראשונה (עלייה 3)

· הצהרת בלפור (עלייה 3)

· אכזבה מתוצאות ההפיכה ומהאנטישמיות בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה (עלייה 3)

· פעילות ציונית סוציאליסטית ואחרת באירופה (שתי העליות)

· אנטישמיות- אפליה ורדיפה של יהודים במזרח אירופה (שתי העליות)

· סגירת שערי ארה"ב למהגרים (עלייה 4 )

· חוקי גראבסקי (עלייה 4)

ב. מאורעות תרפ"ט(1929) :

סכסוך הכותל – פגיעה ביהודים, בבתיהם, בבתי עסק. תקיפת שכונות יהודיות וקיבוץ רמת רחל.
פעילותו של המופתי – הסתה כנגד היהודים, שימוש בקדושת הר הבית כמכשיר פוליטי.
טבח בחברון – עשרות מיהודי חברון נרצחו. היישוב היהודי בחברון פונה וחדל להתקיים
טבח בצפת – הרג של יהודים ברובע היהודי, פגיעה בבתים ובחנויות
התנגשויות בחיפה – ניסיון לפגוע ביהודי חיפה נתקל בהתנגדות של "ההגנה".
מאורעות ביפו – ירי אל השכונות היהודיות ואל ת"א הפורעים נבלמו על ידי הבריטים.

תגובת הבריטים למאורעות: ועדת שאו, ועדת סימפסון. פרסום הספר הלבן השני (פאספילד): שינוי המדיניות הבריטית בשאלת א"י. הגבלת העלייה ורכישת הקרקעות.

פרק שני

5. מדיניות הנאצים כלפי היהודים (1933-1939)

א. ההחמרה במצב היהודים ב1938:

גירוש יהודים מגרמניה – בעיקר פליטים מפולין
כליאת יהודים במחנות ריכוז
הפסקת עבודתם של רופאים יהודיים
הוספת שם נוסף ליהודים וסימון J בדרכונם
הפרדה בתחבורה הציבורית
יצירת מתחמי בילוי ותרבות ל"ארים בלבד"
ליל הבדולח – פגיעה פיסית ביהודים, בעלת אופי המוני ותוך מתן לגיטימציה שלטונית לרצח, הרס בתי כנסת ופגיעה בבתי עסק יהודיים

ב. דרכי התגובה של הנהגת יהודי גרמניה:

אמונה בזמניות המצב – קיוו שהקושי יחלוף ויש להמתין לכך.
ארגון סיוע בקהילה – סיוע כלכלי לנזקקים, הסבת מקצוע לנפלטים מעיסוקיהם,
ניסיון למאבק משפטי – בעיקר ע"י "גרמנים בני דת משה"
עידוד הגירה – חלק מהמנהיגות היהודית ניסה למצוא פתרונות הגירה, בייחוד לאחר חוקי נירנברג.
מאבק תקשורתי – באמצעות העיתונות היהודית.

6. מלחמת העולם השנייה

א. הסדר החדש – יצירת אירופה בשליטה גרמנית. הרחבת שטחי המחיה על חשבון "מרחב המחיה" שבמזרח, ניצול התושבים הלא אריים ככוח עבודה לפיתוח גרמניה וחיזוקה. "ניקוי" אירופה מיהודים.

שתי פעולות שננקטו על מנת להגשים את הרעיון:

· יישוב של גרמנים במזרח אירופה

· השמדת העם היהודי

ב.שני מהלכים עיקריים של בעלות הברית (1944-1945) ותרומתם לניצחון על גרמניה:

· הנחיתה בנורמנדי – יוני 1944. מהלך זה פתח את הדרך לשחרור צרפת וארצות השפלה ולפלישה לגרמניה ממערב.

· ההתקדמות הסובייטית במזרח אירופה – במקביל ללחימה בחזית המערבית התקדמו הסובייטים ושיחררו את ארצות מזרח אירופה ופלשו לגרמניה ממזרחה. בראשית מאי 1945 כבש הצבא האדום את ברלין.

7. הגטאות עד תחילת ביצוע "הפתרון הסופי"

א. מטרות הנאצים בהקמת הגטאות:

בידוד האוכלוסייה היהודית
השפלת היהודים והקטנת יכולת ההתנגדות
שימוש בכוח העבודה היהודי
הרעבה וגרימת תמותה בקרב היהודית
שבירה מנטאלית של היהודים ומחיקת תרבותם.

שני תפקידים של היודנראטים:

ארגון וניהול חיי הקהילה היהודית ואספקת שירותים מנהלתיים לתושבי הגטו.
גיוס יהודים לעבודות כפייה לטובת מאמץ המלחמה הגרמני.

ב. שלוש דרכי התמודדות של היהודים בגטו:

ארגונים לסיוע הדדי – התארגנויות מקומיות לחלוקת מזון, בגדים וכו'. דאגה ליתומים ולחולים.
יצירת כדאיות כלכלית – הפיכת הגטו ליחידה כלכלית (מעבר לאספקת עובדי כפייה) נעשתה על מנת להפוך את שמירת הגטו לאינטרס כלכלי גרמני.
חיי רוח ותרבות – למרות הקשיים. הפעלת תזמורות, תיאטראות, ספריות, בתי ספר ועיתונים. על מנת לחזק את רוחם של תושבי הגטו. כך גם שמירה על חיי הדת תוך סיכון חיים.

8. דרכי הלחימה של היהודים בתקופת "הפתרון הסופי"

א. מטרות המרד בגטאות:

· העדפה למות במאבק – הואיל והמוות היה בטוח, העדיפו למות תוך לחימה.

· סיכוי כלשהו לחיים – מרידה עשויה להביא להצלת חייהם של מעטים.

· שמירה על הכבוד ועל צלם האנוש.

הקשיים והלבטים:

· הלחימה הייתה חסרת סיכוי מראש

· מחסור בנשק ובציוד ללחימה

· תחושת ייאוש של רבים מיושבי הגטאות

· דאגה של צעירים למשפחותיהם – החשש שמוות במרד יותיר את המשפחה ללא תומך/מפרנס.

· חרושת שמועות סותרות – בגטאות רבים לא הצליחו תומכי המרד לשכנע את יושבי הגטו שהנאצים משמידים את היהודים שנשלחים מן הגטו.

ב. שלושה קשיים שהיו ליהודים שרצו להצטרף לפרטיזנים:

· יחידות פרטיזנים אנטישמיות – בעיקר בפולין הפרטיזנים הלאומנים היו אנטישמיים ופגעו ביהודים. (בניגוד לפרטיזנים הקומוניסטים שצירפו יהודים)

· חשש לגורל המשפחה – צעירים שהצטרפו לפרטיזנים חששו להשאיר את בני משפחותיהם בזקנים והצעירים ללא תומך.

· חוסר בנשק ציוד ובגיבוי חיצוני – בניגוד לרוב המחתרות באירופה לפרטיזנים היהודים לא הייתה מדינה חיצונית שתמכה בהם, עובדה זו הקשתה על השגת נשק ומימון לפעולות.

פרק שלישי

9. הוועדה האנגלו אמריקאית, תנועת המרי העברי

א.החלטת הועדה האנגלו אמריקאית :

א"י היא היעד לפליטים היהודים מאירופה
יש להעלות באופן מיידי מאה אלף יהודים לא"י
יש לבטל את הגבלות הספר הלבן מ1939
א"י תהיה מדינה מעורבת.

בריטניה דחתה את ההמלצות מאחר שחששה לפגיעה ביחסיה עם מדינות ערב. הבריטים ביקשו לשמור על יחסים טובים עם המדינות הערביות ממניעים כלכליים ופוליטיים.

ב. תנועת המרי העברי הוקמה על מנת ליצור חזית אחידה של מאבק והתנגדות תחת הנהגת היישוב. נועדה ללחוץ על הבריטים לאפשר עלייה , להפגין את העוצמה של היישוב היהודי, ולשנות את חוקי הספר הלבן.

שתיים מפעולותיה:

פיצוץ תחנות רדאר. במסגרת המאבק להעפלה.
ליל הגשרים – פיצוץ עשרה גשרים שקישרו את א"י עם שכנותיה

10. ההכרזה על הקמת המדינה ופירוק המחתרות

א. השיקולים שהשפיעו על ההחלטה על הכרזת המדינה:

עזיבת הבריטים – שתוכננה ל15 במאי.
המפנה בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (תכנית ד') שחיזק את מורל היישוב
חשש מואקום פוליטי שלטוני שיביא לאנרכיה
יכולתם הפוליטית והמנהלית של מוסדות היישוב – היכולת ליצור ולנהל מדינה.
הרצון בחיזוק המורל של הלוחמים.

ב. העיקרון המנחה של הנהגת המדינה בראשות בן גוריון היה ממלכתיות. בן גוריון לא קיבל מצב של מדינה שבה יותר מכוח חמוש אחד. התפיסה הייתה שגורמים צבאיים בעלי אופי פוליטי אינם יכולים להתקיים במדינה דמוקראטית ריבונית.

11. עלייה וקליטה בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל

א. גלי עליה (עיקריים) בעשור הראשון:

מזרח אירופה – פולין,רומניה, הונגריה.
צפון אפריקה – מרוקו, תוניסיה, לוב ואלג'יריה
מזה"ת – עיראק, איראן, תימן

ב. שלושה קשיים בתהליך הקליטה:

· בתחום הכלכלי – מחסור במשאבים שנדרשו לפעולות הקליטה, מחסור במקומות עבודה לעולים.

· בתחום התרבותי – חוסר תקשורת , נתק ועוינות של הותיקים כלפי העולים מארצות האסלאם.

· בתחום הלוגיסטי – הצורך לקלוט עלייה המונית בפרק זמן קצר.

התמודדות רשויות המדינה עם שני קשיים:

· עבודות ציבוריות- עבודות דחק. יצירת מקומות עבודה "מלאכותיים" לאלפי עולים.

· הקמת מעברות – פתרונות דיור (שהיו אמורים להיות ארעיים) שנועדו להתמודד עם שטף העלייה בפרק זמן קצר.