ABA


"למשוהא יש מידע על חללי מינכן?"
גירסת הדפסה        
קבוצות דיון לימודים, מדע ותרבות נושא #5948 מנהל    סגן המנהל    מפקח   Winner    צל"ש   מומחה  
אשכול מספר 5948
wolverine

   10:28   06.02.04   
אל הפורום  
  למשוהא יש מידע על חללי מינכן?  
 
   תודה רבה, ומצטער שאני פותח אלף אשכולות, פשוט עכשיו החלטתי בדיוק על מה אני אעשה את העבודה


                                שתף        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  מכתב חופית 06.02.04 12:12 1
     אשכרה חופית התותחית! תודה רבה wolverine 06.02.04 17:54 2

       
חופית

   12:12   06.02.04   
אל הפורום  
  1. מכתב  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   טבח הספורטאים במינכן

The Munich Massacre

טבח הספורטאים במינכן (החמישי בספטמבר 1972), פעולת טרור בה הותקפה משלחת ספורטאי ישראל למשחקי האולימפיאדה ה-20 במינכן. היתה זו פעולת הטרור הראשונה בגל הטרור הבינלאומי נגד מטרות ישראליות בשנות השבעים.

בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר עברו חמישה מחבלים פלסטינאים מארגון "ספטמבר השחור" מעל הגדר שסביב הכפר האולימפי במינכן. המחבלים לבשו בגדי ספורט והסוו את כלי נשקם בתיקים גדולים, ולמרות שנצפו על ידי עוברי אורח, לא עוררו חשד. בתוך שטח הכפר האולימפי חברו החמישה לשלושה מחבלים נוספים, שהחזיקו באישור כניסה לכפר.

לקראת השעה 5:00 לפנות בוקר פרצו המחבלים לחדרי המשלחת הישראלית. במהלך הפריצה נמלטו שניים מחברי המשלחת, ותשעה חברי משלחת נלקחו כבני ערובה. משה ויינברג ויוסף רומנו, שני חברי משלחת נוספים, נרצחו במקום.

בשעה 9:30 לערך מסרו החוטפים את דרישותיהם: שיחרור כ-200 אסירים פלסטינאים מן הכלא הישראלי, ומעבר בטוח מחוץ לגבולות גרמניה. המחבלים הודיעו כי אם לא יתמלאו דרישותיהם עד השעה 12:00, יוצאו שני בני ערובה להורג כל שעתיים. ממשלת ישראל הודיעה בתגובה לדרישות, כי אין בכוונתה להיכנע לטרור ולשחרר אסירים.

המו"מ בין המחבלים לממשלת גרמניה נמשך עד השעה 21:00. לבסוף הסכימו המחבלים לעבור עם בני הערובה לשדה תעופה של כוחות נאט"ו במינכן (Firstenfeldbruck). בשדה התעופה, כך הובטח להם, ימצא מטוס שיקח אותם ואת בני הערובה למדינה ערבית (ככל הנראה טוניס). המחבלים ובני הערובה הוסעו באוטובוסים למסוקים בקרבת מקום, ומשם הוטסו לשדה התעופה. במקביל הכינה המשטרה הגרמנית תוכנית פעולה לחילוץ בני הערובה. ככל הנראה קיוו הגרמנים לנצל את רגעי המעבר, על מנת לחסל את המחבלים באמצעות צלפים.

בשעה 22:30 נחתו המסוקים בשדה התעופה במינכן. כמה מן המחבלים יצאו לבדוק את המטוס שהובטח להם. האות ניתן והצלפים הגרמנים שהוצבו במקום פתחו באש. רק כמה מן המחבלים נפגעו מן הירי והשאר ניהלו קרב יריות שנמשך זמן מה. במהלך הקרב פוצצו המחבלים את אחד המסוקים באמצעות רימון, וירו בבני הערובה שהיו במסוק השני. כל תשעת הספורטאים הישראלים נהרגו במקום. חמישה מן המחבלים נהרגו אף הם, ושלושת האחרים נפצעו ונשבו. כמו כן נהרג שוטר גרמני אחד וטייס המסוק נפצע. במהלך פעולת החילוץ הכושלת מסרו השלטונות הגרמנים הודעה לתקשורת, כי כל הישראלים חולצו בשלום. רק ב-3:00 לפנות בוקר נודעה האמת.

בחקירה מאוחרת התברר כי מבצע החילוץ הגרמני בוצע על ידי יחידת משטרה שלא הוכשרה לפעילות מסוג זה. בהתאם, לקה המבצע בחובבניות, בשיקול דעת מוטעה ובביצוע כושל. ראש המוסד דאז, צבי זמיר, שנכח במקום, הציע את עזרתו לגרמנים, אך נדחה. זמן קצר לאחר הטבח הקימה גרמניה יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור.

עם תום האירוע הכריז הוועד האולימפי כי המשחקים ייפסקו למשך יום אחד, בו ייערך טקס זיכרון, ולאחר מכן יימשכו המשחקים. ההחלטה התקבלה למרות מחאתה של מדינת ישראל, ולמרות ביקורת מצד מדינות נוספות. המשלחת הישראלית שנותרה שבה לישראל עם ארונות המתים.

שלושת המחבלים שנתפסו בחיים נכלאו בגרמניה. זמן קצר לאחר מכן איים ארגון "ספטמבר השחור" כי במידה והשלושה לא ישוחררו, ייפגעו אזרחים גרמנים. ממשלת גרמניה התקשתה להחליט בעניין עד שב-29.10.1972 נחטף מטוס של חברת "לופטהאנזה" הגרמנית, והשלושה שוחררו לאחר משא ומתן.

תגובתה של מדינת ישראל היתה תקיפה מעט יותר. שלושה ימים לאחר הטבח תקף חיל האוויר בסיסי מחבלים בלבנון. במהלך התקיפה נהרגו כ-200 מחבלים. במקביל הורתה ממשלת ישראל, בראשות גולדה מאיר , למוסד להוציא להורג את האחראים לפעולה. החלטה זו נחשבת לפעם הראשונה בה החליטה ממשלת ישראל באופן רשמי, על "מדיניות חיסולים".

אנשי המוסד גיבשו רשימה של 11 יעדים לחיסול, בקרב אנשי ארגון ספטמבר השחור ואש"ף. על פי מקורות זרים, שמונה מן המופיעים ברשימה, חוסלו בידי אנשי המוסד. שניים נוספים חוסלו על ידי גורם לא ידוע, והאחרון נפטר בנסיבות טבעיות. במהלך מימוש מדיניות החיסולים התנקשו אנשי המוסד בחייו של מלצר נורווגי, בשל דמיונו למחבל חסן סלאמה, אירוע שנודע כ"פרשת לילהאמר ". מדינת ישראל הכחישה את קיומה של מדיניות חיסולים ורק במהלך שנות התשעים פורסם אישור פומבי לקיומה.

שמותיהם של י"א חללי מינכן הם: דוד ברגר, יוסף גוטפרוינד, משה ויינברג, אליעזר חלפיו, מארק סלאבין, זאב פרידמן, יוסף רומנו, קהת שור, אנדרי שפיצר, עמיצור שפירא, יעקב שפרינגר.

מאז הטבח מנהלים משפחות הקורבנות מאבק תקשורתי מול הועד האולימפי העולמי, לקיום טקס זיכרון לציון האירוע, בכל אולימפיאדה.

ב-1999 יצא לאקרנים הסרט הדוקומנטרי "יום אחד בספטמבר" העוסק בטבח במינכן. הפקת הסרט זיכתה את המפיק ארתור כהן, בפרס האוסקר.

אחד המחבלים במהלך המו"מ

http://www.ynet.co.il/PicServer/41674/mu_a.jpg

אנדרטה לזכר יא הנרצחים באולימפיאדת מינכן

http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/321545/mincen_w.jpg

http://olympic.achla.co.il/yaindex.html

בהצלחה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
wolverine

   17:54   06.02.04   
אל הפורום  
  2. אשכרה חופית התותחית! תודה רבה  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
___________________________________________________________________

___________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מחק תגובות | עגן אשכול
       



© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net