הרדוף, סוג במשפחת ההרדופיים ובו 3 מינים, מהם אחד בישראל - הרדוף הנחלים (N. oleander). השיח ירוק-עד ורעיל. הרדוף הנחלים מסתעף מבסיסו לגבעולים רבים, זקופים, ארוכים וגמישים. עליו נגדיים או ערוכים בשלשות, וצורתם סרגלית או כאיזמל צר, מוארך ומחודד. בצידו התחתון של העלה נמצאות גומות זעירות ובהן שקועות פיוניות רבות המכוסות בשערות.
העלים, הגבעולים והפירות מכילים מיץ חלבי רעיל מאוד לאדם ולבהמה, המגן על הצמח מפני רעיה, ומשמש גם כחומר גלם לתרופה נגד מחלות לב. זחליו של פרפר בשם רפרף ההרדוף ניזונים מעליו, ואינם רגישים לארסם. הפרחים גדולים ויפים, נישאים בקבוצות בקצות הענפים. הכותרת דמויית מסמר, ורודה, בנוייה מצינור דק ומאוחה, ומ-5 אונות. 5 האבקנים מקובצים במרכז צינור הכותרת, ובקצה המאבקים הגדולים - זיף שעיר שזור. הפריחה בחודשים מרץ - אוגוסט. הפרי גלילי ומוארך, והוא עשוי משתי מפוחיות. כאשר המפוחית מתייבשת, היא נפתחת לאורכה ומשחררת זרעים רבים, המכוסים שערות ארוכות. ציצת שערות ארוכה יותר בקצה הזרע משמשת כאמצעי יעיל להפצת הזרעים ברוח.
תפוצת ההרדוף - בכל אגן הים-התיכון , ונמשכת מזרחה, עד להימלאיה . בארץ הוא גדל בחבל הים-תיכוני, במיוחד בתחום הסמוך למדבר: דרום הגולן ומרכזו, בקעת בית צידה ונחל ייטב (ואדי עוג'ה) במזרח השומרון . בגליל ובכרמל הוא שולט בגדות נחלים אחדים, אך חסר באחרים. במקומות בהם גידולו צפוף, כמעט שאין תחתיו צמחייה עשבונית, מאחר שהחומרים הנמצאים בעליו הנושרים מונעים נביטת צמחים ממינים אחרים.
מההרדוף פותחו זנים תרבותיים בעלי פרחים בצבעים שונים, ומאחר שהוא צמח חזק, עמיד וקל לגידול, ופורח בשפע בקיץ, הוא נפוץ כצמח נוי בכל העולם.
השם העברי קדום. הצמח נקרא גם בשם ורדינא ו-ורדינון. מקור שמו המדעי של הסוג הוא מלטינית, ומשמעו: גדל בלחות או ליד מים.
*-*
שיח גדול וגבוה ממשפחת החלמתיים. צומח בגדות נחלים בצפון האץ, ולאורך הירדן ויובליו עד ערבות יריחו. גזעיו מעוצים וגבוהים, עליו ארוכים, פריחתו ורודה, ריחנית ושופעת. בעת הפריחה הוא צובע את גדות העלים בוורוד עז. לצמח מיץ חלבי לבן, וכל חלקיו ארסיים. הצאן והבקר אינם אוכלים אותו, אך יש זחל אחד, רפרף ההרדוף, הניזון ממנו.
הפריחה בחודשים מאי – ספטמבר
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
