הסבירו את עיקרי תפיסתו הציונית מדינית של הרצל.
תפיסתו המדינית הציונית של הרצל באה לידי ביטוי בספר "מדינת היהודים".
הרצל היה עיתונאי, סופר, מדינאי ומייסד הציונות היהודית.
הרצל האמין כי יש למצוא פיתרון אשר יפריד בין הרודף לנפרד.
בספרו הרצל מנתח את מהות שאלת היהודים, הוא דן בבעיה האנטישמית, גורמיה וסיכוייה.
הוא מציע תוכנית מפורטת להקמת מדינה יהודית, ארגונה ומוסדותיה.
הבעיות של העם היהודי המועלות בספר הן אנטישמיות והתבוללות.
ההתבוללות נכשלה משום שהביאה לצמיחת האנטישמיות, ההתבוללות אינה פיתרון, היא לא תפתור את בעיית האנטישמיות. כך גם האמנציפציה שהביאה לשינוי במעמדם המשפטי של היהודים, אך לא פתרה את שאלת היהודים.
מבין שתי הבעיות האנטישמיות היא הבעיה החריפה ביותר, היא תופעה חברתית ששורשיה בעבר, היא קיימת בכל מקום בו נמצאים היהודים. האנטישמיות נובעת מגורמים דתיים, מדעות קדומות, ממורשת העבר ובעיקר מגורמים כלכליים חברתיים ומדיניים. האנטישמיות היא בעיה כלל עולמית.
הפיתרון:
לגרום לאומות העולם להכיר ביהודים כאומה בעלת סימני ייחוד משלה ואז ייתנו ליהודים חבל ארץ, כלומר בסיוע אומות העולם ובהכרתן יקבלו היהודים טריטוריה משלהם ע"י משפט העמים (הכרה משפטית בינלאומית). לשם כך יש להשיג צ'רטר (כתב זכויות הרשאה בינלאומית הניתנת מטעם השלטון ומקנה למקבל אותו זכויות מיוחדות).
השגת הצ'רטר קודמת לכל פעולה כולל התיישבות. הרצל הביע התנגדות לאותם מסתננים העולים להתיישב בארץ כגנבים בלילה. הסתננות זו בפיתרון המדיני אליו חותר הרצל.
הצ'רטר יושג ע"י משא ומתן דיפלומטי.
לביצוע התוכנית יש להקים שני מוסדות:
1. אגודת היהודים- גוף מדיני שינהל משא ומתן עם שליטי המדינות ויפעל להשגת הצ'רטר.
2. חברת היהודים- גוף כלכלי שיטפל בצדדים המעשיים, טיפול בנכסים יהודיים וארגון ההגירה.
פעולותיו של הרצל לקידום ומימוש תורתו:
להגשמת תוכניותיו פעל בשני מישורים:
א. מישור ארגוני- ניסיון לבנות הנהגה מדינית יהודית. פנה לעשירי היהודים שיסכימו ליטול תחת חסותם את מימון המפעל הציוני. (הברון הירש והברון רוטשילד)
ב. מישור דיפלומטי- לשכנע את ראשי המדינות.

לאחר שנכשל במשא ומתן עם עשירי העולם היהודי, החליט כי יש לנות אל נציגי העם היהודי ולכן יש לכנס קונגרס של נציגים יהודיים ממדינות שונות על מנת לגבש תוכנית לפיתרון שאלת היהודים.

מה הייתה המטרה של התנועה הציונית לפי "תכנית באזל". ואליו אמצעים הוצעו בתכנית להגשמת המטרה?
הרצל כינס את "הקונגרס הציוני היהודי" הראשון מסוגו. הרצל לא השתמש במושג "מדינה" אלא ב"ארץ מולדת" כוונתו הייתה לריבונות יהודית שתזכה לאישור גלוי ע"י כל המדינות. מטרתו הייתה בראש ובראשונה להשיג צ'רטר שמבחינתו, הייתה זו נקודת המוצא, יחד עם "משפט הכלל" שזו ההסכמה הבינ"ל. לשם הקמת בית מולדת השתמשו באמצעים הבאים:
בתחום המעשי, היה צורך בהשגת צ'רטר או זיכיון על א"י בעזרת דיפלומטיה גלויה. היה צורך ברכישת אדמות בעזרת קק"ל ו"המשרד הארצישראלי".
בתחום המדיני, היה צורך ליישב את הארץ באיכרים ובמשלחי יד, ניהול מו"מ עם תורכיה, גרמניה ובריטניה להשגת צ'רטר. הארגונים שתמכו בכך היו "המשרד הארצישראלי" ו"קרן היסוד".
בתחום הרוחני, היה צורך להגביר את הרגש וההכרה הלאומית-מדינית-יהודית.
בתחום הארגוני, היה צורך בליכוד היהדות ע"י מפעלים יעלים בהתאם לחוקי כל ארץ וארץ והקמת המוסדות המדיניים. ה"ארגון הארצישראלי" תמך בכך.

ציינו את הצדדים היריבים, שנלחמו במלחמת העולם הראשונה ואת המדינות שהשתייכו לכל צד. הסבירו את המאפיינים של מלחמה זו.
במלחמה השתתפו כל חמש היבשות פרט לדרום אמריקה. היו 2 גושים מרכזיים: מדינות המרכז שכללו את גרמניה, אוסטרו-הונגריה, תורכיה ובולגריה. ומדינות ההסכמה שכללו את רוסיה, צרפת, איטליה, יפן, אנגליה ומושבותיה ואת ארה"ב שהצטרפה למלחמה באיחור של שנתיים וחצי.
מלחמה זו הייתה מלחמה טוטלית, כולל. פרושה של מלחמה טוטלית היא רתימתם של כל המשאבים הכלכליים של כל כח האדם וכל עתודות הידע לצורכי המלחמה ופלישה של המלחמה למערכות החיים של האוכלוסייה האזרחית שתאפיינה בכך שכל הגברים בני גיל מסויים נקראו למלחמה ומשפחותיהם נותרו בלעדיהם משך 4 שנים.
המלחמה טוטלית מיטשטשים הגבולות בין החזית לעורף שמתאפיין בעיקר בפגיעה באוכלוסיית בעורף, מתוך 63 מליון חיילים שגויסו למלחמה, יותר ממחצית נפגעו. מלחמה טוטלית נוטה לקדש את כל האמצעים למען המטרה והופכת פגיעה באוכלוסייה חפה מפשע לגורם מכריע במערכות.
התנהלה גם מלחמה פסיכולוגית שפירושה ערעור אמונו של היריב והורדת המורל ע"י תעמולה שיטתית. אוכ' העורף ערכה תעמולה שיטתית על מנת לחזק את רגשי הנאמנות למדינה ולהצדיק את מטרות המלחמה.
גם התחום הכלכלי מילא תפקיד במלחמה, בשל החשיבות של המשאבים הכלכליים שעומדים לרשות המלחמה. במלה"ע ה-1 השתמשו בצוללות על מנת לנתק לאויב את מקורות האספקה החיוניים, דבר שגרם לרעב ולמחלות. הלוחמה הכלכלית פגעה גם באוכ' האזרחית, היא הביאה לשיבוש גמור של אורח החיים התקין. הצורך בגיוס כל המשאבים האנושיים, הכלכליים והטכנו' גרם להתערבות של השלטונות במשחק הכוחות הפועלים בשוק וזה השפיע על ההיצע והביקוש. האזרח תלוי בשלטונות, כוחה של המדינה עולה והיקף סמכויות השלטון הולך וגדל.

הציגו את הקשיים של היישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
במהלך 3 שנים הנחית השלטון העותומני גזרות רבות על היישוב. על א"י וסוריה מונה המושל התורכי ג'מל פחה שראה בציונים כאויביה העיקרים של תורכיה וא"י. השלטון העותומני היה גם שותף למלחמה.
התורכים העמידו אולטימטום בפני אנשי היישוב, הם דרשו להפוך את אנשי הישוב לאזרחי האימפריה העותומנית והמסרבים נאלצו לעזוב את הארץ. הם אסרו על שימוש בשלטים עיבריים בת"א, אסרו על השימוש בבולי קק"ל ואסרו על קיום שמירה עברית במושבות.
כל אלה היוו קושי לאנשי המושבה מפני שזה הגביל את חירותם ואת הרגשת הביטחון שלהם.
האימפריה העותומנית סגרה את מיצרי בוספרוס והדרדנלים בפני אוניות זרות, דבר שגרם להפסקת זרם הכספים. חייו הכלכליים של היישוב היהודי היו תלויים באירופה וכל המוסדות ביישוב החדש נתמכו ע"י הארגונים הציוניים שמרכזם באירופה. ניתוק הקשר עם אירופה גרם למחסור חמור במצרכים בסיסיים וכמו כן נפגע גם היישוב החקלאי. כל אלה היוו קשיים מפני שהמושבות שהיו תלויות באירופה.

הציגו את התוכן של "הצהרת בלפור" והסבירו כיצד, לדעת בריטניה היתה ההצהרה עשויה לקדם את האינטרסים שלה.
הצהרת בלפור נקראת על שם שר החוץ הבריטי. הצהרה זו פורסמה בפומבי ונתמכה ע"י ארה"ב ומדינות ההסכמה. דבר זה עורר התלהבות בקרב התנועה הציונית מפני שזו הייתה הפעם הראשונה שהעם היהודי זוכה להכרה בינ"ל.
תוכן ההצהרה:
"ממשלת הוד מלכותה רואה בעין יפה את יסודה של בית לאומי לעם היהודי בא"י ותפעל במטיב מאמציה להשגת מטרה זו. מתוך הנחה ברורה שלא יעשה שום דבר שיפגע שעדות הלא יהודיות".
עיקרה של ההצהרה היא נכונותה של ממשלת בריטניה לסייע להקמת בית לאומי בא"י. המונח "בית לאומי" הועלה על מנת להקל על הממשלה הבריטית לתת הצהרה מבלי לחייב אותה בשלב זה להקמת מדינה. מונח זה התאים למצבה של א"י שהערבים היוו בה רוב. ההצהרה מנוסחת בזהירות רבה שלא לעורר עוינות מצד הערבים.
ראשית,לדעת בריטניה, ההצהרה היתה עשויה לקדם את האינטרסים שלה מכמה סיבות:
היו שמועות שהתבררו כמוטעות שבריטניה הולכת לפרסם הצהרה פרו ציונית מתוך רצון לרכוש את אהדת היהודים. נוסף לכך היה לאנגלים חשש משליטה גרמנית בא"י בעקבות קשריה עם האימפריה העותומנית.
שנית, הבריטים רצו לזכות באהדת ארה"ב ולגרום לה שתתערב במלחמת העולם ה-1, הם חשבו שיהדות ארה"ב יכולה לעזור יכולה לעזור להם בכך.
בריטניה הייתה גם היחידה מבין המעצמות הגדולות שתעניינה בתנועה הציונית וזה מהווה גורם נוסף. אישים מרכזיים בשלטון ובעיתונות גילו אהדה כנה ליהודים וחשו שיש לפצות את היהודים על הסבל הרב שנגרם להם מהנוצרים.
עוד גורם היה הסכם "סייקס פיקו" שנחתם בין אנגליה וצרפת וחילק את שטחי האימפריה העותומנית ביניהן וקבע שרוב שיטחה של א"י יהיה בשליטה בינ"ל לכן בריטניה יכולה לנצל את העניין הציוני למטרות אימפריאליסטיות-בריטיות כלומר, רצון הציונים בשליטה בריטית ייתן לגיטימציה לבריטים לשלטון בריטי בא"י. בנוסף, ישנו רצון להרחיק את צרפת מאחיזה בא"י, מפני שהם רצו לשלוט בדרכי המעבר להודו.

סמןהציגו את השינויים המדיניים שחלו במדינות אירופה בעקבות מלה"ע ה-1.
בעקבות מלה"ע ה-1 קמו מדינות חדשות במזרח ובמרכז אירופה על בסיס האימפריות שהתפרקו (רוסיה, גרמניה, אוסטרו-הונגריה והעותומנית). הגבולות הסופיים של המדינות נקבעו סופית בחוזה השלום שנחתם לאחר המלחמה.
בבלקן הוקמה יוגוסלביה, הונגריה נותקה מאוסטריה ושטחה צומצם לטובת גרמניה. צ'כוסלובקיה כללה את בוהמיה, בורמיה, סלובקיה וחבל הסודטים. פולין זכתה לעצמאות מחודשת. הוקמו העמים הבלטים. ליטא, אסטוניה, לטביה ופינלנד – השתחררו משלטונה של רוסיה. המשטר שנכפה על המדינות היה משטר דמוקרטי.
בין המדינות לא היו גבולות ברורים שהבדילו בין הלאומים השונים, דבר שגרם למתחים ביניהם. המיעוטים דרשו זכויות תרבותיות ולאומיות. הם דרשו יישום של זכות ההגדרה העצמית, להצטרף ללאום הרוב שלהם ורצו לשנות את הגבולות שנקבעו.

הציגו את השפעות מלחמת העולם הראשונה על מדינות אירופה בתחומי החברה, התרבות והכלכלה.
תחום חברתי-
הגבולות החדשים במרכז אירופה ובמזרחה גרמו להגירה של מיליוני בני אדם מסיבות של מצוקה כלכלית וטרור פוליטי. גרמניה קלטה אלפי פליטים וכמו כן גם הונגריה. אירופה נאלצה להתמודד עם מצוקה של מאות אלפי מהגרים בגלל שארה"ב סגרה את שעריה.
בנוסף לנפילת הדמוקרטיה והתעצמות משברים כלכליים, התסכולים הפוליטיים היוו קרקע פוליטית חברתית חדשה, המדינה המושיעה. ההמון נתן תמיכה במנהיג העומד בראש המדינה שהבטיח להם שינוי כללי טוב ושיפור במצב הכלכלי. כך נוצר המשטר הטוטליטרי – המדינה התערבה בכל תחומי החיים.
תחום תרבותי-
הזוועות והסבל האנושי שחווה העולם במלחמה גרמו למגמה של פסימיות קשה, ניפוץ ערכים, חוסר אמון באדם, תאור אכזרי של זוועות המלחמה, הבלטת המופשט וניסיון למצוא תחליף לאדם באמצעות דימויים חדשים.
הסופרים החדשים נתנו ביטוי למחשבות, לרגשות ולפרספקטיבה של האדם. כתיבה זו הפנתה עורף לעבר והיוותה התפכחות מהאשליה שהמלחמה תפתור בעיות, אלא להפך, התברר שום דבר אינו מצדיק הרס שכזה.
במאיי קולנוע חיפשו דרכים שונות על מנת להדחיק את המציאות לשבור את הכללים הישנים ולהציג סרטים בעלי אופי סימבולי יותר שמבטא את אופי האדם ויצריו.
תחום כלכלי-
תחום זה היווה את גורם המצוקה העיקרי. לאחר המלחמה, לא הייתה תשתית כלכלית עצמאית. ברוב המדינות התשתית הייתה בלתי מפותחת. החקלאות הייתה נחשלת והיה צורך במודרניזציה. היה צורך להקים תשתית חדשה אבל נוצר קושי למצוא מקורות השקעה.
המדינות הזדקקו להלוואות רבות שאותן הן קיבלו מארה"ב ולשם כך נדרשה מעורבות של השלטון בכלכלה. בצרפת ובריטניה נוצרה אינפלציה ואבטלה בגלל שגרמניה לא עמדה בהתחייבותה לשלם להם פיצויים. הממשל הגרמני החל להדפיס כסף חדש כדי לגרום לאינפלציה ולרושם של כלכלה במשבר ושהם אינם מסוגלים לעמוד בפיצויים.
עם סיום המלחמה, שבו חיילים רבים לבתיהם אך המשק לא היה מסוגל לקלוט אותם ורבים הצטרפו למעגל האבטלה. רמת החיים ירדה וכתוצאה מכך גברה האבטלה.
התפתחות המשק הכלכלי גרם להקמת חומות מכס בין המדינות. לאחר המלחמה רק ארה"ב יכלה להמשיך את המסחר כמעט ללא שינוי. המערך הכלכלי באירופה עבר מהפך שפגע בעיקר בשכבות הבורגנות.

הסבירו את השפעות המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב על מדינות אירופה.
מאז ביום מלה"ע ה-1 תמכו האמריקאים במשקים אירופאים שונים ע"י מלוות והשקעות.
המשבר ב-1929 הביא לצמצום ניכר בהלוואות ובהשקעות אלה שפגע ביכולת החזרת החובות של מדינות אירופה. הסחר העולמי הצטמצם כתוצאה מסגירת שווקים מה שהוביל לסגירת מפעלים ואבטלה. ב-1931 הכריז הבנק האוסטרי על פשיטת רגל, עשרות בנקים ברחבי גרמניה הלכו בעקבותיו משום שלא יכלו לעמוד בדרישת ההמון להחזר כספם בחזרה. סגירת הבנקים פירושה אי-מתן אשראי למפעלים, דבר שגרם לגידול באבטלה. כל מדינה הגנה על תוצרתה ע"י הטלת מכסי מגן שגרמו לצמצום הסחר הבינ"ל וליצירת בריתות מקומיות נפרדות. המשבר הכלכלי פגע בכל השכבות, בקרב ההמון התערער האמון במשטר הדמוקרטי שלא הצליח להתמודד עם הבעיות הרבות, דבר זה הגביר את הסיכוי לעליית שלטון דיקטטורי במדינות אירופה (גרמניה, איטליה וספרד).
לסיכום, המדינות השונות לא נקטו במדיניות כלכלית אחידה והן לא מצאו דרך לפעולה מוסכמת כדי להתגבר על המשבר הכלכלי יחד.

הסבירו מדוע נתפס המשטר הקומוניסטי בברה"מ כמשטר המאיים על מדינות שונות באירופה.
המשטר הקומוניסטי בברה"מ נתפס כמאיים על מדינות אירופה מכמה סיבות:
האידיאולוגיה הקומוניסטית שואפת להניע את העולם וליצור מהפכה עולמית בכל מקום.
מנהיגי המהפכה הקומוניסטית ראו עצמם כשליחים להשלטת הקומוניזם בעולם כולו. הם האמינו שברה"מ חייבת לסייע למפלגות הקומוניסטיות בכל אחת מהמדינות במיגור המשטר הקפיטליסטי כתנאי למימוש המהפכה הקומוניסטית.
האיום הפך למוחשי בשל הקמת מפלגות קומוניסטיות. בנוסף, המפלגות היו חברות בארגונים בינ"ל שהוקמו ונוהלו ע"י מנהיגי המהפכה בברה"מ (האינטרנציונל ה3 – ארגון הפועלים השלישי). חברי המפלגות הקומוניסטיות חשו מחויבות לארגונים הקומוניסטיים העולמיים ולכן הם נתפסו במדינותיהם כגורמים לא נאמנים.
המפלגות הקומוניסטיות עוררו וחיזקו את מעמד הפועלים בכל מדינות אירופה ועוררו תסיסה חברתית. בעלי ההון והתעשיינים ראו עצמם מאוימים מתנועות אלו.
לאחר המלחמה היו ניסיונות למהפכה קומוניסטית בגרמניה, הונגריה ואיטליה. ניסיונות אלה חיזקו את תפיסת הקומוניזם כסכנה מוחשית המאיימת על שלום המדינות.