1) הציגו 2 מביטויי השילוב של היהודים בארצות אירופה ו-2 מביטויי הדחייה של היהודים באירופה.
2) הסבירו את עיקרי תפיסתו הציונית מדינית של הרצל.
3) מה הייתה המטרה של התנועה הציונית לפי תוכנית באזל ואילו אמציעם הוצעו בתוכנית להגשמת המטרה.
4) ציינו את הצדדים היריבים שנלחמו במלחמת העולם הראשונה ואת המדינות המשתייכות לכל צד. הסבירו את המאפיינים של המלחמה.
5) הציגו את הקשיים של הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
6) הציגו את התוכן של הצהרת בלפור והסבירו כיצד לדעת בריטניה הייתה ההצהרה עשוייה לקדם את האינטרסים שלה.
7) הציגו את השינויים המדיניים שחלו במדינות אירופה בעקבות מלחמת העולם ה1.
8) הציגו את השפעת מלחמת העולם ה1 על מידנות אירופה בתחומי החברה, התרבות והכלכלה.
9) הציגו את הקשיים של המדינות הדמוקרטיות הוותיקות באירופה בין 2 מלחמות עולם.

תשובה 1 (2 ביטויי דחייה ו2 ביטויי שילוב של היהודים באירופה)

עם קבלת האמנסיפציה, היהודים השתלבו בחברה מבחניות מסויימות אך גם נדחו ע"י החברה מבחינות אחרות.
ביטוי שילוב של היהודים בתחום החברתי באירופה הוא בכך שיהודים שינו את הופעתם החיצונית- תסרוקתם, לבושם ואף את מקום מגורייהם והתאימו את עצמם לסביבה הלא יהודית בנוסף, שפת היידיש הלכה ונשכחה ועברית כשפת התפילות בלבד.
ביטוי שילוב נוסף בתחום הצבאי מדיני הוא אלפרד דרייפוס אשר הייה יהודי אשר הגיע לדרגת קצונה בצבא הצרפתי. בנוסף אליו, עוד מספר השתלבו בתפקידים מדיניים בכירים כמו, שרים בממשלות ואף ראש ממשלה אחת- ראש ממשלת בריטניה דיז'ראלי.
עם כל ביטויי השליוב היו גם ביטויי דחייה של היהודים ברחבי אירופה, בתחום הפוליטי, קמו קונגרסים אנטישמיים שמטרתם הייתה לבטל את האמנסיפציה שהיהודים קיבלו מהשלטונות ועד סוף המאה ה-19 היו בגרמניה כארבעה קונגרסים גדולים.
ביטוי דחייה נוסף הוא משפטו של הקצין היהודי צרפתי, אלפרד דרייפוס אשר הואשם בריגול ובגידה בארץ מולדתו. ביטוי הדחייה כאן הוא בכך שדרייפוס נשפט בתור יהודי ובתור חייל המוכן להקריב את חייו למען ארץ מולדתו.

תשובה 2 (עיקרי תפיסתו הציונית מדינית של הרצל)

הרצל הייה עיתונאי, סופר, מדינאי ומייסד הציונות היהודית.הרצל האמין כי יש למצוא פתרון לבעייתם הלאומית של היהודים ע"י פתרון לאומי. פיסתו המדינית ציונית של הרצל באה לידי ביטוי בספרו "מדינת היהודים".
בפסרו, מנתח הרצל את מהות שאלה היהודים ודן בבעיה האנטישמית וגורמייה. בעיותייהם של העם היהודי מועלות בספרו של הרצל הן התבוללות ואנטישמיות. ההתבוללות נכשלה כיוון שגרמה לאנטישמיות ולכן היא לא פתרון. כך גם האמנסיפציה אשר הביאה לשינוי במעמדם המשפטי של היהודים, אך לא פתרה את שאלת היהודים. מבין שתי הבעיות, האנטישמיות היא הבעייה החריפה יותר כיוון שהיא תופעה אשר שורשיה בעבר והיא קיימת בכול מקום בו נמצאים יהודים. כלומר, בעייה כלל עולמית אשר נובעת מדעות קדומות, גורמים דתיים ובעיקר מגורמים כלכליים, חברתיים ומדינים.
הפתרון לבעייתם של היהודים הלאומית של היהודים לפי הרצל הינו בהכרת בעייתם ע"י שאר אומות העולם ובכך שיכירו ביהודים כאומה בפני עצמה ויתנו להם טריטוריה משלהם ע"י משפט העמיםץ לשם כך נחוץ להשיג צ'רטר שהוא זיכיון בלאומי המקנה למקבל אותו שכויות מיוחדות.
על-מנת להשיג צ'רטר זה פעל הרצל בשני מישורים:
מישור ארגוני- נסיון לבנות הנהגה מדינית יהודית. הוא פנה לעשירי היהודים לממון המפעל הציוני.
מישור דיפלומטי – שכנוע ראשי מדינות לשם השת הצ'רטר.

תשובה 3 (מטרת התנועה הציונית לפי "תוכנית באזל" והאמצעים להגשמתה)

מטרתה של התנועה הציונית ו"תוכנית באזל" גובשו במהלך הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 אשר התקיים בעיר בזאל שבשוויץ. מטרתה הייתה להקים לעם היודי בי מולדת, המקום המועדף הוא ישראל, ע"פי המשפט הציבורי כלומר, בהסכמת שאר אומות העולם.
על-מנת להגשי מטרה זו, הוצעו כמה אמצעים:
1) פיתוח הארץ וישובה ע"י איכרים ובעלי מלאכה- התיישבות איטית והכשרת האדמה לקראת בואם של שאר היהודים למקום ופתיחוה מבחינה תרבותית.
2) הקמת מוסדות כלכליים ותרבותיים ברחהי מדינות אירופה אשר יסייעו לפיתוח הגשמת הרעיון הציוני.
3) הגברת ברגש היהודי לאומי וההכרה הלאומית יהודית.
4) פעילות דיפלומטית במעצמות העולם על מנת להשיג את הצ'רטר אשר יקנה ליהודים אישור להתיישבות בא"י ע"י שאר מדינות העולם.
לסיכום, ניתן לראות כי הפעילות להגשמת מטרתה של התנועה הציונית היו מדיניות בהתאם לציונות המדינית של הרצל.

תשובה 4 (הצדדים הנלחמים במלחמת העולם הראשונה ומאפייני המלחמה)

מלחמת העולם הראשונה נקראה גם "המלחמה הגדולה" כיוון שהשתתפו בה מכל יבשות העולם פרט לדרום אמריקה והייתה המלחמה הראשונה אשר התנהלה ביבשה, באוויר ובים. במלחמה היו שני גושים עיקריים:
1) מדינות המרכז, אשר כללו את גרמניה, בולגריה, אוסטרו הונגריה והאימפריה העוטמנית.
2) מדינות ההסכמה, אשר כללו את רוסיה, איטליה, אנגליה, צרפת, יפן ובהמשך המלחמה גם את ארה"ב.
את המלחמה איפיינו מס' מאפיינים:
ראשית, מלחמה זו הייתה מלחמה טוטאלית כלומר, כל משאבי המדינה נרתמו למלחמה והמלחמה השפיעה על כל תחומי החיים.
מבחינה צבאית, המלחמה הטוטאלית טישטשה את הגבולות בין החזית לעורף ופגעה בעיקר באוכלוסיית העורף. המלחמה גררה אבדות רבות, מבין כ-60 מיליון מגוייסים, כמחצית נפגעו ובמסגרת "מלחמת החפירות" בין צרפת לגרמניה נהרגו יותר ממיליון לחיילי צרפת.
מבחינה פסיכולוגית, היו נסיונות של תעמולה שיטתית באמצעות כלי תקשורת המוניים על-מנת לנסות לחזק את רגשי הנאמנות למדינה ואף לשבור את מורל חיילי האוייב.
בנוסף, נוצרה לוחמה כלכלית חדשה בה מדינות ההסכמה השתמשו בצוללות על מנת להטיל מצור ימי על מדינות המרכז ולנתקן ממקורות אספקת חומרי הגלם שלהן, המצור התהדק ונוצר מחסור רב שגרר מחלות ורעב ולבסוף גרמניה החליטה על "מלחמת צוללות" ותקפה כל כלי שיט צבאי ואף אוניות של מדינות ניטראליות.

תשובה 5 (קשיי הישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה)

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, סבל הישוב היהודי בא"י מקשיים רבים בשני תחומים עיקריים: התחום הכלכלי והתחום המדיני לאומי.
התחום המידני לאומי, בהמלך שלוש שנים, הנחית השלטון העוטמני גזרות רבות על היהודים. כשתהקרבו הבריטים לא"י, החליט המושל הטורקי ג'מל פחה להטיל גזרת גרוש על יהודי ת"א יפו בחשש שהם מסייעים לבריטים.
הטורקים ראו את היהודים הציונים כאוייביהם ולכן אסרו הנפת כרזות בעברית, פורק ארגון השומר, כל כלי הנשק של היהודים נמסרו לטובת המלחמה ונאסר השימוש בבולי קק"ל.
בתחום הכלכלי, האימפריה העוטמנית סגרה את מיצרי הבוספורוס והדרדנלים בפני אוניות זרות, דבר שגרם להפסקת זרם כפסים, מכתבים ומצרכים בסיסיים והטיל נטל על הישוב היהודי שהתפרנס בעיקר מ"כספי החלוקי" שהיו כספיפ מיהודי חו"ל למשפחות הדתיות ונעזר בתמיכת ארגונים ציונים בחו"ל.
כמו-כן, ניתוק הקשר עם ארצות חוץ פגע בייצוא מוצרי החקלאות העברית.

תשובה 6 (תוכן הצהרת בלפור והאינטרסים של בריטניה לפרסומה)

הצהרת בפלור נקראת על שם שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור, הצהרה זו בפומבי (באיזו שנה?!) ונתמכה ע"י מדינות ההסכמה. דבר זה עורר התלהבות בקרב התנועה הציונית מפני שזו הייתה הפעם הראשונה שהעם היודי זוכה להכרה בנלאומית. תוכן ההצהרה הסופית הוא "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את יסודו של בית לאומי לעם היהודי בא"י ותעשה מיטב מאמציה להקלת הגשמת מטרה זו בתנאי ברור שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות הלא יהודיות בארץ ישראל".
ההצהרה מנוסחת בזהירות רבה שלא לעורר עויינות מצד הערבים ומבלי שום מחוייבות מצד ממשלת בריטניה בשלב זה להקמת מדינה.
ממשלת בריטניה סברה, כי הצהרה זו עשוייה לקדם את האינטרסים של מכמה סיבות:
ראשית, בריטניה רצתה לפרסם הצהרה פרו-ציונית, מפני שרצתה לרכוש את אהדת יהודי ארה"ב, על-מנת לצרף את ארה"ב למלחמה.
שנית, בריטניה הייתה היחידה מבין המעצמות הגדולות שהתעניינה בתנועה הציונית וזה מהווה גורם נוסף. אישים מרכזיים בשלטון ובעיתונות גילו אהדה כנה ליהודים וחשו שיש לפצותם על הסבל הרב שנגרם להם מהנוצרים.
בנוסף לכך, בריטניה שאפה להתחמק מסכם סייקס פיקו אשר העניק לצרפת שליטה בצפון א"י, כיוון שרצתה לשלוט לבדה בכול א"י ובדרכי המעבר להודו. הם סברו כי רצון ציוני לשלטון בריטי עלייהם, יעזור לקדם את המטרה.

תשובה 7 (שינויים מדיניים באירופה עקב מלחמת העולם הראשונה)

לאחר מלחמת העולם הראשונה, שני יסודות שינו את אירופה מבחינה מדינית- ההגדרה העצמית והדמוקרטיה.
שינוי ראשון נוגע להתפרקותן של של אימפריות וקיסרויות באירופה. לא עוד משטר אוטוקרתי ולא עוד אימפריאליזם כפי שידעה אירופה עד כה.
הצארות הרוסית לבית רומנוב נופלת לאור המהפכה הבולשביקית בשנת 1917. ברוסיה מונהג משטר קומוניסטי, היא יוצאת מן המלחמה ובשנת 1922 הופכת לברית המועצות. הקיסרות האוסטרו הונגרית מתפרקת ובמקומה מוקמות שתי מדינות חדשות- אוסטריה והונגריה בנוסף אליהן קמו המדינות פולין, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה, פינלנד, אסטוניה, ליטא ולטביה. לפולין, נוספו שטחים משטחי אוסטרו הונגריה ומגרמניה. גרמניה התחייבה להחזיר את שטחי אלזס ולוריין לצרפת, חבל הסאר ימסר לצרפת בפיקוח בנלאומי למשך חמש עשרה שנה עד להכרעת משאל העם. דנצינג הופכת לעיר עצמאית, על שרידי האימפריה האוסטרו הונגרית הוקמה צ'כוסלובקיה. יוגוסלביה הוקמה כמדינה רב לאומית וכללה שטחים שנלקחו מהקיסרות האוסטרו הונגרית. בלוגריה גם כן התחייבה להעביר שטחים לטובת יוון, רומניה ויוגוסלביה. שינוי אחרון הוא משטר המנדטים, משטר הניתן לשליטה כפקדון ומחובת המעצמה השולטת להכשיר את המקום עד לזכיון לעצמאות. משטר זה נוצר מתוך התנגדות לאימפריאליזם הישן ומתוך כך שהמעצמות לא הסכימו לוותר על השפעתן. האימפריה העוטמנית חדלה להתקיים ושטחייה ומושבות גרמניות הועברו לצרפת, אנגליה, בלגיה יפן ועוד.

תשובה 8 (שינויים תרבותיים, כלכליים וחברתיים לאחר מלחמת העולם הראשונה באירופה)

מאחר ומלחמת העולם הראשונה הייתה טוטאלית, היא השפיעה על כל תחומי החיים ועל העולם כולו.
מבחינה חברתית, כיוון שבזמן המלחמה גוייסו כ-60 מיליון אנשים לצבא וברובם גברים, חל מחסור בידיים עובדות וכתוצאה מכם הנשים הצטרפו למעגל העבודה והתנסו וזכו בעצמאותן. לכן, תביעתן לשוויון במעד ובזכויות זכתה להכרה ספונטנית ומעמדן של הנשים עלה. בבריטניה זכו נשים מגיל 30 ומעלה בזכות ההצבעה לפרלמנט בשנת 1918.
בתחום התרבותי, השכול, העוני, האבטלה והנכות יחד עם שבירת ערכים ומוסכמות הובילו את החברה לתחושות של יאוש ופסימיות. פילוסופיות ותפיסות עולם אלו קנו להן מקום בספרות, בקולנוע, בשירה, בציור ובפיסול.
בתחום הכלכלי, עקב המלחמה נהרסו תשתיות רבות ברחבי מדינות אירופה והייה צורך לבנותן מחדש. הכספים שנועדו לכך היו כספי הפיצויים שגרמניה התבקשה לשלם אך מעולם לא שילמה ודבר זה גרם לאינפלציה ואבטלה במידנות אלו.

תשובה 9 (הקשיים במידנות הדמוקרטיות הוותיקות בין 2 מלחמות עולם)

משטר דמוקרטי הוא משטר המבוסס על ריבונות העם ושלטון נציגיו הנבחרים, הפועלים עפ"י עיקרון הכרעת הרוב. אנגליה וצרפת היו מדינות דמוקרטיות—ליברליות ותיקות, אך הקשיים עקב מלחמת העולם הראשונה גרמו להיחלשות המשטר הדמוקרטי בהן.
אנגליה, בשנות המלחומה נכבשו שווקי הייצוא של התעשייה הבריטית ע"י ארה"ב ויפן. מספנות ומכרות נסגרו, ועקב כך גברה האבטלה. חזרתם של חיילים משוחררים אף הוסיפה מובטלים נוספים. הממשלה יצרה מקומות עבודה בתחום התשתיות- פיתוח רשת תחבורה, בניית שיכונים למחוסרי אמצעים, והנהיגה תשלום של קיצבה למובטלים ל-15 שבועות. למרות זאת, לא פחת מס' המובטלים, והמשבר הכלכלי הלך והחריף, והתפתחה שביתה כללית במשק, ואנגליה הושבתה לחצי שנה. קשיים אלו הביאו לשינויים פוליטיים. התנודות בין ימין לשמאל הובילו לכך שעד 1928 התחלפו בבריטניה 6 ממשלות, שזה לא דבר אופייני לה.
בצרפת, עקב מלחמת החפירות שהתנהלה בה, גרמה למחיר כלכלי כבד מצרפת. מבני מגורים ומפעלי תעשייה חרבו, ורבים נושלו מעבודותיהם. בנוסף, הפסידה צרפת מפלישתה לחבר הרור תקציבים גדולים הופנו לטיפול בנזקי המלחמה. נוצר פלג בעם הצרפתי, מפלגות רבות התחרות על קולו של הבוחר, כוחות פשיסטים הלכו והתגברו, מפלגות ימין קיצוניות פעלו מול מפלגות שמאל קיצוניות, והייתה סכנה למלחמת אזרחים. רבים סלדו מהדמוקרטיה, ושאפו למנהיג חזק שיוביל לסדר ונוצרו חילופי שלטון רבים- ב-20 שנה, בין 2 מלחמות עולם התחלפו בצרפת כ-40 ממשלות.

זה בטוח יעבוד

תודה רבה !!! יעזור להרבה !