הטורף
דרג אמינות חבר זה |
17:29 13.11.03 |

|
עזרה בעבודה בספרות, כיתה י', בעל זבוב.
| |
הנה שאלה מה הופך את בעל זבוב לרומן? הנה הסבר על רומן: יצירה ספרותית רחבת היקף.עלילה ראשית ועלילות משנה. הצורה הספרותית האפית הגדולה, יצירת העולם הקפיטליסטי. האדם מול המציאות. האדם בזרם המאורעות. עם מות האמונה בכוחות מיתיים המעצבים את גורלו של האדם, וכי האדם נעזב לנפשו ולכוחו, שוב אין תחושה כי אדם עומד אל מול עולם מושלם, שיש עליו עיין רואה, אלא אל מול עולם מתהווה, נחרב ונבנה חליפות שיש למצוא בו מקום. האדם מגלה את כוחות עצמו. (לטוב ולרע). גיבורו של הרומאן: מאדם המתריס כנגד המציאות, ועד אדם מפוחד המציאות. מעלילה רבת התרחשויות והשאיפה הפעילה, אל חוסר המעש והמחשבה. מהרצון להשפיע אל ההתבוננות והעדות. העולם המתואר: מתואר ע"י מספר, או מפי אחת הדמויות (אופן עיצוב הגורף את הקורא ומצמצם את חירותו לקביעת יחס) או – בצורת ספור המדווחת, או ממחיזה: עלילה מאוכלסת הרבה דמויות המשובצים בה זיכרונות, הרהורים שלעיתים מעלים התרחשויות שהתרחשו לפני זמן העלילה. בתחום הנושאים אין לרומן שום הגבלה. כל תקופה ונושאיה המרכזיים. אפשר לסווג את הרומן, באופן כוללני ביותר: א. רומנים שבהם הקורא כפוי לקבל את העלילה כמעשה שהתרחש באמת. ב. המחבר מטיל בכוונה, מחיצה של ניכור – כל עת הקריאה יודע הקורא שאין למסופר שום קיום עצמאי מחוץ למילים שבספר. חלוקה נוספת יכולה להיות – רומנים שבהם הגיבור עומד מול העולם וכאלה שבהם הוא עומד מול נפשו. הרומן המסורתי מוסר מידע מסוים על העולם, על האדם, על יחסי החברה, על ההתרחשויות, תוך אמונה גמורה שמידע זה הוא מוסמך ויש לו על מה להישען. לעומתו הרומן הלא מסורתי כולו חשד כלפי עצמו, כולו ספק אם יש לו בכלל אפשרות למסור איזה מידע מוסמך הוא מעין תחקיר עצמי שאינו מתפענח עד תומו. אם לפני דורות היה נושאו המרכזי של הרומן: הכרת האדם את העולם, עכשיו נושאו הוא: הכרת האדם את עצמו. לפנים יצא הגיבור אל מול ההיסטוריה, בימינו הוא יוצא אל מול עצמו.
|
|
שתף
|
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
|
| |
|