ABA


"מחפש סיכום בכימיה על רדיואקטביות...."
גירסת הדפסה        
קבוצות דיון לימודים, מדע ותרבות נושא #8012 מנהל    סגן המנהל    מפקח   Winner    צל"ש   מומחה  
אשכול מספר 8012
RoMaN

   17:14   23.11.03   
אל הפורום  
  מחפש סיכום בכימיה על רדיואקטביות....  
 
   בבקשה משהוא יכול לעזור לי זה דחוף למחר \:
חיפשתי כבר בגוגול ולא ממש מצאתי משהוא \:
בתודה מראש RoMaN,


                                שתף        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  מכתב חופית 23.11.03 18:23 1
     תודה רבה רבה (: RoMaN 23.11.03 18:45 2

       
חופית

   18:23   23.11.03   
אל הפורום  
  1. מכתב  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   http://www.physics4all.co.il/index.php?links_sub=45

http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=2822

http://hug.phys.huji.ac.il/PHYS_HUG/MAABADA/MABADA_A/Radioactive.htm

רדיואקטיביות - סגולתו של חומר לפלוט אנרגיה בצורה של
קרינה אלקטרומגנטית.
קרינה אלקטרומגנטית – צורת גל שאפשר לדמותה לגלים טבעתיים במים. גלים אלה מסוגלים להתפשט גם בחלל ריק ומהירותם 300,000 ק"מ בשנייה. הגל האלקטרומגנטי הוא תנודה בו זמנית בשדה חשמלי ובשדה מגנטי. שני השדות יוצרים כוח אלקטרומגנטי המתפשט כגלים עולים ויורדים בניצב לכיוון התקדמותו של הגל.

יציבות הגרעין - החלקיקים המרכיבים את הגרעין של האטום פרוטונים וניטרונים קשורים יחד בכוח חזק ביותר – "הכוח הגרעיני". כוח זה אינו תלוי במטען החשמלי של הפרוטונים או הניטרונים, הניטרונים תורמים כוחות משיכה בלבד ואילו הפרוטונים נמשכים מצד אחד אל הניטרונים והפרוטונים אך מצד שני נדחים מהפרוטונים בשל מטען חשמלי זהה. גרעין האטום בנוי למעשה כך שקיים איזון בין שני הכוחות, איזון זה נקבע ע"י יחס מתאים בין מס' הפרוטונים והניטרונים שבגרעין. כך למשל גרעין של אורניום 235 מכיל 92 פרוטונים ו- 143 ניטרונים כלומר כ- 3 ניטרונים על כל 2 פרוטונים.
כאשר גרעינים של אטומים שונים מכילים מס' פרוטונים שווה אך מס' ניטרונים שונה האטומים נקראים איזוטופ'ים, האיזוטופים השונים של אותו האטום זהים בתכונות הכימיות.
שלהם מכיוון שמס' הפרוטונים זהה וגם מס' האלקטרונים (תכונות כימיות נקבעות ע"י מס' האלקטרונים) אך מסתו של האטום שונה.

בגרעיני יסודות כבדים כגון אורניום, מס’ הניטרונים והפרוטונים הגדול הופך את הגרעין ללא יציב והוא פולט ניטרונים על מנת להגיע למצב יציב, הניטרונים אשר פוגעים בגרעין אחר גורמים לביקוע הגרעין, כתוצאה מכך משתחררים ניוטרונים נוספים במספר גדול יותר ואנרגיה רבה מאוד וחוזר חלילה. זהו תהליך המוכר כתגובת שרשרת גרעינית.

חומרים רדיואקטיביים
רוב היסודות הרדיואקטיביים שייכים לקבוצת האקטינידיים במערכת המחזורית, הכוללת ארבעה יסודות טיבעיים - אקטיניום, תוריום, פרוטקטיניום ואורניום – וכן את רוב היסודות המלאכותיים (שמספרם עומד כיום על 15) והחשוב מבינהם הוא הפלוטוניום. אולם יש יסודות רדיואקטיביים שאינם שייכים לקבוצה זו והם: הרדיום, הפולוניום והרדון, יש יסודות יציבים שלהם איזוטופים רדיואקטיביים כגון: מימן, אשלגן, צזיום ועוד רבים אחרים.
היסוד הרדיואקטיבי השכיח ביותר בטבע הוא האורניום בהפגזה של האורניום בניטרונים מתבקע האטום לשני גרעינים שונים ומשתחררים ניטרונים, חלקיקים ואנרגיה עצומה – המוכרים כקרינה רדיואקטיבית.
בעת תהליך הביקוע נוצרים חומרים חדשים יסודות אחרים, המתפרקים לחומרים אחרים והמשחררים גם הם בתהליך הביקוע קרינה מזיקה ביותר לאדם לחי ולצומח, חומרים אלה עלולים להיות גם רעילים מאוד.
ליסודות רבים יש איזוטופ' אחד או יותר שהם רדיואקטיביים, או עשויים להפוך לרדיואקטיביים, איזוטופים אלה מכונים רדיואיזוטופים. יסודות שכל האיזוטופים שלהם הם רדיואיזוטופים, מכונים יסודות רדיואקטיביים.
בתהליך הביקוע של אורניום 238 משתחררת קרינה רדיואקטיבית (אלפא) ונוצר אטום מסוג אחר טוריום 234.
בתהליך הביקוע של פחמן 14 שהוא איזוטופ' רדיואקטיבי של הפחמן משתחררת קרינה רדיואקטיבית (בטא) ונוצר חנקן 14.
גרעין האטום רדיום 226 שהוא איזוטופ' רדיואקטיבי פולט קרינה (אלפא) והופך לרדון 222.

זמן מחצית חיים – זמן בו מחצית כמות החומר עברה ביקוע ונותרה מחצית מכמות החומר הראשוני. יש חומרים שזמן מחצית חייהם שניות אחדות וקיימים חומרים שזמן מחצית החיים שלהם מאות אלפי שנים

סוגי הקרינה הרדיואקטיבית.
קרינת אלפא (&• קרינת בטא (&• קרינת גמא (&• קרינת X - קרינת רנטגן - קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מחומרים מוצקים המופצצים באלקטרונים, טווח חדירה כשל קרינת גמא.

סיכוני רדיואקטיביות.
פגיעה והרס רקמות כתוצאה מחשיפה לקרינה והרס המערכת החיסונית.
• נזקים גנטיים - פגיעה בגרעין התא ושיבוש מנגנון החומר התורשתי ה- DNA. הנזק יכול לעבור לצאצאים בצורה של פגמים מולדים - מוטאציות או נזקים לטווח ארוך 5-30 שנה אחרי החשיפה בצורה של גידולים סרטניים.
• חומרים רדיואקטיביים עלולים להיות פעילים ורעילים מאוד כימית.

זיהום רדיואקטיבי

• כאשר חומר רדיואקטיבי אינו חתום באריזה והוא מפוזר על
משטח כלשהו או באוויר הוא מהווה סכנה כחומר מזהם.
חומר זה עלול להגיע לתוך הגוף על ידי בליעה, פעפוע דרך
העור, דרך חתכים
ופצעים טריים או על ידי נשימה.
• במקרה של חדירת חומר מזהם לתוך הגוף, גם קרינת אלפא
וגם קרינת בתא מהווים סיכון למרות כושר חדירותם הנמוך.
יש חומרים רדיו אקטיביים שזמן מחצית חייהם עשרות אלפי
שנים.

רמות חשיפת קרינה מותרות.
• 90 מילירם - הכמות אליה נחשפים אזרחים בחיי היום - יום. מקרינה קוסמית המגיעה מהחלל וממי השתיה, המזון והאוויר הנכנסים לגופנו במשך שנה.
• 0.5 רם - היא הכמות המכסימלית המותרת לחשיפת אזרחים לקרינה בשנה.
• 5 רם - הכמות המכסימלית המותרת לעובדי קרינה בשנה.
• 100 רם היא רמת הקרינה שתגרום ל - 4% מהאוכלוסיה לחלות בסרטן. מחלת קרינה קלה תופיע כעבור מס’ ימים ותחלוף.
• 1000 רם - היא רמת חשיפה קטלנית שהנחשפים אליה ימותו תוך מס’ שעות עד כמה ימים.

ההסתברות להיפגע מקרינה רדיואקטיבית גדלה ככל שהחשיפה גדולה ובזמן קצר.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
RoMaN

   18:45   23.11.03   
אל הפורום  
  2. תודה רבה רבה (:  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
___________________________________________________________________

___________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מחק תגובות | עגן אשכול
       



© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net