ערכתי לאחרונה בתאריך 12.10.20 בשעה 15:55 בברכה, חורף
אזהרה: אכילת ראס מולך.
בזכות הפנדמיק יוצא לי לעשות עסקאות צד כאלו, כסף טוב על סחורה זמינה, עד כה רוב העסקאות עברו בשלום וכולם היו מבסוטים.
בשבוע שעבר פנתה אלי חברה טובה (עורכת הדין שלי לשעבר) ושאלה אם אוכל למצוא 30 מליון קופסאות של מוצר G, במחיר מסויים עם זמינות מיידית בתוך אירופה. כמה שעות מאוחר יותר הייתי עם סטוק זמין ובלוק עד ליום שישי ב5 עבור LOI וLC מצד הלקוח.אסביר, (LOI (Letter of intent הוא מכתב של כמה שורות שמתאר את הרצונות של הלקוח, כמה איפה ובאיזו איכות, באיזו תדירות ואיך התשלום יעשה, טופס הזמנה פחות או יותר. (LC (Letter of credit הוא מסמך רישמי של הבנק שמאשר שללקוח יש את סכום הכסף הנדרש כדי לבצע את העסקה.
כש2 המסמכים האלו קיימים אפשר להתקדם הלאה ולא לבזבז את הזמן של אף צד.מיום רביעי ועד לפני שעה עוד לא קיבלתי את הLC של הלקוח ודרישה של הוכחת סטוק לפני, הספק מצידו לא מעוניין להציג סטוק עד שלא מוכח לו הסכום עבור העסקה (כדי להניח את הדעת, מדובר ב240 מליון יורו, סכום שעבורו ראוי להנפיק LC). לפני שעה בערך ניהלתי שיחה בין נציגת הלקוח, עורכת הדין המקשרת, העוזרת של עורכת הדין, נציג הספק ועצמי - הלקוח לא מוכן להנפיק LC, הספק לא מוכן להציג הוכחה ואנחנו באמצע.
הצעתי שבמקום 30 מליון קופסאות של מוצר G אפשר ליצור הזמנה על 2 מליון קופסאות ולהוציא את הLC עליה, הספק הסכים אבל נציגת הלקוח..
שמעו, אני לא במגרש הזה מהיום ולא מאתמול, ב14\15 שנים האחרונות עבדתי עם לקוחות עצומים וקטנים, עבדתי עם אנשים ששינו את העולם ואנשים שלא שינו רוטינה 30 שנה, אנשים מפחידים ואנשים נחמדים ובאמת באמת, בלב שלם, לכולם נתתי את אותו היחס; respect is everything זה בסיס העסק שלי, לא הלקוח תמיד צודק אלא תמיד לשמור על פאסון וכבוד לצד השני ולא משנה מה.נציגת הלקוח נכנסה לאמוק, צעקות צרחות, מדברת עם 99% אגו "אתם יודעים מי אני??? אתם יודעים מי הלקוח שלי??? איך אתם מעזים!!! אני אמרתי! אני דרשתי! אני הסברתי!" אני אני אני אני אני..
בהתחלה נתתי לה לצעוק ואז הסברתי שוב את המצב ושוב שכולנו רוצים את אותו הדבר, למכור ולעשות כסף - לא עזר, צועקת ומאשימה את כל העולם בחוסר מקצועיות (אני חסר מקצועיות? תגידי מה שתרצי אבל זה הדבר האחרון שאפשר להעיד עלי).
אז שמתי על מיוט ועניתי לה בעברית על הכל בצעקות, שיחררתי, נשמתי וחזרתי לשיחה ושוב, מבקש ממנה לקחת צעד אחרונה ולנשום, כולנו פה חברים וכולנו פה כדי להתקדם הלאה, בואי נמצא דרך לזוז קדימה ובום שוב צעקות וצרחות ואיך אתה מעז ומי אתה בכלל.חיכיתי שתסיים, אמרתי לה תודה רבה על השיעור ואולי נוכל לעבוד בעתיד שוב וניתקתי, התקשרתי לצד הספק והתנצלתי על ביזבוז הזמן ואז לחברה, העורכת דין והתנצלתי שלא סיפקתי את התוצאה שהיא רצתה והגבתי לגברת עם האגו בקבוצת הוואטסאפ המשותפת שאם היא רוצה להמשיך הלאה, אני כאן, אבל לא בכל מחיר.וזה גרם לי לחשוב על הפעם האחרונה שמישהו התפוצץ עלי ככה ואיך הגבתי אז ואיך הבנאדם התחרפן כי הורדתי אותו לכלום בוויכוח שהסתיים בפיטורים שלו, אז נתתי לו לדבר אלי ככה כי ידעתי שאחזיר לו פי 100.
מאז לא נתתי לאף אחד להרים את הקול שלו בטון לא מכבד כלפי ובעיקר לא נתתי סיבה לאף אחד לדבר אלי בצורה כזו, המון השתנה או שבעצם רק אני.
אמ;לק: הזדקנתי ואני לא מחפש חיכוכים יותר אלא התקדמות למטרה.