אנחנו נבדלים מהאחרים ע"י הSKILLS SET שאנחנו מביאים והכישורים היחודיים לנו, אני הייתי כמוך בעבר "לא נעים לי" או "איך יראו זאת" בלה בלה בלה, עד שב2012 נקננו ע"י תאגיד אמריקאי שאחרי שנה זרק את כולנו החוצה. ודווקא אז הייתה לי הצעה ממיקרוסופט וגוגל וסירבתי בנימוס. עזוב שבסוף מצאתי את עצמי אצל אחת מהן, אבל בדיעבד אומר לעצמי חבל שלא הקשבתי לאינסטינקטים שלי כי ידעתי שבעקבות הרכישה זה לא יסתיים טוב, וגם במילא לפני הודעת הרכישה רציתי לעזוב כי הייתי בחברה ההיא שנתיים, וחבל שלא עשיתי זאת...אבל מכל דבר לומדים, אז השיעור שאני למדתי, אל תדפוק חשבון, תהיה נאמן אבל אם יש לך סיבה טובה לעזוב (הצעה טובה או שאתה קורא את המפה ולא רואה עתיד בחברה שאתה נמצא) אז תעזוב, כי ההנהלה לא תחשוב פעמיים מי מה ומו, כשהם ירצו לפטר מסיבה כזו או אחרת, כבר מחר יגידו לך ביי, אז עם כל הכבוד להאדרת התאגידים וכלוב הזהב הזה שכולם רוצים ברזומה, עובדים צריכים לזכור שבלעדייהם התאגידים הם אפר, כמו בדמוקרטיה - הכח שייך לאינדיבידואלים, אז כמו בכל מו"מ - זה הדדי בהחלט שאחד מהצדדים מבטל עסקה \ חוזה, למה שאתה בצד השכיר תחשוש מזה?
המנהלים ה"דינוזאורים" לא הפנימו שבימנו כשהכל מקושר זה משמש גם לרעתם, פעם הם למעלה ופעם הם למטה, אני עוד זוכר שכמה חודים אחריי הפיטורים המנכ"ל (שגם פוטר) צלצל אליי ודיי התחנן שאצטרף לסטארטאפ אחר שהוא מקים. לא יצאתי חרא ואמרתי לו שאשתדל לעזור לו למצוא מישהו (ג'וניור ) אבל סורי, לי כבר יש סטארטפ משלי.
לאט לאט כולם לומדים פוליטיקה, חוץ מאלו שלא מוכנים לצאת מאזור הנוחות, אבל זה כבר בעיה שלהם. אל תהיה כמוהם, בהצלחה
“I love my haters, they rage and rage and all they do is spreading my word”
― J.Y