המחבר מתייחס תחילה לדעה הרווחת בציבור, שבכל 19 שנה חוזרים התאריכים העברי והנוצרי ונפגשים. אין זה כלל מחייב, וסביר למצוא הפרש של יום או יומיים (במקרים נדירים ביותר ייתכן גם הפרש של 3 ימים) בין הלוחות. הסיבה העיקרית לכך היא, שהלוח העברי והלוח הנוצרי בנויים על כללים שונים. בלוח העברי, גורם משפיע הוא כללי ארבע הדחיות, המחייבים לדחות את ראש השנה מיום המולד במקרים רבים (מוסברים באתר זה במאמר על הדחייה הנדירה ביותר, ויישומם מודגם במאמר על חזרת קביעויות). בלוח הגרגוריאני נוסף לשנה יום אחד אחת לארבע שנים, מה שנקרא "שנה כבושה", אלא-אם-כן מספר השנה הוא כפולה של 100 ולא של 400 (1800, 1900, 2100 - שנים רגילות; 1600, 2000 - שנים כבושות). כללים אלו משפיעים על אורך השנה, ולכן אי אפשר להבטיח התלכדות בין התאריכים בשני הלוחות ברווחים של 19 שנה.מפגש של התאריכים ייתכן - אך אינו מובטח! - במרווחים של 19 שנה וכפולותיו, וכן במרווחים של 8 ושל 11 שנה, וצירופים שונים שלהם. במרווח של 3 שנים לא ייתכן כלל מפגש של תאריכים. בניגוד למצופה, דווקא במרווחים של 220 שנה ישנם סיכויים רבים להתלכדות תאריכים. לדוגמא: נמצא כי כ-75% של התאריכים בשנים התשמ"א-התש"פ חוזרים ונפגשים, עברי ולועזי, כעבור 220 שנה!
http://www.shoresh.org.il/spages/articles/hl006.htm
* רק לציין שהלוח העברי כפי שהרמב"ם מציין נקבע במחזוריות של 19 שנים לאחר שכבר לא ניתן היה לקבוע את תאריך המולד כיוון שאין סנהדרין, שאם לא כן הוא היה שונה מלוח השנה שלנו כיום והוא היה משתנה בהתאם למולד כפי שהוא נראה
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
