בקיצור,
אני יוצא כרגע עם מישהי אמריקאית. היא בת 23 והיא נמצאת בארץ כבר 8 חודשים בתל אביב. היא יהודייה מבוסטון להורים יהודים שגדלה בבית די מסורתי עד שנפתחה לעולם, חזרה בשאלה הפכה להיות "שמאלנית" בניגוד למשפחתה ונמצאת כאן בתוכנית של לעזור לנשים פלסטינאיות מוחלשות בחברה הערבית וניסיון לשלב אותן למעגל העבודה - אחרי שהן התגרשו/יצאו מבית עם אלימות וכו'.

מאז שאני מכיר אותה הכל נהדר בנינו. ממש כיף - והחיבור בנינו ממש חזק. העניין הוא שהיא נמצאת בתקופה קצת שונה ממני- היא בת 23 והיא כרגע בסוג של חיפוש עצמי שכזה.
היא סיימה תואר ראשון כבר ומאז היא מטיילת בעולם. היא הייתה בהודו 3 פעמים, גרה בירדן כמעט שנה ולמדה שם ערבים (הערבית שלה כמעט שוטפת) והיום היא בישראל למטרת הנאה ופיתוח עצמי.

עד לפני כמעט שנה היא הייתה במערכת יחסים רצינית של שנתיים.
עד לפני 3 שנים היא הייתה שמנה עם הפרעות אכילה וביטחון עצמי די נמוך.

היום אני מכיר אותה בתקופה הכי טובה של חייה (לדבריה) - היא רזה, מלאת ביטחון עצמי וחיים וכיפית. עם זאת יש לה מדי פעם את הנפילות מצב רוח האלה.

בכל אופן אני אדלג על כל מה שחשוב וחייב לומר שכל הזמן שלנו ביחד הוא פשוט נהדר ומהנה. וזה הדדי כי היא תמיד דאגה לומר לי את זה גם.

הבעיה היא שהתחלתי לחבב אותה... התחלתי לחבב מישהי שנמצאת בסוג של מסע לחיפוש ופיתוח עצמי. יש בזה משהו מפחיד.

עד הזמן שאנחנו יוצאים כבר גילינו אהבה אחד לשנייה. אחרי כמה שבועות (בערך חודש וחצי אחרי שהתחלנו לצאת) היא אמרה לי שיש עבודה שמתפנה בראמאללה והיא חושבת לעבור לגור לשם ולעבוד שם וגם ככה היא תוכל לתרגל את הערבית שלה.

אני בגלל הרגשות שהתחלתי לפתח אליה התחלתי להרגיש מוזר עם זה.
אמרתי לה שאני שמח בשבילה ואני רוצה שהיא תפתח את עצמה ותלך למקומות שעושים לה טוב ויתרמו לה ולפיתוח האישי שלה. עם כי בתוך תוכי פחדתי רצח לאבד אותה כי הרבה זמן שלא מצאתי מישהי שככה מוצאת חן בעיניי.
היא התחילה לדבר איתי על ללכת לפסטיבל ביחד בנורווגיה בקיץ והתחילה לדבר איתי על כל מני רצונות שלה לעשות איתי דברים בעתיד. ואם היא תלך פתאום הכל מתנפץ... ובאמת שרציתי.

אחרי כמה שבועות נוספים היא התקשרה אליי - היא הודיעה לי שהיא עשתה ראיון עבודה למשרה הזאת ברמאללה והלך לה די טוב. אני אמרתי לה "אני שמח בשבילך. אני לא יודע אם אני שמח בשביל שנינו..." והיא אמרה שהיא מצטערת אם זה פוגע בי. אמרתי לה שזה עושה אותי עצוב ואני לא רוצה לדבר כרגע. היא שאלה אותי אם אני עומד להפרד ממנה ואמרתי לה לא. (למרות שעשיתי טון דיבור כאילו אני הולך לעשות את זה. ובאמת לא ידעתי אם כדאי לי להשאר איתה כי אני אפגע כי אני אוהב אותה.)

באותו לילה מאוחר יותר היא התקשרה אליי ואמרה שהיא מרגישה בודדה. דיברנו. תמכתי בה ועודדתי אותה והייתה לנו אחלה שיחה.

אחרי עוד כמה שבועות של כיף ושלא מדברים על מה היא תעשה בכיף, אני מגיע אליה והיא אמרה לי שהיא החליטה לעבור לגור עם חברה שלה בירושלים. ואז שאלתי אותה... ואיפה זה מעמיד את התכנון לטיול שלנו בקיץ? היא אמרה לי... "אורון... אני לא יודעת מה להגיד לך."

באותו רגע התפוצצתי. חשבתי שהיא סתם מעלה את הציפיות שלי ואז "בוגדת" בי. עמדתי להפרד ממנה. היא אמרה לי שהיא לא רוצה להפרד והיא רוצה שנקח פשוט קצת הפסקה לכמה ימים לחשוב.
לכן חזרתי הביתה באותו לילה שהייתה אמור לבוא לישון אצלה.
זה כאב. אך היא שלחה הודעה וכתבה כמה שהיא אוהבת אותי וכמה שהיא מצטערת ורוצה את הזמן הזה שנרגע קצת. והיא רצתה שנדבר עוד 3 ימים.

היה לי קשה... אבל יום אחרי היא כבר התקשרה אלי. דיברנו ואמרתי לה שאני לא רוצה להרגיש מבולבל ממנה. אמרתי לה שעד שהיא לא מחליטה מה היא עושה עם עצמה בקיץ אני לא רוצה לשמוע על זה.
כי כל פעם היא באה אליי עם תוכנית חדשה - לעבור לגור בירושלים עם חברה, ללכת לפסטיבל איתי בנורווגיה, לעבור לעבוד ברמאללה.
אמרתי לה שאני אוהב אותה וזה מבלבל אותי וקשה לי להתמודד עם זה כי כל פעם מחדש אני כאילו צריך להרגיל את עצמי לתוכנית חדשה.

היא אמרה שהיא מצטערת וזה מה שהיא תעשה. היא לא תדבר איתי על הנושא הזה עד שהיא תסגר על עצמה.

וזה מה שהיה... חודש לא דיברנו על זה והיה לנו חודש נהדר. היה כל כך כיף שמשהו חדש צץ לקיץ, יותר טוב מפסטיבל בנורווגיה.
היא אמרה שהיא רוצה לחזור לבקר את המשפחה שלה בארצות הברית בקיץ והיא רוצה שאני אבוא איתה. (כבר פגשתי את ההורים שלה כשהם באו לארץ) וזאת הייתה תוכנית נהדרת וממש התרגשתי ממנה.

בסופש האחרון, הלכנו לפסטיבל בצפון. איבדנו את חברה שלה ולה נגמרה הבטרייה בטלפון. אמרתי לה שתכנס לפייסבוק שלה דרך הדפדפן בסמארטפון שלי ותשלח לה הודעה תגיד לה איפה אנחנו.
היא עשתה את זה. שכחה לעשות log out.

יומיים אחר כך בדרך ללימודים (יום שני הזה לפני שלושה ימים) אני נכנס לדפדפן אינטרנט ואז אני קולט שהחשבון פייסבוק שלה עדיין מחובר לטלפון שלי.
הדף של השיחות היה פתוח... ואז אני ראיתי כמה שיחות מאוד כואבות.

ראיתי שהיא שלחה לכמה אנשים (ערבים ואמריקאים שגרים ברמאללה) שהיא התקבלה לעבודה ברמאללה. ושהיא רוצה לבוא שבוע הבא לראות דירות שם ולראות את האיזור. אלה היו שיחות עם אנשים שהיא לא ממש חברה... מדברת איתם פעם בכמה חודשים.

ראיתי שיחה שלה עם 2 חברות טובות שלה (שאותן אני מכיר והן חברות קרובות ברמה היומיומית) גם על רמאללה. הנימה שם הייתה קצת שונה... היא אמרה שהיא התקבלה לעבודה ברמאללה. ושלצערה אולי זה אומר שהקשר שלנו יסתיים. והיא לא רוצה את זה אבל אין ברירה. והיא הוסיפה שבלי קשר אליי היא אולי לא תרצה לוותר על החיים בתל אביב ועל הדברים שיש לה שם. אז היא צריכה זמן לחשוב על זה.

את כל זה ראיתי כשהייתי על האוטובוס בדרך ללימודים...
כשהגעתי ללימודים והייתי בשיעור היא שלחה לי הודעה "בוקר טוב".
אני עניתי לה: Hi... I feel like you lied to me. it really hurts
היא מיד התקשרה...

ספרתי לה את כל מה שקרה שנכנסתי לפייסבוק שלה וראיתי הכל.
היא ממש הצטערה. היא אמרה לי שהיא עדיין לא החליטה ולכן לא סיפרה לי. היא אמרה שאני אמרתי לה לפני חודש לא לדבר איתי על זה עד שהיא מחליטה והיא עדיין לא החליטה.
אני אמרתי לה שלהחליט אם אתה רוצה לקחת את העבודה זה צעד ראשון.
ללכת לראות שכונות כדי לראות היכן את רוצה לגור זה כבר צעד שלישי. אמרתי לה שהיא דיברה איתי על טיול לארצות הברית. אני האמנתי לה. ואני מרגיש כאילו היא שיקרה לי. היא חזרה על זה שהיא עדיין לא החליטה ועוד באותו יום יש לה ללכת לראיון עבודה נוסף שהיא קבעה בתל אביב.

היא ביקשה ממני להירגע ושהיא רוצה לנהל את השיחה הזאת פנים מול פנים. נכנסתי לשיעור... אחרי שעה היא כתבה לי הודעה שהיא ממש מצטערת על מה שקרה. ושהיא לא יכולה להפסיק לחשוב עליי. והיא רוצה שנפגש ונדבר על זה ביחד.

אני המשכתי עם הדרמה... כתבתי לה שאני לא מבין איך היא יכלה לשקר אליי. שאני לא מבין איך אפשר לבוא לבנאדם ולדבר איתו על טיולים בקיץ כשברקע הוחלט משהו אחר. איך היא יכולה לעשות את זה כשהיא יודעת כמה היא חשובה לי וכמה אני אוהב אותה.

אחרי ההודעה הזאת היא שאלה אותי אם אני רוצה להפגש היום.
אמרתי לה שאני אגיע הביתה רק ב9 בערב אם זה נוח לה.
היא אמרה לי משהו מוזר... היא אמרה לי "אוקיי. אפשר גם לקחת קצת ספייס אחד מהשנייה אם זה מה שאתה רוצה."

כתבתי לה "אם הייתי רוצה לקחת ספייס הייתי אומר לך. את יכולה לבוא אליי"

ואז היא כותבת לי "אוקיי. אז אני אקח בדברים בתיק כדאי שאוכל לבוא אלייך ישירות מהמקום שאהיה בו למקרה ובסוף כן אבוא. בוא נדבר יותר מאוחר ונראה איך אנחנו מרגישים."

זה ממש עיצבן אותי... כתבתי לה "WTF. את שואלת אם את יכולה לבוא, אני אומר לך כן ואז את משנה את הגישה שלך. זה מרגיש כאילו את משחקת בי. את לגמרי לא יציבה... אני לא מרגיש שאני יכול לסמוך עלייך."

היא ענתה לי "אני מבינה שאתה פגוע. אבל הדברים שאתה אומר לי מאוד לא נעימים ולא מרגיש לי שאם אני אבוא אלייך היום בערב נוכל לנהל שיחה בוגרת, נוחה ומבינה. בוא נרגע קצת ונדבר מחר."

פה ממש התפוצצתי. הרגיש לי כאילו היא עושה ממני צחוק.
כתבתי לה "אם תבואי אליי היום או לא זה לא משנה. מה שמעצבן אותי זה שאת שואלת אם אתה יכולה לבוא ואז משנה את הגישה אחרי שאני אומר לך שכן. זה רק חלק למה אני מרגיש שאני לא יכול לסמוך עלייך. I dont wanna talk with you anymore. good bye. I really wish you the best."

היא קראה את ההודעה. ולא ענתה.
הרגשתי חרא. ידעתי שלסיים קשר דרך הודעה זאת לא דרך וזה לא באמת יסתיים ככה. אבל הייתי פגוע ונסער. כל ה4 שעות שנשארו לי בלימודים היו סיוט.
בדרך חזרה באוטובוס נכנסתי שוב לפייסבוק שלה. היא כתבה לחברה שלה: "אורון נפרד ממני בהודעה אחרי שהוא גילה על רמאללה. אני האמת מרגישה בסדר. אני מרגישה כאילו זה לטובה והיה צריך לקרות או משהו."

זה קרע אותי. יצאתי מהחשבון שלה. קודם כל כי זה לא בסדר שאני ממשיך להיות שם ודבר שאני אני לא אמור ורוצה לדעת מה נאמר שם.
עבר היום והגיע יום שלישי... כלום. הכל עומד בזה שאני נפרדתי ממנה בהודעה בוואטסאפ. היא קראה את ההודעה וכלום.
הלכתי ללימודים. חזרתי. הלכתי לחברים. והחלטתי לשלוח לה הודעה... שלחתי לה באחה"צ-ערב ככה:
"Hi... I just wanted to say that im sorry about yesterday. the way I left things like that. I didn't mean to hurt your feelings and to be disrespectful. I think we both need sometime to think about what we want from ourselves and each other. I'm thinking about you a lot and care about you so much. I will be happy if we'll talk again in a few days"

היא לא התחברה לוואטסאפ 4 שעות. וברגע ששלחה את ההודעה היא מיד נכנסה לonline. היא קראה את ההודעה ולא ענתה. שוב פעם. נקרעתי.
אחרי שעתיים היא ענתה לי
"Ok. lets talk again in a few days"
ואז 10 דקות אחר כך הודעה נוספת
" im thinking about you a lot too"

עברה שעה... ולא יכולתי להחזיק את עצמי. התקשרתי אליה והיא לא ענתה. מיד אחרי זה שלחה הודעה בוואטסאפ של "Hi. whats up?"
אמרתי לה בעברית "כואב לי הלב..." "אני צריך אותך"

היא התקשרה אליי.
דיברנו. היא אמרה שממש פגעתי בה ושהיא לא מצליחה להבין את המוח שלי שעשיתי את זה. אמרתי לה שאני לא מצדיק את מה שעשיתי... אבל אני יכול רק להסביר את המצב שהייתי בו. והרגשתי שאני מרומה. הרגשתי שהיא אשכרה נבגד. ולא חשבתי בהיגיון ואני מצטער על זה.
היא אמרה שהיא מפחדת ממני. שאמרתי לה דברים פוגעים.
שאלתי אותה איזה דברים פוגעים בדיוק אמרתי לך?
היא אמרה שקראתי לה שקרנית ולא יציבה.
אמרתי לה... אני ממש מצטער אבל באותו רגע זה מה שהרגשתי שאת. תנסי לשים את עצמך במצב שלי מה תרגישי?

היא אמרה שהיא מנסה להבין אותי. היא לא יודעת אם היא מצליחה.
אמרתי לה שאני אוהב אותה. ואף אחד לא מושלם. ואני יודע שלא התנהגתי בסדר באותו רגע. ואני מתכוון לעבוד על החלק הזה בי שפשוט שובר הכל ברגע שנהיה קשה.

היא התחילה ממש לבכות ולהתרגש. וגם אני.
היא אמרה שהיא רוצה לקחת כמה ימים של ספייס ולדבר שוב פעם ביום שישי.

היא אמרה שהסיבה היחידה שמנעה ממנה להגיד לחבר'ה מרמאללה להגיד כן זה אני. אמרתי לה שאני אוהב אותה. ואני אוהב אותה לא משנה אם היא בתל אביב, ברמאללה או בבוסטון. זה לא משנה המיקום הגיאוגראפי. אמרתי לה שאין לי בעיה שנפגש פעם בסופש.
היא אמרה לי שהיא לא יודעת אם נוכל להפגש כל סופש כשהיא תהיה שם.
אמרתי לה whatever. נמצא דרך. השאלה אם אנחנו עדיין מאמינים שאנחנו יכולים ורוצים להיות ביחד.

לרגעים מסויימים הרגיש לי שאני מצליח להניע אותה מזה שנקח הפסקה. היא ממש התרגשה ואמרה כמה שהיא אוהבת אותי וכמה שהיא הייתה רוצה שהייתי לידה באותו רגע. אבל בסוף היא התעקשה.
היא אמרה שיש לה מחר פסיכולוגית + חמישי - שישי היא בטיול בשטחים והיא תישן עם החבר'ה שלה באיזה הוסטל בבית לחם.
ככה שזה די נוח לה לקחת את הספייס הזה לדעתי...

בכל אופן. אני נקרע. אני מקווה שנחזור. אני אוהב אותה.
אני יודע שלא הייתי מושלם. אני יודע גם שאני יכול להתגבר עליה והכל יהיה בסדר אם זה לא יעבוד. אני פשוט לא רוצה להתגבר עליה.
אני מקווה שגם היא לא רוצה להתגבר עליי.

לעניות דעתי האישית - אתה לא רוצה להיות שם - רחשי הלב הדליקו לך נורה מספר פעמים והעובדות אכן צפו לאחר מכן.

תוסיף לכך שהיא שינתה את חייה באופן קיצוני ביותר ולא אתפלא אם תתאסלם באחד מן הימים.

אתה עוד צעיר ובטוח אני שעוד יבוא היום ותמצא את האחת!

בכל אופן, שיהיה לך בהצלחה יקירי.

זה לא נעים, אבל אני לא חושב שיש לכם עתיד ביחד.
אם סדר העדיפויות שלה לא משתנה למרות הקשר שלכם ביחד, זה יישאר ככה...
ואתה תמיד תבוא בעדיפות שנייה.

לדעתי תתרחק ממנה, תראה את הצעדים שלה בלי לנסות להשפיע עלייה בפן הרגשי, ואתה תבין שכנראה אין עתיד לקשר שלכם.

תתפלא, אבל זה לטובה. בקשר צריך פשרות, ואתה מוכן להתפשר לטובתה (מוכן להיפגש איתה רק בסופ"שים, העיקר שתעשה מה שטוב לה) והיא עדיין מתחמקת ממחוייבות ואומרת שלא בטוח שהיא תוכל להיפגש... אם היא לא מתפשרת עכשיו, היא גם לא תתפשר בעתיד. הבסיס שלה זה בארה"ב ולא בארץ.
אם תמשיך את הקשר הזה של "אתה מתפשר", אתה תמצא את עצמך פשוט עושה כל מה שהיא רוצה ומוותר על עצמך.

היא כותבת לחברות שלה שזה דווקא לא דבר רע שאתם נפרדים, זה סימן שאתה מהווה מכשול רגשי בדרך ל"חלום" שלה. גם במידה ואיכשהו אתם תישארו ביחד והיא איכשהו תחליט שהיא מוותרת על כך, זה תמיד יחזור כמו בומרנג בעתיד.

לדעתי ברגע שאתה נכנס לריבים ומצוקות כאלה כל כך מוקדם בקשר זה קשר שנידון להגמר בפיצוץ פשוט במועד מאוחר יותר

אל תהיה תמים , את יודע שהקשר שלך איתה לא יחזיק מעמד אם תפגשו בסופ"שים לסירוגין
ובאותו מידה אתה לא יכול לצפות ממנה לשנות את סדר החיים שהיא סידרה לעצמה עד שפגשה אותך

הייתה לי פעם חברה ממעלות (אני מכפר סבא) - זה היה בתקופת הצבא אז זה בא לי בטוב, היא הייתה באה אליי בסופ"שים כשהייתי חוזר מהצבא, אבל זה לא היה קשר באמת - לשבת ולדבר בטלפון ולראות אותה פעם באף פעם כדי לצאת לאיזה פאב ולשכב איתה זה לא קשר אמיתי
ואתה גם תקבל את התחושה הזאת במידה והיא תעשה את הצעד הזה שהיא מדברת עליו

באיזשהו שלב ימאס לך, בעיקר כי אתה אומר שאתה אוהב אותה ויהיה לך קשה לדעת שהיא שם ואתה פה ואין שום דרך להפגש או לעשות משהו (למזלי אני לא אהבתי את הבחורה ממעלות אז לא היה לי בעיה באותו זמן)

אני אישית עם כל הצער שבדבר הייתי יורד מזה, כי גם כמו שאתה אומר אם זה לא הרמאללה הזה - היא מישהי שמשנה את דעתה בצורה קיצונית והיא עוד מחפשת את עצמה, ואם זה לא זה - זה יהיה משהו אחר
ואז אתה תתחיל את כל הסיפור הזה איתה מחדש, ויהיה עוד פיצוץ ואתה תהיה מבואס ותשב עם עצמך ולא תדע מה לעשות

והיא לא תעשה את הטעות של להכנס לפייסבוק שלה דרך הפלאפון שלך עוד פעם , אז אתה לא תדע את כמות המידע שאתה יודע עכשיו על המקרה הזה
ותאכל את עצמך מבפנים

אם אתה עדיין בגישה שאתה מבין שאתה יכול להתגבר עליה בלי והכל יהיה בסדר, אז אתה גם די מבין את מה שאני רושם עכשיו בראש שלך כבר וחשבת על זה - ולדעתי זה הצעד הנכון

ראיתי את ההודעה בשעה 3 בלילה כשהתעוררתי לרגע וכתבתי לה שאני שמח שראיתי את ההודעה שלה ומקווה שהיא ישנה כבר ושנדבר מחר.