אני בן 24 וחצי,מתחיל ללמוד רק שנה הבאה בבר אילן,כלומר בגיל 25
השתחררתי מהצבא,עבדתי שנה וחצי,טסתי ל 7 חודשים ומאז שחזרתי אני עובד שוב.לקח לי הרבה זמן להחליט מה אני רוצה ללמוד..וגם עכשיו אני לא בטוח במיליון אחוז,אבל זה אצלי מספיק טוב כדי ללכת על זה.
חברים שלי התחילו ללמוד שנה שעברה אחרי שהם חזרו מהטיול,עובדות בשטח:
לי יש חסכון של 100 אלף +-, ואני כל כמה זמן מפרגן לעצמי באיזה טיול ( אני טס בחמישי ללפלנד,12 אלף שקל על שבוע )
אני לא זורק כסף,שלא תתבלבל,אני משקיע המון מחשבה בכסף שאני מוציא,אפילו כסף קטן יחסית,אני לא מאמין בלקנות סנדוויץ ב30 שקל בחוץ,מדי פעם ברור,אבל לא מהאנשים שזה השגרה שלהם.
אז כן,אני אסיים שנה אחריהם,אבל לי יש כמה נקודות של שקט לעצמי,אצלי הסיבה העיקרית שלא התחלתי ללמוד זה כי לא ידעתי מה אני רוצה...
אולי אם הייתי יודע מה אני רוצה זה היה נראה טיפה אחרת...
בקיצר,זה לא סוף העולם,לפחות אני מקווה שלא,אחרת אכלתי אותה לא?
כי כולם צריכים להיות עם תואר כבר בגיל 28,ולא 29 או חס ושלום 30.