הרי אתה יכול להסביר

מה בתאוריה שלי אודות מקור ההתייחסות לגוי שומר שבת לא נראה לך

מה הקשר בין מתיחת חוטים לבין חומות עיר.

מאיפה התגלגלה לה המגבעת נוטפת המים ומה מקור הניעור שלה

ומה המלאכה הצפונה בקריעת נייר טואלט.

כפי שצויין לעיל, התורה מדגישה "כל מלאכה" (שמות כ' 10). בהתאם לכך, כל צורות המלאכה אסורות לביצוע ביום השבת. בנוסף לכך, הביטוי "כל מלאכה" אינו מילה נרדפת ל"מלאכה שלך" כפי שיש שרוצים לסבור. במילים אחרות, אסור בתכלית לבצע מלאכה בשבת בין שמדובר במקצועו של אדם או לא.

איני אמרתי שאין תורה שבעל-פה מה שכן הוא שתורה שבעל פה היא לא תורה משמיים אלא פירושים, הפירושים שחופפים למה שכתוב במקרא מקובלים במידה וזה חופף , אם זה סותר או מוסף זה לא מקובל וזה אסור.

ודרך אגב עד היום אומרים "... ציוונו וקידשנו להדליק נרות שבת"

והוא לא ציוונו בשום מקום בתורה ותנך בכלל.

לגבי " יש בעיה עם לומר ולהצהיר כאילו מה שאת אומרת הוא ההלכה בשם כל היהדות בכללותה." בני ישראל בתקופה הקדומה תמיד הלכו לפי התורה הכתובה לכן זו לא הלכה זה מה שכתוב.

לגבי "היות ודעתך היא דעת מיעוט מן הראוי שתסייגי את דברייך ותאמרי בתחילת דברייך שאת לא מאמינה בתורה שבעל פה, ושדעתך היא לא דעת היהדות האורתודוכסית. אם את לא עושה את זה את משקרת ומטעה בפני כולם. "

שמות פרק כג פסוק ב
לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים, לְרָעֹת; וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים--לְהַטֹּת.

זה אחד הציוויים שדורשים הרבה אומץ ואמת בלב,והרבה יראת האל.

לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים, לְרָעֹת;- לאמור: אל תלך אחרי רבים בגלל שהם רבים,{הנטיה של האדם}כאשר הם עושים דבר רע. מכאן אפשר להסיק שמותר ללכת אחרי רבים, כאשר הם הולכים להטיב.

וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים--לְהַטֹּת-לאמור:
וְלֹא-תַעֲנֶהעַל-רִב-כמו לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר- אם מעידים אותך בריב {או במשפט- ריב=גם משפט} בשאלה מי הצודק?שלא תהיה לך נטיה ללכת ע"פ הרוב-.לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים--לְהַטֹּת. כי אם על הצדק! הצדק שאתה מבין,כי אותך שאלו.ואסור לך להילחץ ולפחד מהרוב.

זה קורה לא מעט בוויכוחים בין אנשים.{אפילו קבוצת חברים} איש אחד מתווכח עם רעהו,לאחד מהם מצטרפים עוד אנשים שתומכים בעמדתו. ואז נשאר האחד לבד.מול כל הקבוצה.
ואז מגיע אדם חדש לוויכוח,או לריב, או למשפט חברי. ושואלים אותו מי הצודק? נניח שהוא רואה שכולם עומדים -עשרים במספר. מול אותו אחד בודד.

מה הוא יאמר ?

הסטטיסטיקה שלי מהניסיון בדברים האלה, הראתה לי ש-95 אחוז מבני האדם -נטו לרוב.

פחד הרוב..

זה מול קבוצה של עשרים- מה קורה לשופט כדורגל שממולו 60.000 אוהדים מתלהמים ושרופים-כאשר הוא שורק פנדל נגד הקבוצה המארחת. תמיד הערצתי שופטים כאלה.למרות שסך הכל זה כדורגל.

אם נלך על הספר הישר או איך מכנים אותו המקרא.
אנו נראה שלאורך כל הדרך כולם {כמעט} הלכו עם הרוב. המעטים שלא הלכו עם הרוב, היו בודדים.

הנה נתחיל בנוח.

כל העולם חטא כולו מקטן ועד גדול -וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. ו וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ. - כל כך חטאים עד ש-האל נהיה עצוב.וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ.

כולם- כולל כולם - כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ, עַל-הָאָרֶץ.

חוץ מנוח."נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו" ואני לא מקבלת את הפרשנות שרק בדורותיו היה צדיק. גם אם היה בדורנו היום הוא היה נקרא צדיק- ניתן לראות איך קילל את בנו של חם.בגלל חם שלא כיסה את אביו והשאירו ערום וגם ראה את ערוותו.לא כך נהגו בניו שם ויפת-הם כיסו את אביהם ואת ערוותו לא ראו."וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם, לֹא רָאוּ."
היום במקלחות של הבריכות הילדים רואים את ערוות אביהם -חופשי. גם הדתיים במקווה הטמא-רואים את ערוות אביהם חופשי. אז הינה לך. גם בדורינו הוא צדיק. ועוד היום יש את התורה וכתוב בבירור. "עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ, לֹא תְגַלֵּה".

נוח נשאר וזרעו נשאר- ובני האדם שהלכו עם הרוב- נמקו.או יותר נכון טבעו.
אֶת-הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ.- -והיום לא חסרים אנשים שלא יראים את האל. הם הרוב.

הסיפור הבא קורה בסדום-
וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד.
לא ברור אם לוט היה צדיק{לא כתוב}למרות שהיה מארח נפלא,אך לכבודו של אברהם לוט שרד מהתופת,אך אחריתו לא היה טוב{עם בנותיו במערה}
וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן: כָּל-הָעָם, מִקָּצֶה. כולם באו לאנוס כביכול גברים חדשים כי נמאס להם לשכב עם עצמם. רק הם לא ידעו שהם מלאכים שבאו להשחית אותם ולהפוך את עירם .
כולם- כולם היו הומואים בכפייה-אונסי גברים.

הסיפור הבא קורה במדבר.

וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ. ב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי. ג וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל-הָעָם, אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל-אַהֲרֹן. ד וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ--אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ה וַיַּרְא אַהֲרֹן, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַיהוָה מָחָר. ו וַיַּשְׁכִּימוּ, מִמָּחֳרָת, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים; וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ, וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק.

כולם, חוץ מיהושוע ומשה.
אפילו אהרון הכהן נכנע לרוב."וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה;"
וַיַּרְא אַהֲרֹן, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַיהוָה מָחָר.

בסופו של דבר יהושוע נשאר וכולם מתו במדבר.

ואז פרשת המרגלים- כלב בן יפונה משבט יהודה-ויהושוע משבט אפריים. נשארים ויורשים את הארץ, והשאר מגיל עשרים שנה ומעלה מתים במדבר.
וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא, אַחֲרָי--וַהֲבִיאֹתִיו, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ, יוֹרִשֶׁנָּה.

הסיפורים הבאים הם רציפים.
פשוט כולם אבל כולם, חוץ מחלק מהשופטים עצמם-העם כולו חוטא.
וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיַּעַבְדוּ, אֶת-הַבְּעָלִים. יב וַיַּעַזְבוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם, הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם; וַיַּכְעִסוּ, אֶת-יְהוָה. יג וַיַּעַזְבוּ, אֶת-יְהוָה; וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל, וְלָעַשְׁתָּרוֹת. יד וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנֵם בְּיַד-שֹׁסִים, וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם; וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם, מִסָּבִיב, וְלֹא-יָכְלוּ עוֹד, לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם. טו בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ, יַד-יְהוָה הָיְתָה-בָּם לְרָעָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם; וַיֵּצֶר לָהֶם, מְאֹד. טז וַיָּקֶם יְהוָה, שֹׁפְטִים; וַיּוֹשִׁיעוּם, מִיַּד שֹׁסֵיהֶם. יז וְגַם אֶל-שֹׁפְטֵיהֶם, לֹא שָׁמֵעוּ--כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם: סָרוּ מַהֵר, מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְו?ֹת-יְהוָה--לֹא-עָשׂוּ כֵן. יח וְכִי-הֵקִים יְהוָה לָהֶם, שֹׁפְטִים, וְהָיָה יְהוָה עִם-הַשֹּׁפֵט, וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט: כִּי-יִנָּחֵם יְהוָה מִנַּאֲקָתָם, מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם. יט וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט, יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם, לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲו?ֹת לָהֶם: לֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם, וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה.

זה פשוט מדהים עניין הרוב הזה. למה ? איך זה קורה ? רק אלוהים יודע!

והנה הסיפור המופלא של אליהו.
אליהו איש חזק ואמיתי שלא נכנע ללחצים,הוא נרדף על ידי אנשי בליעל שתפסו את השלטון.ונלחם מול נביאי השקר-הבעל של היא-זבל.
לא היה לו קל לאליהו. אלוהים שינס מותניו וחיזקו. וְיַד-יְהוָה, הָיְתָה אֶל-אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס, מָתְנָיו . . לעיתים אליהו התייאש וביקש למות--וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ, לָמוּת, וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי, כִּי-לֹא-טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי- זה היה בדיוק לאחר שהרג את נביאי השקר של היא- זבל.והיא רדפה אותו עם כל הממלכה המרושעת שלה.

טוב, יש עוד במלכי ישראל שהסיטו את העם לעבוד אלוהים אחרים והסיפורים לא מעטים. ירובעם ושלמה{בזקנתו} רחבעם,אחאב,והיא-זבל-ועוד מלכי ישראל-גם חלק ממלכי יהודה-כמו מנשה.והעם הלך אחרי מנהיגיו.

איזה ציווי יפה.

לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים, לְרָעֹת ;וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים--לְהַטֹּת

כד וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר: עַד, תֻּמָּם. כה וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר. כו לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם (דברים, פרק לא', פסוקים כד'-כו')

משה כתב את כל הדברים שאמר לו אלוהים. ולא מוזכר שום נרות שבת שם מי שמדליק ואומר שהוא ציוונו מוסיף ומכפיש את שם האלוהים בדיוק כמו מי שמדליק נרות חנוכה או נוטל נטילת ידיים.

בנוסף, אני הפסקתי לקיים מצוות שסותרות ומוספות לתורה שבכתב שאותן מצוות אלו המציאו החכמים ואני מרגישה שאני עובדת תורה אחרת של בני אנוש ולא את תורת האלוהים.

לי יש אל אחד ותורתו האחת, זה שאתה מעדיף שתהיה לך תורה שכתבו אותה החכמים אשר כביכול יש בה לרוב תוספות וסתירות זו בעיה שלך, אותם חכמים שאתה משווה אותם כאלוהי בני אנוש ואתה הולך לפיהם זה בעיה שלך ולא שלי וזו זכותך.

אין צורך להגיד לי שאני טועה כי אחרי שראיתי מה כתוב בתושב"ע והשוואה למה שכתוב בתורה אז הטועים הם אלו שמאמינים לתושב"ע ולא קראו את התורה והתנך.

הנה לדוגמא:

ויקרא פרק יא פסוק כט
"וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ: הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר, וְהַצָּב לְמִינֵהוּ"

אלוהים אמר לנו שאלה היצורים מבעלי החיים הקטנים שעל האדמה שעליכם להתייחס אליהם כאל דבר טמא: חוֹלֶד, עכבר, וכל סוגי הצבים.

והנה תראה מה אומרת הגמרא - היא אומרת ש"הצב למינהו" זה ערוד שזה זיווג של צב ונחש. אפילו זה שמקריא מהגמרא לא מבין את מה שכתוב בתוך הגמרא ולא רק זה האנשים ששומעים את זה לא מעכלים את השטות הזו.

שמות פרק כג
(יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר:

דברים פרק ה
(יב) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ:(יג) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ:(יד) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ:(טו) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:

שמות פרק יב
(מט) תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם:

ויקרא פרק כד
(כב) מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:

במדבר פרק ט
(יד) וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהֹוָה כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ: