גדלתי במשפחה חד הורית, ולאימא שלא היה לה מי יודע מה כסף לזרוק לי על ביגוד אופנתי ובכל היוצא מכך.

באותה התקופה לא ממש הלך לי עם בנות (מדבר על גילאים 12 - 21), כי תמיד היה לי איזה חבר יותר כריזמטי או שרירני ממני.

בזמן הצבא הכרתי את אשתי לעתיד, כמו שאני, חננה כזה עם משכורת רעב של 300 - 400 ש"ח של תומך לחימה.

איך שהשתחררתי, ישר הלכתי לעבוד, ללמוד ולהתאמן בחדר כושר.
לאחר תקופה של שנה+- הצלחתי לחסוך וקניתי רכב שחלמתי עליו עוד בזמן התיכון (audi a3), הפכתי לסוס שרירני (עליתי קרוב ל20 קילו שרירים), וגם עבודה מעולה.

עקב לימודיה של אשתי לעתיד במדינה אחרת, יצא שתקופה של 4 חודשים+ היינו בקשר על שלט רחוק.

כמובן שיצאתי עם החבר'ה לפאבים ומסעדות. ואז מן הסתם יצא לי להיתקל באותן הבחורות שלא כזה הלך לי איתן באותה התקופה, כי לא הייתי "שווה" הרבה בעיניהן. ברגע שהן ראו אותי בדמות החדשה של סוס מנופח, רכב מגניב, עבודה ומשכורת + לימודים של מתכנת, התחילו לרדוף אחרי מכל הכיוונים. הן ידעו טוב מאוד שיש לי חברה כבר הרבה שנים, וזה ממש לא הרתיע אותן.
נתתי להן אפשרות לטעום קצת מהעולם הפנימי שלי, מה החלומות, השאיפות, העקרונות לחיים ,למשפחה, לאהבה.
הגעתי למצב של אין ספור הזמנות לצאת או להגיע אליהן הביתה.

ברגע שהרגשתי שהן מתאבות בי, נתתי להן כזה ברקס רציני שאין לא ידעו מאיפה זה בא להן.
איך שפאקינג הגלגל מסתובב לו.
כן, אני מודה שהייתי קצת מנאייק איתן, אבל בשבילי זאת הייתה סגירת מעגל ולקח חשוב לחיים.

אני מודה לאלוהים שבאותה התקופה לא הלך לי עם אותן בנות, כי בדרך הנ"ל למדתי שיעור מאוד חשוב לחיים והכרתי את אשתי שהיא הבנאדם הכי רגיש (במובן הטוב של המילה) ולא חומרתי שיש.

לסיכום, אל תירק אפילו לכיוונן של אותן הבחורות שהולכות על בחור מספר 2, כי כמו הבחור הנ"ל, הן גם לא שוות יותר מדי. תמצא לך מישהו שתאהב אותך איך שאתה, גם אם אתה כרגע בתחתית. והמלצה חמה, אל תציב לך מחסומים בדמות של "רק בחורה ישראלית".