נתונה לך נגזרת. מתחומי עליה וירידה אתה מסיק כי x=2 זו נקודת קיצון. אחרי שאתה מציב אתה רואה שאין כל כך דרך אחרת. נתונה לך כבר נגזרת. אתה משווה אותה ל-0 כי אנחנו מדברים לנקודת קיצון, ואתה מציב x=2. קיבלת a מסוים שמעתה אתה מציב אותו. כדי לאתר את הפונקציה עצמה אתה מבצע פעולת אינטגרציה ומוסיף c.(פעולה הפוכה לנגזרת שתתן את הפונקציה). מה שאומר סעיף ב' במילים פשוטות הוא שהנקודה (0,6) נמצאת על גרף הפונקציה. אתה מציב את הנקודה, מקבל את ה-с ויש לך את כל הנתונים הדרושים. אם בכל זאת תיאלץ לשרטט אז תחקור רגיל. כל נקודות הקיצון, חיתוך עם הצירים, תחום הגדרה וכיו"ב. אתה משרטט את הנתונים על גבי הגרף, ואין כל כך הרבה אופציות לאופן שבו תיראה הפונקציה על הגרף, בהתאם לנתונים.