שבת שלום

קודם כל, לא יודע אם זה מנחם אותך או לא אבל גם אצלי שיעורי חיבור היו "שכונה". ניגשתי כמוך לבגרות חורף ביב', גם לי היו שעתיים שבועיות. גם אצלנו הפסדנו המון שעות, אמנם לא בגלל שביתה אלא בגלל שכל הפעיליות תמיד נפלו על היום הזה (ים שני נדמה לי). מלבד זאת, זאת הייתה מורה מקסימה שלימדה אותנו בכיתה י' לשון והיא מסוג המורות שיש יותר מידי צחוקים בשיעור אחד
בכל אופן, מחברת חיבור אי אפשר להגיד שיש לי, אלא רק את המספר המצומצם של הדפים עליהם עברנו בשיעור.

אני ניגשתי לבגרות בחיבור עפ"י 2 מבחנים ומתכונת (נדמה לי).
(עד פה היה החלק של "לעודד" או אולי לגרום לך לא להרגיש לבד במערכה.

בכל אופן (!),
אני דווקא אוהב את הבגרות הזאת רק בגלל שהיא לא דורשת הרבה, ודווקא בגלל שלא כולם יכולים לקבל בה ציון גבוה. בגלל זה גם המשקל הנמוך שלה (1 יח"ל שזה ממש מעט). אני חושב שלא מזיק שיש מקצוע אחד במערכת שבוחן את כישורי הכתיבה נטו של התלמיד. כתיבה והתבטאות לא צריכים להילמד בשיעור חיבור, כי אם רק ינסו לגרום לתלמיד להתבטא ולכתוב יפה יותר, יידרשו יותר כ-5 שעות שבועיות במשך שנה (וזאת האמת). התבטאות צריכים לפתח מגיל צעיר, עוד מבית הספר היסודי להשריש בתלמיד את כישורי הכתיבה, לדבוק בו לקרוא ספרים ולהעשיר את השפה (אם כי יש דרכים נוספות). בכל אופן, זאת דעתי. בסה"כ בגרות פשוטה למי שיודע לכתוב.