כיצד ניתן לגרום לבחור צעיר לצאת לרצוח?

המנהיגים מצאו שיטה מדהימה - ניתן פשוט לסמם אותו בחשיש, ואז לתת לו פקודות.
וכך היה, מנהיג אחר מנהיג היה מסמם בחורים ושולח אותם למשימות רצח שונות.
לצבא החשישניקים קראו - ח'שאשין (הפירוש הוא כמובן - חשישניקים).

במרוצת הזמן המילה עברה שינויים, וכיום למילה יש כמובן משמעות אחרת - רוצח (מתנקש).

"המיתוסים אודות החשישיון הינם רבים ומגוונים, אך מעולם לא נמצא להם תימוכין בכתבים מוסלמיים. על פי המחקר המודרני המקור למיתוסים המופרכים אשר הופצו, הוא בצלבנים ששהו בסוריה באותה תקופה וראו במעשיהם של החשישיון מעשי טירוף. ההסבר אשר מצאו הצלבנים, שנואי נפשם, ליכולתם של החשישיון לצאת למשימות רצח כה מסוכנות הוא בכך שהללו הם "מעשני חשיש" (בערבית "חשישיון") כדי להגיע לאקסטזה דתית שתכינם לקראת מעשי ההקרבה העצמית המבוקשים.

שם זה אף נתגלגל משם לאירופה, כנראה בגלל המיתוסים השונים שנוצרו סביב החשישיון, על ידי סופרים אשר עיוותו את המילה הערבית "חשישיון" למילה המוכרת כיום באנגלית למתנקש - assassin.

המיתוסים לא נעצרו ברמה זאת, אלא המשיכו ותפחו. על פי אחד מן המיתוסים המוגזמים חברי הכת איתרו נערים צעירים יתומים או ממשפחות עניות מוכות גורל וחטפו אותם תוך שהם מסממים את קורבנם עד לאובדן הכרה. במהלך מספר ימים הוחזקו הנערים במצודת אלמות, אשר שכנה בראש מצוק המשקיף אל הים הכספי וממנה נשקף יופי חלומי. החטופים הצעירים, מסוממים בעזרת חשיש טופלו כבני מלכים. הוגשו להם מאכלים ומשקאות עשירים. הם הולבשו בבגדים נקיים ומפוארים ופונקו על ידי עלמות חן רבות ששרתו אותם בנאמנה.
מקץ מספר ימים סוממו שוב הנערים החטופים עד לאובדן הכרה. הם הולבשו בבגדיהם הישנים והבלויים והוחזרו למקום ממנו נחטפו ואל המציאות האפורה והיומיומית. כשחזרה הכרתם הובטח להם כי המקום בו שהו הוא גן עדן וכי רק מאמינים מוסלמים שמותם יהיה מות גיבורים, מות הקרבה על קידוש השם יזכו להגיע לשם.
כך לפי האגדות, שוכנעו נערי כת החשישיון להפוך למתנקשים מאומנים שהקריבו עצמם על בסיס אמונתם להגיע אל גן עדן ואל 70 הבתולות הממתינות להם.

מיתוס נוסף, או רושם היסטורי מוטעה, הוא יחסיהם של החשישיון והצלבנים. לאורך הדורות ובהשפעת כתבי נוסעים, דוגמת בנימין מטודלה, נטבע הרושם כי החשישיון והצלבנים היו אויבים בלב ובנפש. אולם האמת היא שעוינותם של החשישיון כלפי המוסלמים הייתה רבה ומשמעותית יותר. במקרים רבים מתעדות כרוניקות שיתוף פעולה עם הצלבנים כנגד צבאותיו של צלאח א-דין. למעשה, היו החשישיון אויביו הגדולים ביותר של המצביא המוסלמי וניסו להתנקש בחייו פעמיים."