ilanka 
חבר מתאריך 2.8.02
26908 הודעות, 23 פידבק |
01:15 05.02.08 |
    
|
חשש לפגיעה במדע ובטכנולוגיה בשל הפחתה במלאי גז ההליום
| |
באמריקה, ההליום הולך ונגוז. הפתרון - הגברת המיחזור
היסוד המאפשר לבלונים להתעופף, לקולות להשתנות ולגוף להתרענן הולך ומתכלה כה מהר במאגר העולמי הגדול ביותר, מחוץ לאמרילו, טקסס, עד כדי כך שתכולתו שם צפויה להיעלם לחלוטין בתוך שמונה שנים. ההשפעה הגדולה ביותר של מצב זה הינה על המדע והטכנולוגיה, לדברי ד"ר לי סובוטקה, פרופסור לכימיה ופיסיקה בפקולטה לאומנות ומדעים של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. "השימוש בהליום במדע נרחב ביותר, אך תפקידו החשוב ביותר הינו כחומר-קירור," אומר סובוטקה, מומחה בכימיה גרעינית ובפיסיקה אשר משתף פעולה במחקריו עם חוקרים ממספר מעבדות לאומיות. ככלל, המשתמשים ה"כבדים" בהליום (He), כדוגמת המעבדות הלאומיות, הינם בעלי תשתיות מתאימות המאפשרות להם למחזר ולהשתמש ביעילות בהליום, אומר סובוטקה. אך אין כך הדבר עבור משתמשים "קלים" רבים אחרים. שימוש נעשה בהליום בתחומים של תהודה מגנטית גרעינית (NMR), ספקטרוסקופיית מסות, ריתוך, ייצור של שבבי מחשב וסיבים אופטיים, בין שאר שימושיו הטכנולוגיים הרבים. נאס"א משתמשת בכמויות שנתיות רבות בכדי לשמור על לחץ קבוע ומבוקר של מלאי הדלקים במעבורות החלל. "הליום הינו משאב-אנרגיה שאינו מתחדש או בעל תחליף. תכונותיו ייחודיות ושלא כמו במקרה של דלקים פחמימניים (דלק או גז טבעי), אין דרכים ביוסינתטיות להכנת תחליפים שלו. על כולם לעשות את המאמץ העליון למחזר אותו," אומר החוקר.
סחיפה
ההליום הקיים בכדור הארץ נצבר בו ברבות מיליוני השנים כתוצאה מהתפרקות של היסודות הטבעיים אורניום ותוריום. ההתפרקות של יסודות אלו מתקדמת בקצב בלתי-סדיר. לדוגמא, אחד מהאיזוטופים החשובים ביותר לקבלת הליום הינו אורניום-238. במשך כל תוחלת החיים של כדור הארץ רק כמחצית מאטומי האורניום-238 התפרקו, למתן שמונה אטומי הליום מכל אטום אורניום, בתהליך הכללי. התפרקות חלקית ובלתי-עקבית כזו מתרחשת בכל כ- 1000 שנים. בזמן התפרקות האורניום והתוריום חלק מאטומי ההליום המשתחררים נלכד בתוככי מרבצי גז טבעי הקיימים בשכבות גיאולוגיות שונות. חלק מאטומי ההליום שנוצרו מחלחל החוצה ממעטפת כדור הארץ ונסחף אל האטמוספרה, שם הם קיימים בריכוז של ppm 5 (חמישה חלקים למיליון). אולם, הליום זה, וכן כל הליום אחר אשר משתחרר בסופו של דבר לאטמוספרה ע"י המשתמשים בו, נסחף מעלה ובעצם אובד לעד. "כאשר נשתמש בכל ההליום שנצבר במשך כמעט 4.5 מיליארדי שנים בהן קיים כדור הארץ, המלאי שלו יאזל לחלוטין," אומר סובוטקה." אין לנו אפשרות לקבל כמויות משמעותיות של הליום מהשמש – שניתן לראות בה מפעל להליום במרחק של כמאה וחמישים מיליון ק"מ – ואף לא מכל מפעל אחר שיוקם ע"פ כדור הארץ. בסופו של דבר, ניתן יהיה לייצר הליום באופן ישיר בכורים של היתוך גרעיני ובאופן בלתי-ישיר בכורים של ביקוע גרעיני, אך הכמויות שיתקבלו בתהליכים אלו מתגמדות לעומת הכמויות שאנו נצטרך.למאמר המלא: http://www.hayadan.org.il/wp/no-helium-for-science-3001085
|
|
 
 
 
שתף
|
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
|
| |
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
