אני אנסה להסביר על דוגמאות..הדמות חלקית בקוליות:
ניקח את הפועל 'הזדמן', נחזור אחורה לצורה המקורית..
השורש הוא ז.מ.נ, והבניין הוא התפעל..
לפי צורת התפעל, היינו אמורים להגיד 'התזמן',
אבל, נורא קשה לנו להגות כך את המילה ולכן, בצענו שיכול עיצורים..
שיכול עיצורים- החלפה בין 2 עיצורים צמודים, במקום התזמן -> הזתמן..
ועדיין, קשו לנו לומר את המילה ברצף המדובר ויותר קל במקום לעצור עם ת'.. להיות עדינים יותר עם האות ד'.. על כן, הדמות חלקית בקוליות, האות ד' מחליפה את האות ת'.. קיבלנו 'הזדמן'.
לסיכום,
התזמן -> (שיכול עיצורים) -> הזתמן -> (הדמות חלקית בקוליות) -> הזדמן.
הדמות חלקית בנחציות:
תופיע בד"כ בבניין התפעל..
מה עלינו לעשות? שיכול עיצורים + הדמות חלקית, כיצד?
לדוגמא, ניקח את הפועל 'הצטלם'. ידוע לנו שהוא נמצא בבניין התפעל..
לפי בניין זה, עלינו היה לכתוב 'התצלם', שורש צ.ל.מ, אך מאוד קשה לנו להגות.
שיכול עיצורים, כמו שכבר הסברתי, במקום 'התצלם' -> 'הצתלם'..
ועכשיו, הדמות חלקית בנחציות, אותו צליל, אות שונה:
במקום ת', נשבץ ט'.. מה קיבלנו? הצטלם.
לסיכום,
התצלם-> (שיכול עיצורים) -> הצתלם -> (הדמות חלקית בנחציות) -> הצטלם.
שיכול עיצורים:
קשה לנו להגות מילה מפני שהיא מכילה 2 עיצורים צמודים זה לזה שמקשים לנו על הדיבור, קורה בבניין התפעל לרוב (לא רוצה להגיד תמיד, כי אני לא בטוחה).
התסרק-> הסתרק
התספר-> הסתפר
החלפנו את הת' התבניתית בפה"פ.
התמזגות עיצורים, או בשם אחר, התלכדות עיצורים.
התלכדות- אותו צליל, במקום שיופיע טריליון פעמים, מופיע פעם אחת :P
למשל, ניקח את המילה, כרת.. ואת המשפט בעצם, 'אני כרתתי עץ'..
האם כרתתי? ובכן, עברנו את כיתה ג', עלינו לדעת שאומרים "כרתי"
מה קרה? קשה לנו להגות פעמיים את האות ת' בזה אחר זה ולכן,
אנו הוגים אותה פעם אחת לאחר שהבאנו להתלכדות עיצורים:
כרתתי-> כרתי.
דוגמאות נוספות:
התתמר-> התמר
למשל, המילה טחן, השורש, ט.ח.נ, אנחנו טחנו, לא כך?
ובכן, לפי השורש ותוספות כינוי הגוף של 'אנחנו', כמו למשל במילה 'כתבנו' הוספנו 'נו'.. היינו אמורים לכתוב 'טחננו'.. אבל, אנחנו מקצרים :P
מכניסים את כינוי הגוף ללה"פ מפני שמדובר באותיות זהות.. נ' של טחן ונ' של אנחנו, מכאן ש: טחננו -> טחנו..
אני זוכרת שיש גם הדמות מלאה ומשום מה לא כתבת פה.. אם תרצה, תשאל 