לומדות לחייך שובהן קורבנות תמימות של ברוטליות, אך כעת ישנה תקווה לנשים פקיסטניות שהושחתו ונצטלקו על ידי תקיפה אכזרית בחומצה, טאגהרד ח'אנדב ופאולה בורנשטיין מדווחים. לבושות בסארי יפהפה וכיסוי ראש איסלמי, אירם סעיד נראית כמו כל אישה פקיסטנית אחרת. לרגע היא מסוגלת להסתיר את הכאב והצלקות מעיניים בוהות. אז היא מסירה את הביגוד הכבד והמשקפיים הכהות, חושפת חורבן. לפני 10 שנים, בגיל 19, אירם הייתה קורבן לתקיפה בחומצה. פשעה? דחיית הצעת נישואין. "זה היה מאוד קשה בעבורי לעכל", היא אומרת מאיסלמבד. "אני נלחמת עם עצמי אבל אני חייבת להמשיך הלאה. לא משנה איזה עונש העבריין יקבל זה לא יהיה פיצוי עבורי". אירם נזקקה ל25 ניתוחים ואיבדה את עינה השמאלית. סיפורה הוא לא בלתי מקובל, בעיקר באיזורים כפריים בפקיסטן, היכן שלנשים יש מעט זכויות ושום השכלה. כך גם עונשה הלא מידתי, שמבטיח את קיומה של האגודה לנפגעי חומצה. הקורבנות הן בעיקר נשים צעירות בשנות העשרה לחייהן, שהואשמו בגרימת בושה למשפחתם על ידי סירוב הצעת נישואין- לעתים מאורגן- או התפתחות מינית לא רצויה. כוויותיהן, למרות שהן מזוויעות, בדרך כלל אינן קטלניות, במקום זאת משאירות אותן מעוותות וכבולות לביתן, מה שמוביל לבידוד חברתי וייאוש. ב2006, לאחר שבע שנים של מחקר, הארגון לנפגעי חומצה (אל"ח) הוציא את הדו"ח הראשון של תקיפות-חומצה, חומר שהוא זול וזמין בפקיסטן. בארבע שנים לאחר 1999, האל"ח נאלץ להתמודד עם מספר מבהיל של תקיפות. האחוזים החלו לרדת ב2003, הודות לקמפייני הסברה מקומיים בינלאומיים, עצרות בזמן יום הנשים הבינלאומי להקמת מודעות, עזרתם של ארגוני זכויות האדם, וחשוב מאוד, על ידי הקורבנות שנחשפו. ועדיין, לחרדתנו, יותר ממקרה אחד מדווח כל יומיים. לבושה בסארי צהוב שחושף את גופה המצולק, מומתז מאי מערסלת בגאווה את בתה בת ה9 ימים פאטימה. בת ה38, הגרה בבאסטי דולאי וואלי, כפר בפונג'אב שבפקיסטן, הותקפה באמצע הלילה על ידי תוקף לא ידוע. כמו נשים רבות אחרות הגרות בכפרים קטנים, היא עבדה בשדות כדי לעזור לפרנס את משפחתה. תוקפה מעולם לא נתפס. "יש לי את המשפחה שלי אך איבדתי את היופי שלי", היא אומרת. סאריה ליאקט, 22, מסווה את הכאב של אובדן נעוריה ויופיה על ידי חיוך מקסים. בגיל 18, סאריה, מלאהור, נקלעה בתוך ויכוח משפחתי על נישואין מתוכננים. היא נתפסה כאישה לא ראויה לאחר שגיסתה לעתיד שיכנעה את אחיה שהיא אינה האישה המתאימה בשבילו ושהמשפחה לא יכולה להרשות לעצמה מימון של הטקס לפני הנישואין. לא כל הנשים לומדות לחייך ולמצוא אושר. שאמין מאי, בת 25, ובתה בת ה15, סאפיה, הותקפו בשעה שישנו. סאפיה הייתה אז רק תינוקת. ב1993, ללא ידיעה מה היא מסכנת, היא התעמתה עם גבר שתקף אותה מינית בזמן שעבדה בשדות בקאן וואלה, פאקיסטן. הגבר חיכה עד שירד הלילה, בשעה שהאם והתינוקת ישנות, וריסס אותן בחומצה. שאמין עברה ניתוחים רבים לשיחזור ראייתה, אך נשארה עם ראות חלקית. היא כיום אלמנה, והיא מודה: "האושר שלי הלך". ישנה גם את ח'אלימה עבדול-ג'אפר, בת 36, ובתה קאסואר בת ה-8, שהיו קורבנות של תקיפה חומצה. ח'אלימה, הגרה בכפר קטן בפרובינציה של מוזאפארגר, אומרת שהיא ובתה הותקפו לפני שמונה שנים בזמן שישנו. "עברתי כל כך הרבה יסורים והפושע לא נתפס", היא אומרת. נאליה ראזה, בת 17, שילמה את המחיר האולטימטיבי על כך שסירבה להצעתו המינית של מורה הבית ספר שלה. היא הייתה רק בת 13 כאשר הפכה לעוד קורבן של התקפת-חומצה. נאליה, מכפר קטן בדרום פונג'אב, צריכה לעבור מרחק רב כדי לקבל טיפול לעיניה. בחלקים גדולים של העולם בנות 15 רבות נמצאות בבית הספר ומפלרטטות עם בני בני גילם. אך לא עבור סאברה סולטן, שבגיל 15 הפכה לכלה-ילדה של איש מבוגר. בת ה-28, כיום, אומרת שבעלה נעשה לא מרוצה ממערכת היחסים ביניהם ושהיא הותקפה מכיוון שלא יכלה לשלם את הדאורי (נדוניה- מ.ג). "פניי נשרפו, אך לא לבי. אני מנסה לעמוד יציבה כמו חומה אך ישנם אנשים שרוצים לנתץ את החומה", היא אומרת. רבות מנשים ונערות אלו לעלולם לא יחלימו מהטראומה הפיזית והפסיכולוגית שהן נאלצו לעבור. למרבה הצער, רבות לא יראו את תוקפיהן נכלאים. בפקיסטן, היכן שנשים סובלות מנטייה כנגדן במערכת המשפט, המשפטרה לא ששה לפעול עם מה שנקרא ענייני משפחה. רק אחוז קטן ממקרים אלו מגיע לבית המשפט, שבו ממצים עם העבריינים את הדין. רוב המקרים נסגרים מחוץ לאולם בית המשפט לאחר ששוחד נכבד משולם. בעזרת אל"ח וארגונים ללא-רווח כמו ארגון דפליקס סמיליגאין (אד"ס). קורבנות יכולות לקבל טיפולים רפואיים מתמשכים, כולל ניתוחי שחזור פלאסטיים. קבוצה של רופאים איטלקיים, בסיוע של אד"ס, ממשיכים לטפל ולתמוך בקורבנות של תקיפות-חומצה בפקיסטן. "המטרה שלנו היא לשקם את הנשים הללו, להחזיר להן מעט גאווה ותחושת הישג וניידות על ידי הניתוח", אומר האד"ס. כל הניתוחים הם מורכבים וכוללים השתלת עור והחדרת מרחיבי עור. הארגון, שהוכרה על ידי הותיקן בפועלה למען ילדים ונשים שעברו התעללות, מתכננת להקים מרכז שיקום והכשרה מקצועית., שיספק עזרה במגורים וטיפול של 24 שעות ל-50 קורבנות. בגדול הארגון מקווה להעניק לנשים אלו את הכוח והאומץ לנסות ולחיות חיים עצמאיים. http://rotter.net/forum/scoops1/19930.shtml#1
|