לפי המסורת היהודית, החודש הראשון הוא חודש ניסן, החודש בו חל פסח והחודש בו יצאו בני ישראל ממצרים, ובו אלוהים קבע כי "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב, ב).

ראש השנה הוא בחודש השביעי, תשרי.

בזמן המשנה התחילו להתייחס לחג כראש השנה, והתחילו לקבוע לפיו את השנה העברית.

א' ניסן היה ראש השנה לפיו נספרו שנות מלכות מלכי יהודה - זה היה חג לאומי (יציאת מצרים, התגבשות העם וכו') ודתי (גאולה) - חיים רוחניים שנוגעים ליהדות בלבד.
מכיוון שבית המקדש חרב ואנחנו נמצאים במצב של גלות, א' ניסן נשכח ולא נחגג, כי אין מלוכה או קורבנות, שנקבעו בא' ניסן. לא' תשרי יש השלכה על חיי החול, השנה החקלאית (שנת יובל, שמיטה וכו') מתחילה בא' תשרי ואותו היום כולל בתוכו את החיים הגשמיים, בקרב יהודים וכלל האנושות. התפילות בראש השנה נוגעות לתיקון עולם.

שלמה המלך וראש השנה. זה כבר נושא שאני לא בקיאה בו כל כך. מה שכן, שלמה המלך בנה את בית המקדש הראשון, מקום תפילה קבוע שבו יכל העם לעלות, להתפלל, וליצור קשר "ישיר" עם האלוהים. עד שהוקם בית המקדש, היה משכן זמני שעבר בין מקומות שונים בכל התקופה מכניסת בני ישראל לארץ ישראל ועד שהוקם בית המקדש.