מילה אישית: איש יקר ואמיץ, זכיתי להכירו כאן בישראל וגם במסע לפולין. תנחומים למשפחתו...

מת ניצול מרד גטו ורשה, שהפך לגיבור ספר

דוד פלונסקי איבד את כל משפחתו בשואה, אך ניצל כשהתחזה לנער פולני ומכר סיגריות. לאחר שעלה לישראל הקדיש את חייו לזכר השואה, והרצה בפני בני-נוער.
הוא גם אחד מגיבורי הספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים". בן 83 היה במותו

מוכר הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים הלך לעולמו. דוד (יורק) פלונסקי, מגיבוריו של אחד מספרי השואה המפורסמים בישראל, אשר שרד את השואה כמבריח בגטו ורשה וכמוכר סיגריות בזהות בדויה, נפטר אמש (שבת) בגיל 83. את חייו הקדיש להרצאות ולמתן עדויות בנושא השואה, לדור הצעיר.

סיפורו של פלונסקי היה לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בנושא השואה ותועד בספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים" שכתב יוסף ז'מיאן, שראה אור בשנת 1962. כנער בהיר דובר פולנית, היה לאחד המבריחים של סחורות, מזון ונשק לגטו ורשה. הוא נטל גם חלק פעיל במרד גטו ורשה ושרד כשהסתתר בתעלות הביוב.

פלונסקי נולד בוורשה בשנת 1926, למשפחה בת שש נפשות. בילדותו עברה משפחתו לאוטובוצק, הסמוכה לורשה ועם פרוץ המלחמה, נאלצו דוד ואחותו לסייע בפרנסת המשפחה, כסוחרים בשווקי בירת פולין. בשנת 1940, עם הקמת גטו ורשה, הפך דוד, רק בן 14, למפרנס היחיד, כשהבריח מזון לגטו והיה חשוף לסכנת חיים של ממש, וסחטנות והתעללות של נערים פולנים.

ב-1942 צומצם שטחו של הגטו, וההברחה התאפשרה דרך החומה. סיכון החיים היה גדול הרבה יותר, אך דוד לא חדל לרגע ממלאכת ההברחה. ב-18 לאוגוסט 1942, כשחזר לביתו, הבחין בהוריו אורזים את מטלטליהם והתבשר כי למחרת הם נשלחים ברכבות. אמו הורתה לו לעזוב, דחפה אותו מבעד לחלון הבית והוא עזב את המקום ולא שב. יהודי אוטובוצק חוסלו ביום שלמחרת, ודוד לא זכה עוד לראות את משפחתו.

לבד בעולם ברח לורשה ולן בבית קברות. הוא נפגש עם לוחמי המחתרת, שגייסו אותו להיות קשר-שליח, בין היתר הוא הבריח נשק אל הגטו ולהעביר מידע. ערב ליל הסדר בשנת 1943, נעו הכוחות הגרמנים אל הגטו. למחרת פרצו הנאצים וספגו אש כבדה מצד הלוחמים. גטו ורשה בער, ודוד מצא מסתור בתעלות הביוב, שם הסתתר חודשים ארוכים ואותם למד להכיר היטב.

לאחר חודשים בתעלות, הרים דוד את מכסה הביוב, ונמלט לצד הארי, שם עטה זהות בדויה של נער פולני. את הלילות העביר בבית קברות ולאחר תקופה ממושכת הגיע ל"כיכר שלושת הצלבים", שהיתה לאחד ממרכזי העיר ובה שכנו ארמון נשיא פולין ומשרדי המשטרה והגסטפו. קבוצת נערים פולנים, עסקה במקום במכירת סיגריות.

דוד התחזה לנער פולני והצטרף למלאכה. הוא קנה סיגריות ומכר אותן. בלילות לן בבית קברות, עד שנחשף מקומו והוא עבר להסתתר במרתפי בתים הרוסים. באמצעות מסמכים מזויפים ברח ללובלין, שם שהה עד תום המלחמה.

"ראה בהנצחה שליחות"
ב-1948 עלה פלונסקי לארץ ומיד הצטרף לקרבות ונשלח להילחם בנגבה. הוא הצטרף למייסדי קיבוץ מגידו, שם פגש את רעייתו אלכסנדה. הם נישאו והביאו לעולם שלושה ילדים.

אלא שהגורל היכה בפלונסקי בשנית. בנו איתן, לוחם בסיירת גולני, נהרג במלחמת יום הכיפורים, בקרב על החרמון. "זו היתה מכה קשה מאוד עבורו", מספרת נכדתו סיוון גלעדי. "אחרי שהוא הצליח לאסוף את השברים מהשואה, נפל עליו האסון הכבד הזה. בכל שבוע הוא היה עולה לקבר, והיה נוהג לבקר חיילים פצועים. אבל סבא אזר כוחות והמשיך הלאה".

את חייו הקדיש פלונסקי לנושא השואה. הוא עבד במכון מורשת בגבעת חביבה ועסק בהרצאות לבני הנוער בנושא השואה וכעד במשלחות לפולין. בשנת 1993 זומן להתלוות אל ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, לעצרת הזיכרון בפולין לציון 50 שנה למרד בגטו ורשה. "הוא ראה בזה שליחות, לספר לדור הצעיר מה שהיה", מספרת גלעדי.

בשנת 2003 הדליק פלונסקי משואה בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם. עד מותו לא חדל מלעסוק בנושא השואה, להרצות ולספר את סיפורו. "לא היה לנו קל עם העובדה שסבא חי את השואה כל הזמן, אבל למדנו להבין את זה ולהעריך את המסירות שלו לצורך לספר את הסיפור לדור הצעיר, כי הדור שחווה את השואה הולך ונעלם", מספרת גלעדי.

הלוויתו תתקיים מחר בשעה 16:00 בבית העלמין שבקיבוץ מגידו. מסע ההלוויה ייצא מגן איתן, שנקרא על שם בנו שנהרג.