מידי שנה מזכירים את כל הקורבנות שנספו בשואה,
את הסיפורים המדהימים של ניצולי השואה,
ואת האכזריות הנוראית הזו של אותם מפלצות אדם כלפיהם.

אבל אני לא אוהבת להזכר בכל הרוע,
אני לא אוהבת להזכר בקורבנות, במספרם העצום,
זה כואב מידי, זה לא נתפס לאף אחד..

אני מעדיפה להזכר בגבורה!
כל אותם קורבנות, אותם גיבורים שקיפחו את חייהם למעננו- דור ההמשך!

ואין טוב יותר מלהזכר בגבורה ובאומץ הרב,
כשאין לחם, ואין כמעט אור יום וכוח, אלא רק מחלות, רעב ורצח חפים מפשע,
אין טוב יותר מלהזכר במרד גטו ורשה!

הנה קטע ממכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ':

(מרדכי אנילביץ' מפקד הארגון היהודי הלוחם בגיטו וארשה -
מפקד המרד בגיטו)

"מה שעבר עלינו לא ניתן לתאר במילים. נפל דבר שהוא למעלה
מחלומותינו הנועזים ביותר. הגרמנים ברחו פעמיים מן הגיטו. פלוגה
אחת שלנו החזיקה מעמד 40 דקה והשנייה - למעלה מ- 6 שעות.
המוקש שהוטמן בשטח המברשתנים התפוצץ. כמה פלוגות שלנו התקיפו
את הגרמנים אשר נמלטו. אבדותינו בכוח אדם מעטות ביותר. אף זה
הישג. נפל י' . נפל כחייל גיבור על-יד מכונת הירייה. אני מרגיש
שמתרחשים דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב
ועצום. . .

החל מהיום אנו עוברים לשיטה פרטיזנית. הלילה יוצאות לשטח שלוש
פלוגות קרב, ולהן שני תפקידים: סיור והשגת נשק. נשק קצר אין לו
בשבילנו כל ערך. בנשק זה משתמשים אנו לעתים נדירות. נחוצים לנו
בדחיפות: רימונים, רובים, מכונות ירייה וחומר נפץ.

לא אוכל לתאר לפניכם את התנאים, בהם חיים עתה יהודי הגיטו. רק
יחידים יחזיקו מעמד. השאר ייספו במוקדם או במאוחר. גורלם נחרץ.
כמעט בכל מקומות המחבוא, בהם מסתתרים אלפים, אי אפשר להדליק
נר מחוסר אוויר.

באמצעות המשדר שלנו שמענו שידור נפלא של תחנת השידור "שוויט"
על הלחימה שלנו. העובדה שזוכרים אותנו מעבר לחומות הגיטו
מעודדת אותנו במאבקנו. היה שלום יקירי! אולי עוד נתראה! חלום
חיי קם והיה. ההגנה העצמית בגיטו הפכה לעובדה. ההתנגדות
היהודית המזוינת והנקמה הפכו למעשה. הייתי עד ללחימה
מופלאה ומלאת גבורה של הלוחמים היהודים."

מ' אנילביץ'
גיטו, 23 באפריל 1943

ולסיפור המלא, לינק לויקיפדיה:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%92%D7%98%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94

יהי זכרם ברוך של כל הקורבנות אשר נספו בשואה, הי"ד