תוכיח בשתי הכיונים.. -> נתון aub-a^b צ"ל a(xor)b.. נניח ש x שייך ל aub-a^b כלומר x לא שייך לחיתוך של a ו b אך נמצא או ב a או ב b שזה שקול להגדרה של xor..שאומרת ש x נמצא ב a או ב b אך לא בחיתוך. צד שני אותו דבר.. שמע אני לא יודע אם זה מספיק או לא..אבל זה נראה לי די טריוואלי(או שאני מפספס משהו שאני לא זוכר..)
בעקרון אפשר להגדיר הפרש סימטרי גם ככה. נניח ואתה מגדיר אותו כ-A פחות B איחוד B פחות A. פשוט תלך לפי הגדרה. X שייך להפרש הסימטרי אם הוא שייך ל-A פחות B או ל-B פחות A. כלומר: (x שייך ל-A וגם x לא שייך ל-B) או (x שייך ל-B וגם x לא שייך ל-A). מפה יש כמה שיטות ... אפשר להניח את ימין או את שמאל ולהגיע למסקנה. אפשר להשתמש בדיסטרביוטיביות: ((x שייך ל-A וגם x לא שייך ל-B) או X שייך ל-B)) וגם ((x שייך ל-A וגם x לא שייך ל-B) או X לא שייך ל-A)) קיבלנו: (X שייך ל-A או X שייך ל-B וגם X לא שייך ל-B וגם X שייך ל-B) וגם (X שייך ל-A או X לא שייך ל-A וגם X לא שייך ל-B או X לא שייך ל-A) מכאן: (X שייך ל-A או X שייך ל-B) וגם (X לא שייך ל-B או X לא שייך ל-A). כלומר: (X שייך ל-A או X שייך ל-B) וגם (X לא שייך ל-A וגם B)
האמת שזה נורא טכני. צריך רק לדעת חוקי כפל במקרים האלה, נניח עבור קבוצות A,B,C: x שייך ל- [ A וגם (B או C) ] זה כמו להגדיר X שייך ל-[ (A וגם B) או (A וגם C) ]
ובדומה עבור או של סוגר עם וגם.
האמת להגיד לך, אין בזה כלום. אם יש לך כוח ורצון, תבין את זה גם